סידור חדרים

יולאלי

New member
מניסיוני האישי עם תינוק ומתבגר..

כשילדתי את בני היה לי מאוד קשה למצוא פרטיות ואינטימיות בבית שלי כשהמתבגר של בעלי היה נוכח(והוא גר איתנו כל הזמן) לא הרגשתי חופשיה לידו וכן יש אינטימיות שנדרשת לאמא צעירה בעיקר בילד הראשון .. חשוב לדעתי מאוד שיהיה לתינוק חדר פרטי כי זה גם הפרטיות של האמא וגם השקט בערב וגם כשהוא חלילה קצת חולה. עוד פחות יפה לטעמי לבקש מילדים להיות בשקט כל הזמן בחדר שלהם כי הם ישנים עם תינוק.... לילה אחד בשבוע אין בעיה לבת 12 לישון עם אחיה גם עם מחזור וגם עם קרי לילה וכל מה שמאפיין ילדים בגיל הזה.
בנוסף, אני ממש מתנצלת על האמירה אבל אני לא מסכימה שהיא לא לקחה כלום מהתשובות, אני חושבת שהיא הרגישה בליבה את התשובה וחיפשה לקבל חיזוקים מאמהות במצב דומה למה שנראה לה באינסטינקט נכון.
 
זה מה שחשבתי, זה גם מעבר לקישוט של החדר,

למרות שאני לא חושבת שזו בושה שאני רוצה חדר תינוקות עבור הילד הראשון שלי, אני נותנת לילדים המון ובהרבה מאוד אהבה, מותר לי לרצות גם משהו משלי לעצמי, בעיקר שזה ילד ראשון.
להגיד שלא לקחתי כלום זה לא נכון, סה"כ כתבתי ששום דבר לא סגור ונזרום עם מה שיהיה ועם הצרכים שיהיו, אני לא יודעת איך אתנהל בתור אמא,
אולי אם אני אניק מול הילדים זה יביך אותם כי בכל זאת אני לא אמא שלהם?
אולי זה יבוא להם טבעי?
אולי מטריד אותי להיכנס לחדר שינה של הילד שלי ולמצוא שם מתבגר מאונן מתחת לשמיכה? (סתם אני מגזימה עכשיו)
לגבי שנת הלילה, ספרי את זה לבעלי שהאמצעי שלו לא ישן לילה שלם עד גיל 7... הכל יכול להיות.


יש לי גם חששות ופחדים ובעיקר המון רצון טוב שיהיה טוב לכולנו כמשפחה, וגם לילדים כשהם באים אלינו.
זו אחת הסיבות שבגינן אני שואלת פה, כדי לשמוע עוד דעות, אני לא נעולה על כלום, אני יודעת מה אני רוצה היום, אין לי מושג מה יהיה בעוד כמה חודשים או בעוד שנה.
 

chili3

New member
ציטוט שלך...

"אולי מטריד אותי להיכנס לחדר שינה של הילד שלי ולמצוא שם מתבגר מאונן מתחת לשמיכה? (סתם אני מגזימה עכשיו)"
אבל לא מפריע לך שזה יקרה מול אחותו הגדולה
צר לי, משהו בהתייחסות שלך לילדים שלו צורם לי
 
בכוונה כתבתי שאני מגזימה, צר לי שאת שופטת

אותי על סמך מספר הודעות עם מידע מוגבל בפורום.
בכוונה כתבתי שאני מגזימה במה שכתבתי, הילדים שלו מקבלים מאיתנו את היחס הכי טוב שילד יכול לקבל, יש בינינו אהבה והבנה הדדית, הם סומכים עליי, מתייעצים איתי, מתקשרים אליי סתם כשמשעמם להם או אם הם רוצים להתייעץ על משהו- המשפט האחרון שלך, פשוט לא נכון ושופט על סמך משפט שגם ככה נכתב בהגזמה.
מה גם שהוספתי שדברים בטח ישתנו בהתאם לצרכים, אבל מזה בחרת איכשהו להתעלם.
חוץ מזה, שדעתי היא לא הסופית והקובעת בבית, אנחנו מתייעצים על הכל ומדברים ומנתחים, ואני תמיד אומרת לבעלי שאני עוד לא אמא ועדיין אין לי את ההסתכלות שלו על הדברים ממבט של הורה אלא ממבט של אדם מהצד ושתמיד ייקח את זה בחשבון בשיחות ביננו.

