סופ"ש בתפוז אנשים

[תפוז אנשים מודיע]

סופ"ש בתפוז אנשים ../images/Emo43.gif

ד"ר גידי רוביינשטיין, מרצה בכיר לפסיכולוגיה המתמחה, בין היתר, בטיפול בהומוסקסואלים, בי-סקסואלים ובני משפחותיהם יתארח בפורום בנים בלבד ויענה לשאלות הגולשים. האירוח יעסוק בנושאים הקשורים לטיפול פסיכולוגי בגייז, כגון: יציאה מהארון, האם ניתן לשנות את הנטייה המינית, זוגיות ומונוגמיה בקרב גייז, דיכאון, בדידות והפרעות נפשיות אחרות בקרב גייז -כמובן, תוך פתיחות לשאלות שאינן קשורות לשאלות אלו ויועלו ע"י הגולשים. אתם מוזמנים לצרף שאלות כבר עכשיו לשרשור בפורום.

אנו מזכירים את הפנינג "המקלדת" הענק שיתקיים בכיכר רבין. ב-20 באוקטובר (יום חמישי, חול המועד סוכות) נקיים מפגשי פורומים לכלל הפורומים ב

נכנס את כל מי שרוצה להשתתף בכיכר רבין לצורך צילום הכריכה של פרוייקט המקלדת. כל מי שהשתתף בפרוייקט, הצביע לסיפורים, שמע עליו או סתם רוצה להיפגש עם החברה מהפורום, מוזמן להגיע בשעה 15:30. הצלחת צילום הכריכה תלויה בהמון גורמים אבל בעיקר, בהשתתפות שלכם. אתם מוזמנים לספר על הפרוייקט לחברים שלכם ולהזמין אותם לבוא להצטלם גם. אנחנו מבטיחים שיהיה כיבוד קל (ושווה). נתראה שם

 

[L L B]

הידעתם ש

ד"ר גידי רובינשטיין הוא... הומו?

 

[זוכמיר מ]

מי היא ריקי ????

 

[L L B]

למה אתה שואל ????

ריקי שלי?

. היא היתה האחות האחראית במחלקה שבה הייתי מאושפזת...

. הקשר בנינו לא היה של "מטפלת-מטופלת", הוא היה מעבר לזה...

. מאוד אהבנו אחת את השניה... היא נתנה לי יחס מועדף משאר המאושפזים, היא היתה דואגת לי באופן אישי נון-סטופּ, היא אהבה אותי כמו שאפ'אחד לא אהב אותי בחיי, היא היא היתה מספרת לי דברים אישיים על עצמה, כמה חודשים לפני שהיא נפטרה היא אמרה לי שאם היא היתה יכולה היא היתה מאמצת אותי, כשהיא היתה איתי לא היתה לה בעיה לעבור על חוקים אסורים במחלקה. . . . . . . . . . . . . . . . . . כולם ידעו שריקי אוהבת את L.L.B... היא לא הסתירה את זה מאפ'אחד.... ו... היא היתה בתהליכי פוריות להבאת ילד לעולם ומזה היא נפטרה...

. (היא כנראה פיתחה אלרגיה לאחד מהתרופות שהיא נטלה באותה תקופה ["מוקסיפן"], הגוף שלה התנפח והתנפח ו... מזה היא נפטרה בסופו של דבר

. הקראתי לה הספד ביום הלוויתה... המוות שלה לא עוזב אותי לרגע...

. הכי קשה לי עם זה שהיא לא שמעה אותי אפ'פעם לא אומרת לה שאני אוהבת אותה... היא כ"כ רצתה לשמוע את זה... (היא אמרה לי את זה המון פעמים...). ולא שלא אהבתי אותה, אהבתי אותה |הגדש|מאוד, פשוט מאוד היה לי קשה עם כל מה שקשור באהבה... (מיותר לציין שהקשר שלי איתה היה הרבה יותר מורכב והדוק, אבל מה שכתבתי פה זה רק על קצב המזלג). והמוות שלה היה גם אחד הדברים ששבר אותי שבגללו הגעתי למחלקה הסגורה...

. (סליחה אם כתבתי יותר מדי...

) שבוע רגוע זוכמיר,

L.L.B

 

[קרן אור אחת]

מחבקת אותך!../images/Emo24.gif

נגעת לליבי..

 

[L L B]

תודה מתוקונות ../images/Emo9.gif

 

[קרן אור אחת]

אני..

