סיכום... שנתי?

[כרית סוריאליסטית]

שנה.

ככל שזכור לי [מתי התחילה 2007 בכלל?]: -התחלתי לעבוד לראשונה בחיי- פיקולו, ואז נערת מים. אפילו הייתי במסיבת סיום צילומים, עם כל הסלבז והפפראצי. יהה. -התגייסתי. -הייתה לי תקופת טירונות מופלאה עם חברות חדשות, וחזרה כל יום הביתה לישיבה במרפסת עם קבוקים ובירה ותשבצי הגיון. והשותפות שלי. והחייל החמוד שלמד שכבה מעלינו ופעם היה לי קראש עליו, ופתאום גר איתנו בדירה ומגהץ לי את המדים ומשפצר לי את הכומתה למרות שאסור. וגם ניהלתי 2 מערכות יחסים סמסיות משונות במקביל- אחת עם איזה הרצליאני הזוי שמאוהב בי עד היום, ושנייה עם תלאביבי בן 30, הזוי אף יותר, שעדיף שיתרחק מבני אנוש וחיות חווה ל-20 השנים הקרובות, לשלום כל המעורבים. -סיימתי טירונות. נמאס לי. שתיתי מהבוקר ורציתי למות. -הודיתי בהפרעות אכילה ואלכוהוליזם -שוחררתי על סעיף נפשי -התחלתי טיפול בעמותה להפרעות אכילה -אחת השותפות טסה לעבוד כמה חודשים ארוכים מאוד בארה"ב. -ידיד-ותיק של השותפות מהרצליה עבר לגור איתנו במקומה. הוא תימני. הוא מעצבן. -התחלתי לעבוד בדוכן טי-שירטס והייתי מאושרת. הייתי נשארת שם עד היום אלמלא הפרעת השתייה שלי נחשפה ברבים. -התחילו איתי די הרבה, פתאום. די מפתיע. יצאתי במקביל עם סטודנט חיפאי משמים ותייר שוויצרי, והיה מצחיק עד מאוד. -התחלתי לקחת כדורי ציפרלקס, כדי להיות יותר חברותית. אחרי חודש, זה אשכרה התחיל לעבוד. -בלעתי כדורי שינה מתוך נסיון כושל ודי עלוב להתאבד, והוחזרתי להרצליה לאשפוז בית של שבועיים וחצי. -חזרתי לדירה. אבל השותפה שבארץ גורשה ממנה, והשנייה הודיעה בשיחת חו"ל שאם ככה- היא תעבור לגור יחד איתה. היא לא יכולה לעזוב אותה, הרי. זה לא יהיה הוגן. -התחלתי ללמוד כתיבה. אני אפילו לא רעה בזה. -הכרתי די הרבה אנשים חדשים בלימודים. אני אוהבת אותם יותר מדי. ולפעמים הם אותי. איך שלא יהיה, זה אף פעם לא הדדי כמו שהיה אמור להיות. -הייתה לי יומולדת עכשיו. רעה מאוד. אבל דווקא לא בגלל זה אני עצובה. זו הייתה, כנראה, אחת השנים העמוסות בחיי. התאהבתי. השתרמטתי. יצאתי עם בחורים, איבדתי את בתוליי [חה], השתכרתי לגמרי ושכחתי לגמרי מה עשיתי אתמול. רציתי למות, רציתי לחיות, אכזבתי את המשפחה שלי והפסיכולוגים שלי והחונכות שלי וחברים שלי כל דקה וחצי, וכנראה שיותר מכל את עצמי. אבל הכי כואב לי על אמא. שאוהבת אותי הרבה יותר משהיא צריכה. כי אני גם ככה משקרת לה כל הזמן [אבל היי, אמא, אם את קוראת פה- אני לא מצטערת על כלום! יא...יא...יא חודרת פרטיות שכמוך!]. אבל גם למדתי. והכרתי אנשים. והבנתי סוף סוף כל מיני כללים משונים כאלה של תקשורת בין-אישית, שתמיד היו כ"כ לא נהירים לי, ופתאום...פתאום אני יודעת איך להתמודד איתם. והקסם הזה, הרגע בו אתה מדבר אל בנאדם והוא עונה לך, ולרגע אפילו חושב שאתה מעניין או מצחיק- בשבילי הוא שווה ערך לחיים שלמים. ויותר מזה? יותר מזה אנחנו לא צריכים... [ואם אבאחורג היה יודע שאני מצטטת את שלמה ארצי, פפפףף... אפילו כדורי שינה הם מבחינתו אקט פחות גרוע] 2008 טובה לכולן. ^^

 

[כרית סוריאליסטית]

ועוד, קצת, בעצם.