משפחה מורכבת היא לא רק לילדים, היא גם להורים שלהם ולדמות המבוגרת שהיא לא ההורה שלהם, נראה שקצת שכחת את זה...

ודבר אחרון כי אני ממש מרגישה מצטדקת מולך ולא מתאים לי, כתבתי שבכל מקרה התינוק יהיה לבד בשנה הראשונה לחייו, זה יאפשר גם לי להסתגל למצב החדש, ומותר ורצוי לתת גם לי מקום להסתגלות, בשום מקום לא כתבתי שהוא יהיה בחדר לבדו כל ימי חייו, מה גם שסביר להניח שיהיו לו עוד אחים (ממני) ומספר החדרים בבית שלנו, מה לעשות, מוגבל...
 
אני הייתי שמה את הנערה לחוד ,את התינוק אתכם

ואת הבנים לחוד. אחרי שנה שוקלת שוב. לחילופין- אולי דוקא לנערה יהיה נוח לגור עם התינוק שפחות יתחרה לה על המרחב מאחיה האחרים ולידה אולי יהיה לך יותר נוח להניק(ממילא אחרי כמה שבועות לומדים להניק בכל מקום).
לתפיסתי, לאף אחד לא "מגיע חדר משלו" והחלוקה צריכה להיות לפי צרכי הילדים כשהם בבית, ולא לפי מי גר בבית יותר זמן. לרוב הילדים בעולם אין חדר משלהם, וגם הילדים שיש להם- רובם מעדיפים דוקא לישון ביחד באותו החדר.
 

chili3

New member
הנערה עם התינוק זו גם אופציה טובה

לי מרגיש שלתת לתינוק חדר לבד
כאשר שלושה ילדים אחרים חולקים חדר משותף
זה קצת להמליך נסיך
לא מרגיש לי כמו משהו שיתרום לחיבור של הילדים אליו בעתיד
ולא משהו שיגרום להם להרגיש 'בבית'
 

mother cat

New member
המממ.... רק הערה לגבי הנקה

לא כולן לומדות להניק בכל מקום תוך כמה שבועות.
ממרומי 4.25 חודשי הנקה אני יכולה לאמר שעדיין קשה לי להניק בכל מקום שהוא לא חדר השינה שלי, עם הפרטיות שלי, כרית ההנקה שלי, והדלת הסגורה שלי. זה לא שאני לא מניקה במקומות אחרים - מחוץ לבית עם סינר הנקה (שאני מאד מתקשה איתו...) או חדרים אחרים בבית אם צריך. אבל קשה לי עם זה ואני לא מאמינה שזה ישתפר.

לבעלי יש נער בן 15 מאשתו הראושנה. אני מודה שקשה לי עם המחשבה של להניק מולו. ואני מוצאת את עצמי הרבה פעמים קמה עם התינוקת לחדר שלי כדי להניק. לא תמיד אני יכולה - יש לי בית גדול עם כמה מפלסים וכשאני בסלון לבד עם הן ה-3.5 שלי והתינוקת אני לא יכולה ללכת ולהשאיר את הילד שם לבד. ואז לפעמים הן ה-15 מופיע בדיוק כשאני עם ציצי שלוף.... לי, אישית, זה לא נעים ונוח.

אני מסכימה שאם לשכן את התינוק בחדר עם משהו מהילדים - אז הייתי בוחרת בנערה.
 
את יודעת מה, לא חשבנו על האופציה הזו בכלל,

שהתינוק יהיה עם הבת הגדולה- וזה כבר משהו שיהיה לי יותר קל לעשות (מבחינת ההנקה וכו'), לה אין בעייה להתלבש/להתפשט/להתקלח לידי, אני תמיד מכבדת את הפרטיות שלה גם כשהיא בעצמה שוכחת... (סוגרת אחריה דלתות כשהיא ערומה, הבאתי לה חלוק שיהיה לה נוח לעבור מהמקלחת לחדר)
מראש הלכנו על חלוקה מגדרית או גילאית, באמת לא חשבנו על זה...
ואז האמצעי יהיה עם הקטנה והיא תהיה עם התינוק.
האמת שזה אחלה רעיון כשאני חושבת על זה.

