סיפור לידה בפורום 110, אומר הרבה

שָׂרָה

New member
בלידה של הקטן

היו לי בדיוק 4 שעות של צירי לחץ. לגבי הללחוץ, הגוף עושה את זה לבד. בשנות העשרים של המאה הקודמת (1920) נהגו להרדים את היולדות שיעבירו את הצירים בשינה ואז כאשר הגיע הזמן ללידה, התינוק פשוט החליק החוצה. אפילו שהיולדת היתה בתרדמה עמוקה
 
אני מכירה מישהי שילדה לפני שנה

פה בארה"ב (באותו בי"ח שמביא לי את הסעיף בשבוע האחרון), קיבלה אפידורל + הנחיה ללכת לישון ולנוח קצת... אחרי כמה זמן היא התעוררה ולתדהמתה גילתה שבין הרגליים שוכב לה תינוק!!! שכחו אותה קצת, אפ'חד לא בדק לה את המוניטור, היא היתה מורדמת לחלוטין וישנה, והתינוק הופס! החליק לו החוצה...
 
לא ממש עניין של מינוח

זה הבדל ענק בין הגוף לוחץ לפי היכולת שהוא מסוגל לשאת. לבין ללחוץ על הרחם עם ראות מלאות אוויר. באופן טבעי הרחם נסחטת כמו שפורפרת ומוציאה את התינוק החוצה. כשאת לוחצת את הרחם כלפי מטה מה שקורה בלחיצות אקטיביות. יש עומס אדיר על ריצפת האגן. וזה מה שגורם לנזק.
 

אם פי 3

New member
אבל אני התכוונתי מראש, לראשון

השני הוא פשוט לא אופציה מבחינתי. ולכן ההבדל בינינו הוא של מינוח.
 
היי עדיעד (מקווה שתראי...) ../images/Emo140.gif

קראתי את הסיפור שלך בפורום השני וגם את התגובות ואני רוצה להדגיש משהו שנורא מצא חן בעיני, ששרה כתבה לך: שכשאת הולכת לבית החולים תישארי עם הבגדים שלך בכל מצב, ואל תחליפי לפיג'מה הסטנדרטית. זה לא רק יגרום לצוות להתייחס אלייך כאל בתאדם, אלא גם יעזור לך להרגיש שאת אשה בזכות עצמך ולא אסירה או תלמידת בית ספר או פועלת במפעל, שצריכה תלבושת אחידה ומאחדת. מאחלת לך תהליך נפלא ופורה.
 

debby12

New member
מנהל
מעניין. בלידה של בילבי נלחמתי עד

הרגע האחרון לא לעבור לפיג'מה שלהם בדיוק מכיון שלא רציתי להרגיש מסכנה/ג'יפה/במדים של המעמד הנחות שם (ה"חולים"). בסוף נשברתי והחלפתי - אבל אחרי איזה 24 שעות בבגדים שלי.
 

rjf

New member
מעניין שאת אומרת את זה על הבגדים

כשהייתי ב"חדר הטבעי" בליס לא כלכך רציתי להתפשט ישר - הייתי נבוכה ולא הרגשתי צורך להיות ערומה אבל גם המיילדת וגם בן זוגי (שכנראה לא ממש הבין מה עובר עלי וגם לא מה עובר עליו) אמרו לי "חבל הרבה יותר נוח בלי מכניסיים לבדיקות ..." סוג של הורדה בדרגה או במעמד בחדר - כל הזמן זה הפריע לי ועכשיו רק אני מבינה...
 
בראבו !!! שימי לב שבמנוע החיפוש

שלי לבחירת בית חולים, "להישאר עם בגדים מהבית" זו קטגוריה שנבדקה מול כל בתי החולים, בדיוק כמו אם נותנים ליולדת לאכול ולשתות במהלך הלידה ועוד עשרות קריטריונים. וזה בדיוק מהסיבה הזו - עד כמה בית החולים ערוך לחופש הבחירה של היולדת, בקלה כבחמורה...
 
אני יש לי דוקטורט בבגדים ../images/Emo13.gif

כי יש לי נטייה להתלבש בבגדים ש"מנמיכים" אותי, ומשקפים את כל חוסר ההערכה שלי כלפי עצמי. בגדים זה בהחלט סמל סטטוס (אוי, אני נזכרת בכל מה שקראתי בתואר הראשון על מוסדות כוללניים וסמלי סטאטוס), והם חשובים מאוד ומשפיעים מיד פנימה. וטוב שהכנסת אותם בתור קטגוריה
(אני זוכרת את סוף השבוע הראשון שלי עם המדים - הרגשתי כמו איזו כרזה מהלכת, ושכולם מסתכלים עלי כדי לבדוק האם אני מתנהגת בהתאם לסטנדרטים הצהליים. בררר) ובקשר למכנסיים ולבדיקות - טוב, בשביל זה המציאו איזה טריינינג או שרוואל או משהו בסגנון
.
 
למעלה