["אוי" הייתה כותרת הולמת יותר:] -אבא של אחת השותפות, האהובה עליי מביניהן, נפטר בשנתו מדום לב. וזהו. *** -הייתי במסיבת טבע לראשונה. -ניסיתי עוגיות חשיש. ואז בראוני. ואז סתם עוגה עם ציפוי וסוכריות צבעוניות. -הסנפתי שורה או שתיים של חגיגת. -עישנתי כמה סיגריות. -ככל הנראה, לא אחזור על אף אחד מהאינסדינטים שוב [אבל, כפי שכבר אמרו ימים, אין לדעת]. -יצרתי קשרים עם הרבה יותר מדי גורמי תקשורת [בין עם אינטרנטיים, עיתונאים או טלוויזיוניים] בהרבה יותר מדי דרכים שונות [בין אם יוזמה שלי ובין אם קשרים של אמא. אם כי את בן כספית היא מתעקשת לדחות, עד שיתחוור לה סופית שאני לא באמת אלכוהוליסטית], וכולם...טוב, די הפסיקו לחזור אליי בסופו של דבר. יההה, יו גוו סלף-אסטים! 2007 בהחלט הייתה שנה די עמוסה. נמצה בזה. נדמה לי. ושנה טובה לכולן.

 

[כרית סוריאליסטית]

עם=אם. :|

 

[the silence girl1]

אנה...

אני רק מקווה שב-2008 תחליטי לעצמך להפסיק עם הדברים שפוגעים בך. לגלות שיש גם דברים יותר בריאים. יותר טובים. תשמרי על עצמך.

 

[כרית סוריאליסטית]

תודה...

אני עוד לא יודעת מה יקרה ב-2008. אבל בלי להיכנס ליותר מדי הצהרות והבטחות, אני פשוט מקווה שזה יהיה נחמד. עזבי את מה שנחשב "בריא" ו"נכון". הייתי מקווה לפעול לפי זה, אבל אז ודאי כבר הייתי טבעונית שאוכלת רק חסה אורגנית ויושבת בבית עם מסיכת אב"כ, משחקת טאקי-צבעים עם עצמי ומקווה לטוב. אין מה לעשות, זה לא לגמרי ריאלי בהתחשב באיזור שאני גרה בו. בתחום שאני לומדת. באנשים שאני מכירה. אני פשוט מנסה לחיות את החיים שלי, כמו שאני רואה לנכון, ללמוד מהטעויות שלי ולנווט לעצמי דרך עקלקלה לעבר האופק. וההרגשה הטובה. והאמונה הטיפשית שיום אחד עוד אגיע אל מה שאפשר לקרוא לו אושר. [אוי, הקיטש] ולזה אני מקווה גם ב-2008. ולזה כנראה אקווה לנצח. ותודה על הדאגה, באמת. אבל אני קצת חלשה. ולומדת לאט-לאט, בדרך המעט-דיסלקטית שלי. ובסוף אולי אגיע לאנשהו. ואולי לא. אבל לפחות בדרך היה מעניין.

 

[the silence girl1]

אין על מה..

ובאמת מקווה שתהיה לך שנה יותר טובה.

 

[TiKi PooH]

