היה שבוע נהדר עד ש....
תאמינו לי אם אספר לכם שהגדול שוב היה בחדר מיון היום? להזכירכם הוא היה שם לפני שלושה שבועות. הוא רכב על האופניים שלו, ברחוב שלנו. רחוב רגיל, טיפוסי לגמרי, רחב בלי הרבה מכוניות. יום יפה, אביבי וחמים שטוף שמש. פתאום, כאילו מהאוויר הוא נפל מהאופניים ונמרח על הכביש על צד שמאל, הצד של היד שהוא כבר שבר פעמיים!!
מאיפה יש לבן שלי כזה מזל נאחס, אני לא יודעת. למזלנו (או שמא עלי לומר למזלו) היד לא נשברה הפעם. יש לו פצעים די גדולים על הברך, המרפק ואפילו על האף והפה, אבל הם שיטחיים ויחלימו לבד.לא צריך תפרים. אה, והמשקפיים שלו? הוא נפל עם הפרצוף על הכביש והעדשות נשרטו לגמרי והן ממש לא שמישות יותר. מחר אני צריכה לקפוץ לרופא עיניים ולהזמין עדשות חדשות. אני מקווה שנוכל להסתפק רק בעדשות ולא להזמין גם מסגרת חדשה. אוף!
חוץ מזה, היה דווקא שבוע נחמד. אמנם בעלי עדיין עבד מהבית, אבל השבוע עבר בשלום.
מה שהיה הכי נחמד זה שלפני כשלושה שבועות בערך קניתי זחלים של פרפרים והילדים ראו אותם גדלים לזחלים. הם היו ממש ממש קטנים בגודל של נמלים כשקיבלנו אותם וגדלו בקצב מדהים והפכו לגלמים. הם סוף כל סוף יצאו מהפקעת והילדים היו מבסוטים עד השמיים. אחרי יומיים שלושה כשסוף סוף היה מזג אוויר נעים ואביבי בחוץ, שחררנו אותם. הילדים מאוד התלהבו מלהחזיק את הפרפרים עד שהם התעופפו להם. הקטן עדיין שואל איפה הפרפרים שלו... אני בטח אעשה את זה בשנה הבאה, היה ממש כיף וקל.
אני אפתח את פינת הבישול מחר, לא שכחתי פשוט המחשב שלי לא עובד כמו שצריך כרגע.