סוכריה על מקל
New member
סיפורים, הסברים והתנצלות
כמה מכם שמו לב שמשהו עובר עלי בחודשים האחרונים (תודה
), ואני חושבת שהגיע הזמן לפרט, להסביר ולהתנצל. רובכם יודעים מה העבודה שלי - למי שלא: אני מרכזת את היחידה לפסיכואונקולוגיה במרכז רפואי גדול בת"א. זו יחידה באמת יחידה במינה בארץ, ויש הטוענים שגם בעולם. לא רק בגלל ההישגים המחקריים המדהימים שלנו, שנותנים לנו, בין השאר את היכולת לנבא מי חולה במחלה ומי לא על סמך שאלון פסיכולוגי בלבד, אלא גם בגלל האפשרות שאנחנו נותנים לכל חולה סרטן להגיע ולקבל טיפול פסיכולוגי, בלי שום תלות בכמה כסף יש לו בבנק או לאיזו קופה הוא משתייך. היחידה הזו קיימת כבר 12 שנים, כיחידה עצמאית, שמחזיקה את עצמה באופן כלכלי - אנחנו חיים מתרומות ובעזרתן מממנים את כל הפעילות שלנו. ביה"ח לא מתקצב אותנו, אבל אנחנו גם לא מכניסים לו כסף. יושבים בשקט ועושים את העבודה שלנו. בעקבות כל מיני אי סדרים כספיים שלא הסכמנו לקבל (במילים אחרות - תרומה גדולה שהיתה אמורה להגיע אלינו ונעלמה בדרך) ביה"ח התחיל להתנכל לנו - לפגוע במחקר שלנו, לקלקל את השם הטוב שהיה לנו, והשיא היה בדרישה לפטר אותי
(השיא - בגלל שאני זו שעלתה על הבעיה והתעקשה לברר מה קורה עם הכסף החסר, לא בגלל שזו אני...). אחרי הרבה תלאות וחתחתים אנחנו מגיעים כנראה לסיומה של הסאגה הממושכת (כבר שבעה חודשים
) בסוף החודש הנוכחי - היחידה לפסיכואונקולוגיה תיסגר במתכונתה הנוכחית. לאלפי החולים שלנו תישאר פסיכולוגית אחת בחצי משרה שזה הדבר היחיד שביה"ח מוכן לממן. אנחנו עוברים הלאה, לבי"ח אחר, גדול יותר, אני מקוה שגם טוב יותר והגון יותר. כל הענין הזה הוציא ממני הרבה משאבים בחודשים האחרונים, אני סחוטה, מרוקנת, מיובשת לגמרי. חוסר הודאות, העלבון, אי הנעימות, וכל הקשיים הבירוקרטיים, שלא לדבר על חוסר ההגינות הבסיסי שהופתעתי להיתקל בו ברמה כל כך בוטה, פשוט לקחו ממני את כל שמחת החיים וההתלהבות שבד"כ מאפיינים אותי. אני רוצה להתנצל על היותי נוכחת-נעדרת בחודשים האחרונים, על ההשקעה הפחותה שלי במה שקורה פה, ועל מצב הרוח הכללי. אני כנראה גם לא אגיע לסוף השבוע בגלל שהימים האלה הם קריטיים להתארגנות שלנו, לארוז יחידה שלמה שעסקה הרבה במחקר פסיכולוגי (ומחקר פסיכולוגי = המון המון המון ניירת) זה לא פשוט. אז סליחה, ומקוה לימים טובים מאלה בקרוב מאוד מאוד.
כמה מכם שמו לב שמשהו עובר עלי בחודשים האחרונים (תודה