2007 על רגל אחת

 סיימתי את י"א בקלעי בגבעתיים,  התחלתי י"ב בתיכון תל אביב, סניף מרכז תל אביב  בכלל, יש לי הרבה יותר תל אביב. אני לומדת באזור הכי-הכי.  נרשמתי לחדר כושר, וטפו טפו כבר כמה חודשים שאני מתמידה על פעמיים בשבוע. לא להיט אבל גם לא רע בכלל.  הייתי בקורס צילום מתקדמים בפוקוס.  התחלתי לקדם את ענייני הצבא שלי, כולי תקווה שבמסיביות ראויה..אמ.  בכלל, כל הצעדים הבתוליים בדרך לצבא, כולל מנילה-צו ראשון-שות'.  למדתי, נכשלתי טסט ראשון (על הרוורס של החנייה. סעמק), הפסקתי ללמוד נהיגה. כולי תקווה שבקרוב אתחיל שוב, הפעם בת"א.  הלכתי לגניקולוגית בפעם הראשונה ( השנייה והשלישית), התחלתי לקחת גלולות ולהזדיין בלי קונדום P:  עבדתי כפיקולו במשחקייה? אמנם חודשיים, ורק בקיץ, אבל זו הייתה קריעת תחת מטורפת ולא אתן לריספקט לחמוק.  ירדתי ק"ג ספורים מאוד, ואחריהם עליתי 7-8 למשקל תקין.  כנראה שיותר מלהיבה העובדה שהשלמתי עם זה.  עישנתי קופסא-קופסא וחצי ביום, ובזבזתי על זה הרבה יותר מדי כסף ובריאות ( מזל טוב וסימן טוב, מחר מתחילים חודשיים ראשונים ללא טבק)  התרחקתי מאוד מהרבה חברים. בעיקר כוכב יאיר וכפר סבא, לא רק. אבל זה מאוד לגיטימי ומתבקש בסה"כ, נקודות ההשקה ותחומי העניין שלנו תפסו ריחוק רציני.  הייתי עם דור 3 חודשים, ובדיעבד, למרות שהוא היה מקסים וחמוד ובתור בן אדם תמיד אהבתי אותו- בעיקר הבנתי מה אני לא מחפשת.  ויש לי גם שבעה חודשים וחצי עם האיש שלי, קשר יציב ומייצב ואהבה אין קץ.  אין לי מספיק אור ( אח גדול), משרת במורן ויש לו יציאות מעפנות.  ראיתי הרבה סרטים, קראתי לא מספיק ספרים.  הרחבתי את מאגר היציאות שלי, כולל סקירת פאבים וברים תל אביביים שנמשכת כל פעם שהתקציב מאפשר  הייתי בכמה טיולים ושבתות נחמדות ברחבי ישראל, וגם בונציה אחת  התרחקתי מאימא והשלמתי , בסופו של דבר, עם העובדה שאלו הקלפים שחולקו  הכרתי הרבה טיפוסים מעניינים. זהו נראה לי. סה"כ שנה טובה. לא מאוד עמוסה, לא מאוד מטורפת.. עבר לא רע בכלל. שנה טובה שתהיה

 

[adiss90]

מזל טוב, חומד

קטן עלייך

 

[Beautiful Nightmare]

שנה טובה

 

[MAsterpieCE RastA]

אמ, אוקי

סיימתי את י"א, עליתי לי"ב בקושי. אני אחלה בלימודים, גרועה בהתנהגות. אז אחרי איזה 20 שיחות עם המנהלת/יועצת על זה שאני אהיה יותר שקטה השנה, הוחלט שאני מסיימת את י"ב. כמובן שבאותו זמן גם הגעתי להחלטה שלא משנה מה, אני מסיימת את השנה עם תעודת בגרות מלאה. אני לא יודעת עד כמה זה יצא לפועל, אבל אני מקווה. הייתה שביתה ענקית של חודשיים (מי לא שמע עליה) ובזמן הזה התפגרתי ובעיקר התחלתי קשר עם אודליה (שעליו אני אספר בהמשך) למה בעיקר? כי זה בעצם מה שמילא לי את החללים הריקים של השביתה. והיו המון כאלה. בכל מקרה, נחזור להתחלה. ז"א, מאיפה שאני זוכרת. אני לא יודעת למה, אבל אני בכלל לא זוכרת את השנה הזאת ואני מניחה שזה לטובה כי היא פשוט רצה לי.. בערך במאי התחלתי קשר עם מג שנגמר אחרי חודשיים בערך ובצורה לא כ"כ יפה מצידי. בסוף הקשר איתה החלטתי שזהו, אני הופכת להיות סטרייטית ויוצאת עם בנים. ואז בא אבירן, הוא היה בן 23 ומצא חן בעיניי אבל איך לומר? זה פשוט לא היה זה, נמשכתי אליו אבל פער הגילאים הורגש מצידי והיה לי קצת קשה לספר לו על הבגרות הקרובה שלי (בזמנו) בהיסטוריה בזמן שהוא מדבר איתי על הסמסטר הקרוב שלו באוניברסיטה. אז ניתקתי איתו את הקשר אחרי חודש וקצת, גם. בערך בסוף יולי-תחילת אוגוסט התחלתי קשר עם מישהי בשם אחינועם. מי שמכיר אותי כבר יודע שהתחלתי לצאת איתה רק בגלל השם (משהו מוזר אצלי לשמות נפוצים) יצאנו פעם אחת והיא מצאה חן בעיניי מאוד אבל לצערי, זה לא היה הדדי. ולא רק זה, היא חזרה לאקסית שלה ונהיה בלאגן. ואז התחלתי לעבוד והתפטרתי אחרי חודש. בספטמבר התחילו הלימודים, י"ב. בהתחלה הייתי בהלם, איך לעזאזאל כבר עברו כמעט 12 שנים?! הגעתי להחלטה שאת השנה הזאת אני ממצה עד הסוף. אז הפסקתי לקחת ריטלין והתחילו השטויות. \: אני חושבת שמיתשהו בסוף ספטמבר התחלתי לצאת עם אודליה. התחלנו לדבר הרבה לפני, אבל פחדתי להפגש איתה ומשכתי את זה חודשיים עד שלבסוף נפגשנו במינרווה. ממש המקום האידיאלי לפגישה ראשונה! ומשם הקשר התפתח בכיוונים טובים והראה סימני הצלחה, מפתיע אה? ולמרות מה שהייתי בטוחה שיקרה, נהיינו ביחד ב-24.9 (או ב-29.9? אחד משניהם). בין לבין הידקתי את הקשר עם טל (חברה מת"א), עם ליאור ועם אוהד. פתאום נהיינו מן חבורה כזאת, חיכיתי שזה יקרה המון זמן. לקראת סוף חודש נובמבר הקשר שלי ושל אודליה נהיה פשוט.. נו, דוחה כזה. לקח שבוע בדיוק עד שהחלטנו (טוב, אז היא החליטה) לפרק את החבילה. בהתחלה בהחלט היה קשה, בעיקר בגלל שכן אהבנו אחת את השנייה, אבל אח"כ התחלתי קשר עם מישהי אחרת, הקשר נמשך אממ.. שבועיים?