ממש מזדהה... אמנם חלילה לא מת לי אף אחד קרוב אבל.. בצבא ליוותה אותי עו"סית מ-ד-ה-י-מ-ה! הגעתי אליה בתחילת השירות לטיפול ועד מהרה היא הפכה יותר לאמא מאשר מטפלת. היא הראשונה ששמעה על הפרעת האכילה, הראשונה ששמעה על הנסיון לאונס, הראשונה שראתה דמעות הראשונה שחיבקה... במהלך השירות הגעתי הביתה רק בסופי שבוע, והיא.. הייתה כמו אמא.. דאגה שאני אוכל, דאגה שאני אהיה בסדר.. דאגה לחבק ולפעמים זה היה הכל בשבילי. אני הייתי החיילת היחידה שהגיע אליה פעמיים בשבוע, החיילת היחידה שקיבלה את הפלאפון האישי שלה ואישור להתקשר על כל דבר קטן. כשהסתיים השירות שלי.. נאלצנו להיפרד והיא הסבירה לי למה חשוב לנתק את הקשר הטיפולי ולא להמשיך, הסבירה שלא יכולה לטפל בי כי אהיה אזרחית. הבנתי אותה באמת.. אבל התעקשתי על עוד פגישה אחת אחרונה.. והיא כמובן הסכימה. אז קבענו להיפגש בדיוק בעוד 3 חודשים מיום השחרור שלי. והגעתי אליה, על אזרחי בפעם הראשונה, היא חיבקה אותי חזק.. היה לה מבט של אמא גאה. ישבה איתי בשיחה טיפולית ולא טיפולית במשך שעה וחצי, והיה לי כ"כ כיף! כ"כ חם וטוב! וזהו.. מאז לא ראיתי אותה.. טלפנתי כמה פעמים בחגים וביום ההולדת... ואפילו במשבר מאוד קשה ביקשתי להגיע לטיפול.. אבל היא באמת לא יכלה לקבל אותי והפנתה אותי למישהי אחרת (הפסיכולוגית הנוכחית) מאז.. אני חושבת עליה המון, קוראת כל לילה את מכתב הפרידה שכתבה לי, נזכרת בכל מה שאמרה במשך השנתיים שהייתה איתי.. ומתפללת לראות אותה רק עוד פעם אחת.. להיתקל בה בטעות.. בקניון או משהו כזה.. רק עוד פעם אחת ודי! בגלל זה אני מזדהה.. עם תחושת הגעגועים שלך.. אוהבת!

 

[L L B]

מתרגשת... ../images/Emo14.gif

ומאוד מבינה את תחושת ההזדהות. גם בשבילי הרבה פעמים פרידה היא מילה מקבילה למוות. לא יודעת להסביר... (למרות שמאז המוות של ריקי שלי פרידות כבר לא מזיזות לי. נהייתי אטומה...). מקוה בשבילך ומאחלת לך מכל ה-

שתזכי להכיר אנשים נוספים כמו אותה עו"סית מהצבא שדאגה לך כ"כ ואהבה אותך כ"כ... (דרך אגב, השם שלה מתחיל במקרה ב-ג'?). את נשמעת לי אחת כזו שראויה לכל האהבה שבעולם...

שבוע מקסים,

L.L.B

 

[קרן אור אחת]

שלחתי לך מסר דחוף!

 

[L L B]

הורדת לי ת'לב...

רצה לבדוק... |רצה| ...

 

[קרן אור אחת]

עולם קטן../images/Emo160.gif

לא ייאמן..

 

[L L B]

כנירה ../images/Emo8.gif

 

[לילי נמר]

../images/Emo24.gif אין לי מילים

אבל אני כל כך מבינה את הרגש הזה של החיסרון של אנשים קרובים וטובים אלייך... בשנתיים האחרונות היה די הרבה מוות בחיים שלי- חבר שלי שלעבר שהיינו יחד תקופה נפטר מסרטן בראש, חבר לשעבר אחר מת בתאונת אופנוע.. וזה פשוט הורס אותי שלא נפרדתי מהם כמו ש\צריך...כי סתם ניתק הקשר...מבינה אותך כל כך - זו תחושת החמצה שלא תיאמן

לינוי

 

[L L B]

פפפ... לא קל... ../images/Emo7.gif

מעניין מתי (ואם בכלל...) נוכל לכפר על תחושת ההחמצה... זה משו שלא מניח לי לרגע. גמלך?

L.L.B

 

[לילי נמר]

כל זמן פנוי למחשבה מתעסק בהחמצה

שפיספסתי ולא אוכל להשיב... שעבר ונגמר ונשארתי מרוחקת...בצד... אנוכית, גאוותנית שפחדה לומר את האמת... הכל מהכל את יודעת

 

[L L B]

כן...בדיוק כך... ../images/Emo7.gif

אלו בדיוק התחושות הקשות שעולות...

 

[לילי נמר]

לצערי הרב זה מוכר מידי...חח..אבל

לומדים לחיות איתן כחלק ממי שאת

לינוי

 

[L L B]

כשיגיע היום הזה

אהיה האדם הכי מאושר עלי אדמות...

...

 

[לילי נמר]

ממי הכל תלוי ר'ק בך מה שתחשבי זה מה

שיקרה, ולמדתי בדרך הקשה אבל היום אני שלמה עם הרבה דברים שחוויתי ועברתי ולמדה לחיות איתם. ואגב לגבי ריקי... ניסית לפנות לתחום התקשור וליצור עימה קשר? או שאת לא מאמינה בזה? כי יש כאלה שזה מה שמקנה להם את השקט הנפשי- סגירת המעגל

 

[L L B]

מתוקה... ../images/Emo74.gif

גמני מאמינה שהכל תלוי בראש... אבל המוות של ריקי שלי ניפץ לי הרבה דברים חיוביים שבניתי לעצמי לאט-לאט... וגמני שלמה עם מה שחוויתי... אבל לא חושבת שאשלים מתישהו עם המוות של ריקי שלי. בחיים לא. . . ובנוגע לתיקשור - אני בחורה מאמינה. לא הייתי רוצה "להציק" לה שם למעלה... (למרות שהמחשבה הזו עלתה לא פעם בראשי...). אבל ביום שבו ארגיש ש"די! המחשבות עליה משגעות אותי!", אשקול יותר ברצינות את נושא התיקשור... ואולי זה באמת יתן לי את השקט לו אני מייחלת...