סופ"ש בתפוז אנשים

[שרונסקי]

ובהמשך לשאלה אם עדיף שמטפל

יעבור את החוויות של המטופל, אז אכן, לפעמים זה גורם להזדהות יתר, התערבבות, מקומות לא סגורים אצל המטפל. לדוגמא, בסיפור היפה על המטפלת ש'חתכה' את עצמה, איך היא תגיב למישהו אחר שחותך עצמו, בקבלה, בהבנה? לפעמים אנחנו כועסים מתוך הזדהות (כמו עם הילדים שלנו, שכשהם דומים לנו זה הכי קשה) ולפעמים ההיכרות עם הנושא עוזרת. אני חושבת שאכן, אם המטפל 'עבד' על הנושא, והוא סגור ומסוגר אצלו, אין שום בעיה לטפל במטופלים בעלי אפיון דומה לשלו, אבל אם הנושא טעון, אז זה לא פשוט.

 

[לילי נמר]

צודק!

מה גם שלפעמים קשה להסביר במילים מה שחווים ויותר קל לדמות את זה למקרה כזה או אחר... אני אתן דוגמא- הייתה לי סיטואציה בה הפסיכולוגית שלי שאלה אותי מתי הרגשתי כאב, ולי יש הגדרה מאוד ברורה לרגש הזה והוא קשור למכה כואבת, נגיד בזרת של הרגל- הכי כואב שיש, או למוות של מישהו קרוב או פרידה מבן זוג אהוב, ולה זה היה מוזר שיש לי 3 מקרים שיש להם הגדרה של כאב וזהו, כי היא לא יודעת איך מרגיש כאב פיזי מבן משפחה וקשה להסביר שזה כבר לא כואב וכל זה... ולפעמים אם הייתה הזדהות כזו או אחר מצד המטפל לסיטואציה- אני לא טוענת שחולי נפש, מתאבדים או מסוממים צריכים להפו למטפלים, אבל מניסיון יותר קל ללמד ולעזור, לפחות ככה אני רואה את זה...

לינוי

 

[חכם חנינא]

ממתי הומו זקוק למטפל נפשי ?

 

[אלת הירח]

ברור שלא כל הומו, אבל כשמטופלים

הם הומואים או לסביות או דו או טרנס יש להם צרכים מיוחדים הדורשים הבנה מיוחדת לסיטואציה שלהם בחיים, שהיא שונה מאשר הסיטואציה של סטרייטים. בדיוק קראתי כתבה לפני יומיים עד כמה חשוב שרופא המשפחה יהיה מודע להבדלים שצריכים להתעורר בטיפול בלסביות, למשל. לדוגמה, הרבה פעמים לסביות לא תופסות מחלות גניקולוגיות בזמן, כיוון שהרבה מהן לא הולכות לגניקולוגים בתדירות הרצויה, מכיוון שהן לא צריכות אמצעי מניעה. כמו כן, הרבה מהן לא נכנסות להריון ואלו שכן נכנסות להריון, עושות זאת בגיל מאוחר בהרבה יותר מהממוצע אצל נשים הטרוסקסואליות, ולכל הדברים האלו יש השלכות על ההבדלים בטיפול בהן.