כן, משהו כזה. ב-18.10.07 הוצאתי רשיון, זה חשוב להזכיר! (אבל המלווה החרא נגמר ב-21.1 ולא ב-18.1

) שכחתי להזכיר את הבומבמלה של שנה שעברה, את אורטל מהשכבה שלי שהייתי מאוהבת בה, את סלקום ווליום, את טבריה, את ספיר שהתגייסה פתאום ועוד כמה דברים. הייתה שנה טובה.

(תודיעי אם קראת!)

 

[Small talk]

מודיעה ../images/Emo9.gif

 

[MC SammY]

באמת אחת השנים...../images/Emo113.gif

ינואר-החודש שהביא איתו את הפוש לשינוי. שוב קשר כושל, שוב ריקנות, נגיעה בתחתית שמקפיצה אותך למעלה. יום אחד הייתי בשמיים ויום אחר יכולתי ליפול הכי חזק שיש על האדמה. החלטתי שמגיע לי קצת לברוח. פברואר-את פברואר פתחתי בבריחה המתוכננת, נסעתי לצפון הרחוק לידיד הכי קרוב. ביליתי יומיים מדהימים בחברת בן אדם אוהב ומבין, למרות שאולי אוהב יותר מדי. הוא טען אותי באנרגיות חדשות וחיוביות, וכשחזרתי למרכז- חזרתי עם חיוך ענק על הפנים. בוולנטיינס דיי יצאתי עם בחור מהכיתה שלי [לשעבר

], יציאת יום האהבה שנמשכה לקשר סתמי ביותר של חודשיים. לא חתכתי כי היה לי נוח ומצחיק לשמוע את כל הפיות בשכבה מדברים עלינו. סימנתי לי איזה "V" קטן. החלטתי להפסיק לעשן בפעם הראשונה. וגם הפסקתי ללמוד נהיגה. מרץ- הטיול השנתי והאחרון של י"ב. נהנתי כמו שלא נהנתי אף פעם עם השכבה שלי. לקחו אותנו למרכז קנדה ובאמת שהיה אחד הטיולים הכיפיים. החלטתי לנתב את הקשר שלי עם ההוא מפברואר למקום קצת יותר ודאי, כי הוא כל הזמן לחץ על זה. שלושה ימים לאחר מכן, בגדתי בו עם האקס. אחד ה"בקרים שאחרי" הכי שחורים שהיו לי. בגדתי בגידה כפולה. בראש ובראשונה בעיקרון ענק שלי, לא האמנתי שעשיתי את זה. התוודיתי בפניו. אחרי יומיים הוא סלח לי. התקבלתי לתפקיד בצבא והתחלתי לעבוד בוול סטריט. ליאני, האחיינית שלי נולדה בסוף החודש והביאה לי אור חדש לחיים.

