סופסוף פורום על תאוסופיה, מזל טוב!
אני מאוד מעריך ומזדהה עם רוב הדברים של התאוסופיה לפי החומר שקראתי גם באנגלית וגם בעברית: עיקרי האגודה התאוסופית: עיקרי התורה התאוסופית 1. ביסודו של היקום קיים כוח אינטליגנטי חובק-כל שהינו מקור הסדר, החוכמה, היופי והדחף להתפתחות שאנו רואים בעולם שמסביבנו. 2. היקום מופיע ונעלם באופן מחזורי מחיק האחדות האלוהית (ראה תיאורית "המפץ הגדול" והמחזוריות בטבע). 3. היקום כולו – החל מהאטום וכלה בקוסמוס האינסופי, על אינספור הגלקסיות ומערכות השמש שבהן – הינו רצף היררכי של רמות תודעה, בו הרמה הגבוהה ביותר מכילה את כל אלה שמתחתיה. 4. העולם שאנו קולטים בחושינו הינו רק חלק זעיר ומוגבל ממציאות רב-ממדית עשירה ומקיפה שטרם פיתחנו את החושים והרגישות להיות מודעים לה. 5. מסביבו של כל גוף – כולל הגוף האנושי – ובתוכו, ישנם שדות אנרגיה בלתי נראים האחראים לתחזוקה של הגוף ולתפקוד התאים והאיברים שבו. בהם טמונה "התוכנה" החכמה של הגוף ולהם הכוח להחזיק את אינספור התאים מהם הוא מורכב, ביחד. 6. האדם הינו המיקרוקוסמוס שנברא "בצלם אלוהים", מבחינה זו שבגופו וברוחו משתקפים עקרונות אוניברסליים שניתן לראותם בבריאה כולה. 7. האדם מתפתח באמצעות התנסויות שהוא רוכש "בבית-הספר של החיים", בסדרה ארוכה של היוולדויות חוזרות בזמנים ובתרבויות שונות. החיים בחברות ובתרבויות השונות, החל מהתרבות השבטית הנחשלת ביותר וכלה בתרבות המפותחת ביותר, הינם הכיתות שהוא עובר בבית הספר לחיים. 8. הסבל הינו תוצאה של תפישת חיים שגויה או אורח חיים שהנו בניגוד לחוקי האיזון וההרמוניה. 9. המוות והמצבים שאחריו הינם תהליך של שחרור התודעה או הנשמה מגוף שהתבלה וחדל לתפקד, ומעברה לתפקוד במימדים שאינם נתפשים על ידי חושינו. 10. 1יעד ההתפתחות האנושית הינו הרחבה, עידון והעמקת המודעות בתהליך שאין לו סוף, בו מתעוררת התודעה האנושית לדעת את עצמה ומתפקדת באופן חופשי ומודע בגישה של אחווה וחמלה חובקת כל, בכל המימדים: הפיזי, הנפשי והרוחני. 11. חברי האגודה התאוסופית לומדים אמיתות אלה, וכתאוסופים משתדלים, בנוסף לכך, גם להביאם לביטוי מעשי בחייהם. כל אדם הרוצה ללמוד, שניחן בסובלנות, שקיימת בו כמיהה אל הנעלה והנשגב, ואשר מוכן להתמיד בכך, יתקבל בברכה והמידה בה הוא יוכל להתפתח ולהפוך לתאוסוף אמיתי תלויה רק בו אני גם מפנה הרבה פנאטים דתיים לתאוסופיה שיבינו שישנה גם רוחניות נורמלית ושפויה... מה שחשוב לי לשאול, כזה דבר: אם תאוסופיה יש עקרונות והשקפת עולם והם חיוביים, אז למה מדי פעם מזכירים בכתבים שבעצם התאוסופיה זו רק אגודה של אחווה ואין לה שום אמונות שמייחדות אותה וכל אחד יכול להיות תאוסוף... זה מוזר, הרי יש הבדל גדול מאוד בין למשל אמונה נוצרית קתולית לבין אמונה בודהיסטית, ובכלל, זה ההבדל הגדול בין הדתות המונתאיסטיות האורתודוקסיות פנאטיות לבין הרוחניות השפויה: ספיריטואליזם, תאוסופיה, בהאים, נאו-פגאניזם, דתות המזרח(יוגה, בודהיזם בעיקר) ועוד שכולן יכולות לחיות יחדיו מבחינה פילוסופית, לבין דתותכמו יהדות נצרות ואיסלאם שבבסיסן זה חוסר הסובלנות לאחרים, נכון שהם יכולים לחיות בדמוקרטיה אבל אני מדבר על הצד הפילוסופי אמוני: לפי הנצרות או האיסלאם או היהדות האורתודוקסית הפנאטים מי שלא מאמין כמוהם ישרף בגהינום לנצח, הרי כמו בגשמיות: מי שלא משחק לפי כללי הדמוקרטיה לא יכול להשתתף בשלטון דמוקרטי הרי זה רק הגיוני, אז למה בתאאוסופיה אין שום כללי יסוד כאלו? אני חושב שכן יש הירארכיה של דתות כשהפנאטיות כמובן פחות איכותיות
