קשה, זה כו לבחור בין הילדים שלך...
אבל בכל זאת יש כמה שלא ישכחו לעולם עבורי:
פיטר פן. הגירסה המלאה כמובן,לא של דיסני
... בהוצאה יפיפיה של זמורה ביתן מלאה תמונות מדהימות של טרינה שרט הימן. לא אשכח את הלילה שישבתי מול החלון ובהיתי ורציתי רק, בכל ישותי, להיות פשוט פיטר פן.
נשים קטנות/ לואיזה מיי אלקוט. אני הייתי ג'ו. אחותי דווקא הייתה איימי... נראה לי שאפשר לזהות מי את ואיזו אישה תגדלי להיות לפי בת משפחת מרץ' איתה הזדהית בספר הזה.
מומו/ מיכאל אנדה ובכלל כל הספרים שלו... אבל מומו מעל כולם לא ישכח. כי הוא הראשון שקראתי וכי יש בו לקח חשוב לחיים שאני לוקחת איתי עד היום.
האסופית/ ל.מ. מונטוגמרי. כי הוא מקסים ומאד קל להזדהות איתו, לצחוק איתו, לבכות איתו...
קץ כלזמן/ אייזיק אסימוב כי הוא ספר מדהים. ספר המד"ב הראשון שקראתי וש"הכניס" אותי לתחום שהתמכרותי לו ארכה שנים רבות (ועוד לא נגמרה). וכי הוא מסוג הספרים שכשסוגרים אותם לוקחים נשימה ארוכה ונאנחת ומרגישים, פשוט, שאיכשהו הספר הזה הפך אותך לאדם קצת יותר טוב - מכירים את ההרגשה ?