אפריל-באיחור קל, חלחלה אליי התובנה שאני חייבת לסיים את הקשר הלא בריא הזה ונפרדתי ממנו. היו בעיות משפחתיות והבסיס הבטוח שלי התערער, מה שהביא לקצת הרס עצמי. [לא, לא ניסיתי להתאבד או לחתוך, משהו שולי יותר]. מיד אחר כך, הבנתי שעם המצב צריך להתמודד ולא לברוח ממנו. מאי-נדב בא לתקלט בבריתה של ליאן. הזוי משהו. אני נכנסת לקשר חדש וממש לא איתו. אפשר להגיד שזה היה הקשר הרציני הראשון שלי מאז האקס המיתולוגי. התקבלתי לראש1 והגשמתי חלום, בעזרתו של נדב. חזרתי לעשן ונכנסתי לתקופה לחוצה מאד שכללה בתוכה המון מחויבויות-ראש1, לימודים, עבודה והחבר. חייתי מיום ליום, מיציאה ליציאה, שתיתי ועישנתי המון, מן בריחות רגעיות כאלה ממצבי לחץ. נהנתי, אבל לא קיבלתי שום סיפוק אמיתי לנשמה. חוויתי משבר כתיבה רציני. יוני-הפעם האחרונה שנפגשתי עם האקס המיתולוגי. מאז הקשר שלנו התערער ואפשר להגיד שכמעט כבר לא קיים. לקראת סוף החודש, נדב הזמין אותי למסיבת העיתונאים של שון פול בארץ. הופתעתי בטירוף, כי זה היה ספונטני ולא צפוי לחלוטין. המעמד גרם לי להרגיש גבוה. יולי-סיימתי תיכון. היה נשף בלתי נשכח. נכנסתי לתקופה של חופש אבל הלחץ היה רחוק מלהפסק. הרגשתי שאני קצת מאבדת את עצמי בתוך כל זה, ושזה קצת גדול עליי. אזכרה לאנדריי, עברה שנה בתאריך העברי מאז שהוא נהרג. אוגוסט-סיקרתי את ניצנים מאחורי הקלעים. יומיים מדהימים. לקראת סוף החודש, נפרדתי מהחבר. הייתה פרידה די קשה. לקראת סוף החודש#2-המון זריקות לאגו אחרי שכמעט נפלתי לתוך דיכאון. לקחתי על עצמי ג'וב של כתבת סמויה מטעם ידיעות אחרונות והתקבלתי לעבודה בבורגראנץ'. לא האמנתי שאני עושה את זה. הסיפור שלי ושל נדב מתחיל. הוא עדיין היה בתוך קשר ארוך, וזה היה די שוק בשבילי. ספטמבר-בתום שבוע העבודה ככתבת סמויה בבורגארנץ', אני ונדב ביחד. חיבור מטורף. חוסר הגיון. אני מפסיקה לעשן בפעם השנייה. הכתבה על הבורגראנץ' יוצאת לאור וסוחפת הייפ מטורף מכל מי שמכיר אותי. הקשר שלנו צובר תאוצה ואני מתחילה להרגיש. סוף סוף. יום ההולדת שלי נופל על יום כיפור, אבל במוצאי יום כיפור-אנחנו חוגגים את החוקיות שלי והסיום של הלילה מאד לא צפוי ומעניין. לפתוח את הבוקר הראשון של 18 אחרי לינה בדירה באמצע ת"א, היה קצת מוזר. אוקטובר-אנחנו רבים המון. כמעט נפרדים למרות שמטורפים אחד על השני. מתפייסים. אני מרגישה שאני חייבת למצוא עבודה ולהתחיל לעשות משהו עם עצמי. נובמבר-מתחילה לעבוד ולהזיז עניינים. אנחנו מתייצבים. אני מאוהבת בטירוף. דצמבר-אני מחליטה לעשות שינוי ולגשר על הפערים. עושה אצלו שבת ומיד אחריה עוד אחת. מחליטה להשלים מתמטיקה. נמצאת במקום מאוזן ומאושרת על מה שיש.

אז הצלחתי לעניין מישהי? שתהיה אחלה של 2008 לכולן!

 

[Tin Doll]

כן ../images/Emo13.gif

 

[אפרשקסית]

תמיד מעניינת../images/Emo9.gif

שתהייה אחלה שנה!!

.

 

[LimiMimi]

יא, זה היה ממש מעניין.

אהבתי איך שרשמת הכל, הלוואי עליי לזכור את השנה האחרונה בצורה הזאת. הכל אצלי ממש אקראי ולא מסודר..

 

[א ו ר נ י ת ת]

2007...