אני מאוד מעריך ומזדהה עם רוב הדברים של התאוסופיה לפי החומר שקראתי גם באנגלית וגם בעברית: עיקרי האגודה התאוסופית: עיקרי התורה התאוסופית 1. ביסודו של היקום קיים כוח אינטליגנטי חובק-כל שהינו מקור הסדר, החוכמה, היופי והדחף להתפתחות שאנו רואים בעולם שמסביבנו. 2. היקום מופיע ונעלם באופן מחזורי מחיק האחדות האלוהית (ראה תיאורית "המפץ הגדול" והמחזוריות בטבע). 3. היקום כולו – החל מהאטום וכלה בקוסמוס האינסופי, על אינספור הגלקסיות ומערכות השמש שבהן – הינו רצף היררכי של רמות תודעה, בו הרמה הגבוהה ביותר מכילה את כל אלה שמתחתיה. 4. העולם שאנו קולטים בחושינו הינו רק חלק זעיר ומוגבל ממציאות רב-ממדית עשירה ומקיפה שטרם פיתחנו את החושים והרגישות להיות מודעים לה. 5. מסביבו של כל גוף – כולל הגוף האנושי – ובתוכו, ישנם שדות אנרגיה בלתי נראים האחראים לתחזוקה של הגוף ולתפקוד התאים והאיברים שבו. בהם טמונה "התוכנה" החכמה של הגוף ולהם הכוח להחזיק את אינספור התאים מהם הוא מורכב, ביחד. 6. האדם הינו המיקרוקוסמוס שנברא "בצלם אלוהים", מבחינה זו שבגופו וברוחו משתקפים עקרונות אוניברסליים שניתן לראותם בבריאה כולה. 7. האדם מתפתח באמצעות התנסויות שהוא רוכש "בבית-הספר של החיים", בסדרה ארוכה של היוולדויות חוזרות בזמנים ובתרבויות שונות. החיים בחברות ובתרבויות השונות, החל מהתרבות השבטית הנחשלת ביותר וכלה בתרבות המפותחת ביותר, הינם הכיתות שהוא עובר בבית הספר לחיים. 8. הסבל הינו תוצאה של תפישת חיים שגויה או אורח חיים שהנו בניגוד לחוקי האיזון וההרמוניה. 9. המוות והמצבים שאחריו הינם תהליך של שחרור התודעה או הנשמה מגוף שהתבלה וחדל לתפקד, ומעברה לתפקוד במימדים שאינם נתפשים על ידי חושינו. 10. 1יעד ההתפתחות האנושית הינו הרחבה, עידון והעמקת המודעות בתהליך שאין לו סוף, בו מתעוררת התודעה האנושית לדעת את עצמה ומתפקדת באופן חופשי ומודע בגישה של אחווה וחמלה חובקת כל, בכל המימדים: הפיזי, הנפשי והרוחני. 11. חברי האגודה התאוסופית לומדים אמיתות אלה, וכתאוסופים משתדלים, בנוסף לכך, גם להביאם לביטוי מעשי בחייהם. כל אדם הרוצה ללמוד, שניחן בסובלנות, שקיימת בו כמיהה אל הנעלה והנשגב, ואשר מוכן להתמיד בכך, יתקבל בברכה והמידה בה הוא יוכל להתפתח ולהפוך לתאוסוף אמיתי תלויה רק בו אני גם מפנה הרבה פנאטים דתיים לתאוסופיה שיבינו שישנה גם רוחניות נורמלית ושפויה... מה שחשוב לי לשאול, כזה דבר: אם תאוסופיה יש עקרונות והשקפת עולם והם חיוביים, אז למה מדי פעם מזכירים בכתבים שבעצם התאוסופיה זו רק אגודה של אחווה ואין לה שום אמונות שמייחדות אותה וכל אחד יכול להיות תאוסוף... זה מוזר, הרי יש הבדל גדול מאוד בין למשל אמונה נוצרית קתולית לבין אמונה בודהיסטית, ובכלל, זה ההבדל הגדול בין הדתות המונתאיסטיות האורתודוקסיות פנאטיות לבין הרוחניות השפויה: ספיריטואליזם, תאוסופיה, בהאים, נאו-פגאניזם, דתות המזרח(יוגה, בודהיזם בעיקר) ועוד שכולן יכולות לחיות יחדיו מבחינה פילוסופית, לבין דתותכמו יהדות נצרות ואיסלאם שבבסיסן זה חוסר הסובלנות לאחרים, נכון שהם יכולים לחיות בדמוקרטיה אבל אני מדבר על הצד הפילוסופי אמוני: לפי הנצרות או האיסלאם או היהדות האורתודוקסית הפנאטים מי שלא מאמין כמוהם ישרף בגהינום לנצח, הרי כמו בגשמיות: מי שלא משחק לפי כללי הדמוקרטיה לא יכול להשתתף בשלטון דמוקרטי הרי זה רק הגיוני, אז למה בתאאוסופיה אין שום כללי יסוד כאלו? אני חושב שכן יש הירארכיה של דתות כשהפנאטיות כמובן פחות איכותיות
