רשימת הספרים המומלצים שלנו
בנוסף לכל מה שכבר כתבו: מספרי פאול קור - הקראתי אותם ליובל בערך מגיל שנתיים: הצבע הכי יפה בעולם - על צבעים, בהמחשה ויזואלית מקסימה (כל דף מוקדש לצבע ואפילו הכתוב מודפס בצבע), עם מסר של אחדות. הדג שלא רצה להיות דג - על דג שרצה להיות מישהו אחר ומגלה בסוף "שתמיד הכי כדאי להיות אתה ודי". הילד שאהב את הירח - ילד שאוהב להביט בירח תופר לו "כובע של חורף עם גדיל בקצה", כדי שלירח לא יהיה קר. מקסים, מפתח את הדמיון וגורם לילד להתבונן בירח באור חדש. פרח פרח אל תבכה - ילד שזורק גביע גלידה בגן מגלה שזה בכלל לא נעים לפרחים. מלמד שמירה על נקיון ואהבת צומח. אגב, לא אהבתי את הפיל שרצה להיות הכי - כאילו אותו מסר של הדג שלעיל, אבל בעצם מלמד את הילד שצריך ללכת עם הזרם. הפיל שם מוותר על הצבע לא כי הוא רוצה, אלא כי כולם צחקו עליו. מי נתן לי נשיקה של נאוה גייזנברג - סתם חמוד, על ילד שנותן לאמא שלו נשיקה ומתחבא והיא מנסה לנחש מי זה היה. בבית שלי של מיריק שניר. עובר על הפריטים שיש בבית, בחרוזים, ואחר כך עובר על השימושים. חמוד. מגיל שלוש: מישהו אחר - קתרין קייב. מלמד לקבל את האחר והשונה. טיפ טיפה של חורף; מתנות יום הולדת; המשאלה של ארנב - כריס רידל. ספרים מ-ק-ס-י-מ-י-ם על ידידות אמת בין ארנב לקיפוד ומה הם עושים האחד בשביל השני. נוצה סגולה של חנוך פיבן - עם היצירות המופלאות של חנוך פיבן. סיפור על נוצה אחת סגולה ומה כל אחד מהמשתתפים רוצה לעשות איתה. פאנץ´ ליין מקסים בסוף (במיוחד בקריאה הראשונה) כשהילד מגלה שהנוצה בעצם....אצלו. סלי והאוכמניות של רוברט מקלוסקי - סתם סיפור פשוט ונאיבי על אמא וילדה ועל דובה וגור שמחפשים אוכמניות משני צידי ההר, והם מתבלבלים ביניהם והילדה הולכת אחרי הדובה והגור אחרי האמא ואז מתחלפים. בלי מסר, סתם מקסים. מכופף הבננות של רינת פרימו - יש צורך להוסיף מעבר לשם ?
סדרת צפרדע של מקס פלטהאוס -על צפרדע חמוד בבגד שחיה ירוק עם פסים שעובר כל מיני חויות (כל ספר משהו אחר - יומולדת, פחדים וכו´). מתן החול וההר הגדול של אורי נוסבאום - מה עושים עם החול שהילד מביא מהגן בתוך הנעליים. דמיוני ונפלא. נגיד ש... של מרים רות - על ילד שמדמיין בכל יום דבר חדש באותה דרך מוכרת אל הגן. והגדול מכולם - מפתחות הקסם של דידי של ליאור עידן אבורמן - שפת הג´ירף ושפת התן ואיך לקיים תקשורת לא אלימה. ויש את מילון בחרוזים של אהוד מנור. בכל דף יש ציור עם סימנים שמסמנים רגשות (לצורך פיתוח אינטלגנציה רגשית) ומילים חדשות שפותחות באותו אות. ההורה הוא זה שצריך להמציא סיפור בהתאם למה שרואים בתמונה ולעשות שימוש במילים שבדף. הספר מתאים עד גיל 9, כמובן בשינוי גישה. דורש עבודה מההורה, אבל מקנה משמעות חדשה למושג "זמן איכות". זה מה שיש לי בראש כרגע. יובל שומעת ספרים מגיל חודשיים, וכיום היא יושבת ומדפדפת לבד ומספרת לעצמה (היא בת פחות מארבע) ואין דבר שהיא מעדיפה על ספרים. ואגב, כל ספר חדש אצלנו זו מתנה ממש, עטופה יפה והכל. אין דבר כזה שאני מביאה הרבה ספרים יחד. אני קונה כמה, כל אחד עטוף בנפרד, ונותנת לה אחד אחד בכל מיני הזדמנויות(בדרך כלל אבא שלה מביא לה מחו"ל
)