וואו. קשה קצת לסכם שנה..בכל זאת,12 חודשים. למדתי המון השנה... הפכתי מחניכה לשכב"גיסטית-למדריכה. הבנתי מה זה מחויבות ואחריות כלפי קבוצה, התגאתי עוד יותר בשבט שלי,בתנועה שלי. הכרתי אנשים חדשים בצופים שעזרו לי להתפתח,להשתנות,באיזשהו מקום לפרוח. היו לי לא מעט משברים בגלל הצופים, אי שם במרץ היה שבוע של התפרקות,שלא יכולתי יותר. באותו השבוע גם היה הטיול השנתי,הפורימון..והכל בא במכה אחת,בערבוב שלם. אבל השבוע הזה פתח לי המון נקודות למחשבה,פתאום דברים נראו לי אחרת לגמרי. נפתחתי יותר לאנשים, אשכרה דיברתי. באופן כללי,הרבה אנשים נכנסו לי השנה לחיים. אם אלו קורמן,שתמיד היו שם, אבל השנה זכיתי להכיר אותן יותר ואשכרה להיפתח אליהן. ורינת,שהייתה לי באיזשהו שלב מעין נפש תאומה כזאת,ראיתי בה צדדים שכל כך הזכירו לי את עצמי..אני חושבת שבגלל זה התחברתי אליה כל כך. ומרינה

שתמיד מעלה לי חיוך. ואירוס חומדית!!! ובר! הקורסניקית הזאת הכרתי אותה כשהייתי כצוות מרכז הדרכה בקורס מסכם, החיבור לא היה מידי,לקחנו מסנג'ר אחת של השניה ופשוט התחלנו לדבר.. וכל כך נפתחנו אחת לשניה-פשוט מדהים. ומור וייס ונוי שנכנסה לי לחיים לפני בערך חודש.. מדהימה ומוכשרת. התהדקו עוד קשרים עם אנשים ישנים והיו גם התרחקויות מאנשים מסוימים.. נתתי לעצמי להיפתח יותר,להכיר יותר. הכרתי אנשים חדשים ניסיתי להוריד את מסכת הביישנות...זה עדיין בתהליכים. השנה גם הייתה הנשיקה הראשונה שלי.. 26.9 חיכיתי לה הרבה זמן.. זה קרה במסיבת יומולדת שלי ושל חברה.. הוא בכלל לא היה מוזמן שלי..אלא שלה. דיברנו כל הערב.. ובאיזשהו שלב הגענו לחדר,עם עוד שני חברים. הם יצאו מהחדר..ואנחנו נשארנו לבד..וזה פשוט קרה. היה..מוזר.כן מוזר. כאילו,אף פעם לא הרגשתי ככה... אחרי יומיים נפגשנו שוב..והוא די רצה שניהיה חברים..הסכמתי. אחרי יומיים.. הרגשתי די רע עם עצמי, לא באמת רציתי את זה.. אז פשוט סיימתי עם זה.. וזהו. אני לא מרגישה שעשיתי טעות,זה עוד משהו שלמדתי ממנו. השנה התחלתי לכתוב.. כאילו תמיד חירבשתי כל מיני דברים, אבל זה הפך למשהו יותר מוגדר..אני חושבת. ונוי אפילו הלחינה שיר שלי והקליטה יצא מדהים. עברתי את כיתה י' ועכשיו אני ביא'[לא להאמין ששנה הבאה אני מסיימת...מוזר לי] השנה עשיתי את הבגרויות הראשונות שלי.. היה מלחיץ,אבל עברתי..די בהצלחה אני שמחה מהתוצאות. אני יכולה לסכם את השנה הזאת כשנה של למידה. בעיקר למידה על עצמי, על מי שאני. וככה..לקראת סוף השנה,אני עדיין מחפשת את עצמי, אולי את הדרך לאושר? כבר לא יודעת. המוטיבציה קצת ברצפה.. אי אפשר ממש להרים אותה. אני,שהייתי הכי מורעלת בעולם על התנועה.. פתאום רוצה רק להתרחק ממנה.. קצת עצוב.. אבל 7 שנים..כנראה שזה יותר מידי. שתיהיה שנה טובה

 

[אפרשקסית]

קצה קשה לסכם שנה

אניוואי, ינואר-חצי שנה עד השחרור

התחלתי לצאת עם מישהו. מההתחלה לא הכי התלהבתי ממנו [מבחינה חיצונית] אבל החלטתי לתת לזה צ'אנס.. פברואר-לא זכור לי משו ראוי לציון מרץ-אפריל: החלטתי לחתוך עם הבחור. גם כי לא ממש התחברתי אליו מכל בחינה אפשרית...וגם כי מי שחושב שהכדורגל יבוא לפניי-יעוף מהר מאוד

מאי-מצטיינת לשכת גיוס. לא משו גרנדיוזי..אבל עושה טוב על הלב שמכל החיילים במדור דווקא אני נבחרתי..

