כמה דברים בנוגע לרכישת מוזיקה
בכל הארצות המתוקנות מוכרים סינגלים.. כדי שאנשים שאוהבים רק שיר אחד לא ייאלצו לרכוש את כל האלבום.. ולצערי רבים האמנים בשוק שהם פגי-תוקף אחרי שיר אחד, אך מכריחים לרכוש את כל האלבום.. בנוגע לטאוור - הזכיין שלה בארץ הוא הד-ארצי, שזה אומר שמתוקף האינטרס הם לא מביאים דיסקים של המון חברות תקליטים ישראליות אחרות.. וככה מונעים מבחר גדול מהלקוחות, מה גם שבגלל שהם רוכשים את הזיכיון לטאוור בהמון כסף, הם חשים צורך לכסות אותו באמצעות הלקוחות.. בנוגע למוזיקה ישראלית - פעם לא היה דיסק ישראלי שעבר את ה-30-50.. היום, מחירו של דיסק ישראלי נע בין 50-70 (50 ללהיט הנוכחי=מסיקה/כורם/ושות', 70 לקאליברים=עברי לידר/אנשים שחושבים שהם עברי לידר..) יש כלל ידוע בכלכלה, שאומר שמי שמוכר בפחות - מוכר יותר.. לבעלי עסקים רבים קשה להבין את הכלל הזה, שאם תמכור בפחות, תמכור יותר.. אני אישית רוכש מוזיקה בגדול מאתרים בחו"ל (כמו juno.co.uk, אתר של ויינילים, או יוניברסל הבריטי, שמאפשר הזמנה מוקדמת).. מוזיקה ישראלית אני רוכש רק כדי להביע הערכה לאמן מסוים (מטרופולין ועוד כמה מעטים), וזאת מהסיבה שכמעט הכל אני מקבל בסינגלים ודיסקים מיחצנים.. מוזיקה לועזית וכאלה אני רוכש או ב'דיסקלאב' שלא מסוכסכים עם אף לייבל והמחירים שם זנות, או במוזיקה-נטו, שהם יקרים אבל אפשר להזמין מראש ועד הבית..