השאלה שעלתה לי עכשיו לראש היא כזו- האם זה יפריע מבחינה כלשהי, אם בבית של אמם הגדולה ישנה עם הקטנה והאמצעי בחדר לבד? הכוונה- האם זה יצור קונפליקט שאצל אבא הסדרים משתנים...
 

mother cat

New member
בעיני לא - כל בית וההתנהלות שלו

ומה שמתאים לגרים בו ולמשפחה. כמו שיש חוקים שונים בבית של אמא ובבית שלא אבא בדברים אחרים.
אבל כיוון שלילדים של בעלי אין בית אחר (אמם נפטרה - הם איתנו 24*7) אני לא באמת יודעת.

אולי משהו בסיטואציה דומה יכול לתרום כאן?
 
בהרבה מובנים ההתנהלות אצלנו שונה מההתנהלות

אצל אמם (כמובן שבעיננו לטובה
), החל מלוחות זמנים של שינה, קריאה, שיעורי בית, ארוחות, מקלחות, וכלה בזה שכשהם אצלנו, בעלי איתם במאה אחוז, לא ענייני עבודה, טלפונים עם חברים (אפילו לי הוא לא תמיד עונה לטלפון, עכשיו אני מתקשרת רק כשאני ממש צריכה אותו והוא יודע, לקח זמן לשנינו להפנים את זה).
היתה התנגדות בהתחלה, כי "אצל אמא מותר לחפוף יום כן יום לא, ואצל אמא מותר ללכת לישון מאוחר יותר ואצל אמא מותר לעוף עם דינוזאורים באוויר ולחזור הביתה בשטיח מעופף"
 

mother cat

New member
נשמע כיף הדינוזאורים והשטיח המעופף...

סתם..... אני מאד מאמינה בסדר יום ומסגרת, ונשמע שאתם עושים טוב לילדים.

אבל ענית לעצמך - אם אצל אמא יש דינוזאורים ולא חופפים כל יום ואצלכם כן ומחנים את השטיח המעופף מחוץ לבית, אז זה לגמרי סבבה שהחלוקה לחדרים תהיה שונה. מה גם שאצל אמא אין את התינוק שלך....
 
נכון, סליחה. אני למדתי בלית ברירה

בעלי דאז נפצע בתאונה כשהתינוקת הבכורה היתה בת 3 שבועות. הוא לא יכול היה לנהוג, ואני הייתי צריכה לקום ממשכב הלידה ולהסיע אותו כל יום לפיזיותרפיה ולחכות באוטו עם התינוקת בזמן שקיבל טיפול. בלית ברירה למדתי להניק באוטו איכשהו, בעזרת התיק ו..כרית על ההגה.
עם סינרי הנקה מעולם לא הסתדרתי, הם ממש קשים לתפעול.

גם אני הייתי נבוכה להניק ליד נער בן 15 ובודאי אם הוא הבן של בעלי.
לגבי ה"אני לא מאמינה שזה ישתפר" למה לא? כשהתינוקת המדוברת גדלה קצת כבר היה הרבה יותר קל. את מכירה את פורום הנקה
?
 

mother cat

New member
אוי!! נשמע קשה...

למה אני לא מאמינה שישתפר? כי היא כבר בת 4.5 חדשים, כבר השתפרנו מאד, ועכשיו אני מסתדרת. לא מאמינה שאגיע למצב של להניק בכיף בכל מקום בקלות כמו חלק מהאמהות... אבל אנחנו בסדר כרגע.

וכן, מכירה היטב את פורום הנקה - מבלה שם הרבה...
 
מוח היריון שכמוני, באתי לבעל עם ההצעה של לשים

את הגדולה עם התינוק, והוא אמר לי- אה, את אמרת את זה בהתחלה, אני ישר פסלתי...
שכחתי מזה לגמרי...


שוב חשבנו על היתרונות והחסרונות והסכמנו שזה יהיה הפיתרון האידיאלי עבור כולנו.

תודה על סיעור המוחות!
 

mother cat

New member
שמחה לשמוע שאתם מדברים ומתקדמים!

ושמחה לשמוע שההצעות פה עזרו לך.

רק תזכרי שכל החלטה היא בסיס לשינויים - מה שיתאים בהתחלה יכול בהחלט להשתנות בעתיד; וצריך להיות גמישים ולזרום עם הילדים...

בהצלחה; ולידה קלה!
 
למעלה