ובלי להשתחצן-אני חושבת שהגיע לי יוני-מיונים לתגלית. המפקדת שלי כתבה עליי חוו"ד מ-ע-ל-פ-ת..ועם זאת..אמיתית..[אוח אני כלכך מתה עליה

. היא כזו אשה מדהימה...גם סתם כשאני מתקשרת אליה היא עונה "כן יקירתי"...אוחח...חחח] הלך לי אחלה בראיון אנגלית..וקיוויתי לטוב-כי ידעתי שכמעט ואין הקצאות. יולי-מודיעים לי שהתקבלתי לתגלית אבל ממש התאכזבתי כי זה יצא בתאריכים של הטיול השנתי [

]..וזה הטיול האחרון..ואני רוצה להיות עם כל הלשכה..ומצד שני..תגלית זה משו של פעם בחיים..קיצר אחרי קצת דמעות ושיחות עם המפקדת+מפקד הלשכה..הוחלט שאצא ליום הראשון של הטיול [לצפון] וביום השני של הטיולבבוקר, אעלה על אוטובוס לת"א ומשם אסע להפגש עם הקבוצה שלי בתגלית [בדימונה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!]. מיותר לציין עד כמה מ-ד-ה-י-ם היה בתגלית. היה לי כלכך כיף. הימים טסו. האנשים מדהימים. כלכך היה כיף לדבר איתם, לעשות איתם קבלת שבת [הם פאקינג מכירים שירי הבדלה..ובושה לומר..אני לא הכרתי שירי הבדלה!!] בקיצור-אנחנו בקשר עד היום!! והם כאלו קוצ'י מוצ'י ומתכננים גם לבוא שוב כי הם ממש נהנו פה!! קיצר-זו אחת ה-חויות שהיו לי בצבא..ובחיים בכלל. כמובן שביולי גם השתחררתי. היה לי ממש עצוב...כי ממש אהבתי את הלשכה ואת המדור שלי...וזה קצת מוזר לצאת ממסגרת אל העולם החופשי... השתחררתי והתחלתי לחפש עבודה [כן! אני לא יכולה לשבת בבית]-ושבוע אחריי השחרור מצאתי את עצמי במרכז הערכה...במיונים לתפקיד של דיילת קרקע באלעל. יומיים אחרי המיונים הודיעו לי שעברתי [באנו בערך 30-35 ועברו 3...

] אוגוסט-התחלתי את הקורס דיילות. הכל טוב ויפה..אבל רק חבל שבצורה מעצבנת זה מתנגש לי בפסיכומטרי...והיה לי ממש קשה עם זה-כי מצד אחד [עם כמה שעצוב להודות] הפסיכומטרי יקבע את עתידי האקדמאי..ומצד שני..עבודה בשדה תעופה זה אחד החלומות שלי. ספטמבר-באמצע הקורס הפסקתי...כי לא יכלתי...הפסיכומטרי בסוף החודש ולא יכלתי להרשות לעצמי לא ללמוד אליו...היה לי ממש קשה לעזוב-אבל אני עזבתי בהרגשה שלא מיציתי את עצמי-ואחזור אוקטובר-עשיתי פסיכומטרי..הכל היה טוב ויפה...פניתי לאלעל..ומסתבר שיש "תקופת סינון" של 3 חודשים..משמע-לא אוכל להכנס לקורס של נובמבר ואין עדין תאריך לקורס הבא..פניתי לחברת תעופה אחרת-"לאופר"-עברתי מיונים, נכנסתי לקורס. התנאים שם לא מצאו חן בעיניי-לכן הפסקתי את הקורס.. מצאתי עבודה במכללה באריאל...כרגע אני מחליפה מישהי שבחופשת לידה...אני מאיישת משרד..לא עושה כלום-אני רק פה למקרה ולאחד הסטודנטים תייה בעיה [נגיד הגיע להרצאה והכיתה נעולה, או שלא יודע באיזו כיתה הוא צריך להיות]-קיצר...אני יושבת וכותבת סיכום שנתי ומשלמים לי על זה

בפברואר לדעתי זאת שאני מחליפה צריכה לחזור-ואז אם ימצאו לי משו אחר פה-סבבה..אם לא..אשים פעמיי לאלעל [

] אה..וב28 לפברואר אני מתחילה ללמוד. אמאלה. נובמבר-עדיין עובדת במכללה

לא עושה משו מיוחדת מעבר לזה..כמובן יוצאת בסופשים...וזהו..השגרה דיי...שגרתית

דצמבר-יומולדת 21....

וזהו..חחח

 

[Mrs big]

קראתי וזה

 

[Fragile rose]

../images/Emo23.gif

 

[Mrs big]

טוב, אז...

כתבתי שני עמודים מלאים בוורד (כתבתי אותם כאן, החלטתי שזה חושפני מדי והעתקתי לוורד כי לא היה לב פשוט למחוק), אבל אני חושבת שבכל זאת אעשה את זה בצורת רשימות. אז מה היה לנו השנה? זוגיות ודברים דומים: - התחלתי את השנה עם חבר עתודאי חמודי, המשכתי אותה בלבטים של כמה חודשים לגבי פרידה. החבר פרש מהעתודה והתגייס לחי"ר. נסיתי לקחת פסק זמן אבל יצא שהמשכנו להיפגש ולהתנהג כאילו אנחנו ביחד, רק שהייתי מדי פעם גם עם אחרים (בידיעתו המלאה), כך שזה היה מעין קשר פתוח. בסופ"ש האחרון הוא אמר לי שאני חייבת להחליט אם לחזור או להיפרד, החלטתי שלהיפרד והוא עדיין לא מקבל את זה. למעשה, הוא אמור להגיע לכאן עוד שעה, השד יודע איך. - בתקופת הקשר הפתוח שלנו הספקתי להתנשק עם א' (שעכשיו אני נורא מצטערת שויתרתי עליו), להיפגש עם מישהו מטומטם ממקושרים ולהתנשק איתו (ולא להיפגש איתו עוד לעולם), לעשות כל מיני כמעט דברים עם ידיד שלי ולנתק קשר מאותו ידיד ביוזמתו מטעמי התקרבות לדת, להיפגש עם מישהו במטוס לברצלונה ולצאת איתו כמה פעמים ולעשות איתו כמה דברים אבל הכל בידיעה שזה קשר לא מחייב. לימודים: - סיימתי י"א עם בגרויות די מוצלחות. - עשיתי פסיכומטרי. אני עדיין חושבת שאם הייתי משקיעה בזה יותר זמן, הייתי מקבלת יותר. - התחלתי י"ב, שכרגע נראית לי בעיקר כמו שביתה גדולה, אבל זה הולך להשתנות. חברות: - בינואר של שנה שעברה התחיל נתק עם חברה מהכיתה שהייתה ממש קרובה. עד עכשיו לא חזרנו למה שהיה קודם ואני גם לא מאמינה שזה יקרה. - באפריל/מאי/יוני נוי ורות (חברות מהמעגל הקרוב ביותר) רבו ריב גדול והחל ביניהן נתק. דבר שגרם לנוי ולי מאוד להתקרב וגם לדברים פחות נעימים שקשורים ליחס שלה לרות. - נועה ואני הספקנו להתרחק קצת ולהתקרב בחזרה, כי בכל זאת, אלה נועה ואני. - נוי ואני הגשמנו חלום וטסנו לסופ"ש בברצלונה בשביתה, רק שתינו ובמימוננו. היה מדהים. - באופן כללי יצאנו מלא השנה בעקבות הרשיונות של החברות, החופש והשביתה. זה ממש נחמד. - נוי לא מדברת איתי כרגע כבר כמעט שבוע בגלל משהו שעשיתי עם ההוא שהכרנו במטוס לברצלונה. לא משהו שפגע בה, פשוט משהו שהיא חשבה שאני לא צריכה לעשות. זה קצת עצוב לי וכתבתי לה מכתב על זה שנורא רציתי לתת לה היום כדי לפתור את זה עוד השנה, אבל לא יצא, אז כנראה שזה יקרה מחר. ונקווה לטוב. עבודה: - בתחילת יוני ניצלתי את העובדה שסיימתי את הבגרויות ממש מוקדם ועבדתי שבועיים בערך בעבודה קצת מבישה שקשורה לפליירים, שלטים וחסכון במים. אבל הרווחתי הרבה כסף במעט זמן ולא היה נורא. - אני עובדת כבר חצי שנה (מיולי) בעבודה הנוכחית וממש טוב לי שם (מבחינת האנשים והתנאים, לא מבחינת התפקיד). זה נחמד כי הגעתי לשם ממש במקרה. כללי: - הלכתי סוף סוף לגניקולוגית. אחרי שלוש שנים בהן דחיתי את זה. - ההורים שלי יותר סומכים עליי, נראה לי. אבל אני עדיין לא מסוגלת לקיים חצי שיחה עם אמא שלי בלי שזה יתפתח לריב או סתם לטונים לא נחמדים. - פתחתי מקושרים ולאחר מכן גם פייסבוק, כמו כל העולם. לא עולים לי עוד דברים כרגע, אבל אם בא לכן לקרוא את הגירסה הראשונה, הסיפורית יותר, זו של שני עמודי הוורד, אני אשלח לכן ואפילו ממש אשמח וארגיש טוב עם עצמי. אה, וכמובן תגידו אם קראתן כי כבר שנים לא ביקשתי דבר כזה ומותר לי.