סקר- איך הגעתם ללד זפלין?

[לא משוררת]

סקר- איך הגעתם ללד זפלין?

 

[Pazc1]

לא הגעתי ...

הם הגיעו אליי...

ועכשיו בנימה יותר רצינית. הכל התחיל בבוקר אביבי. ישבתי לי ... עכשיו בשיא הרצינות ... תמיד הכרתי את היצירה שלהם קשמיר וגם את מדרגות לגן עדן אבל רציתי לנסות עוד שירים שלהם. אז הלכתי לחנות המוזיקה הקרובה לביתי קניתי את האלבום led zeppelin ושמעתי אותו מספר פעמים ופשוט לא התחברתי לתוכן ולבלוזים. הלכתי ביום שאחרי וקניתי את Led zeppelin 2 . התאהבתי באלבום הזה ולא עזבתי במשך חודשים ארוכים. שמעתי אותו הרבה. ככה במשך שבועיים קניתי את כל האלבומים שלהם. היה לי מאוד קשה להתחבר לבלוזים שלהם גם באלבומים המאוחרים יותר. רק אחרי חודשיים וחצי בערך מאז שקניתי את האלבום הראשון, הצלחתי לשמוע אותו בדרך שצריך להקשיב לכל הבלוזים שלהם. בלילה. שוכב במיטה על הגב. מכוון את הווליום לעוצמה הרצוייה. עוצמה שבה ניתן יהיה לשמוע את הבאס. ופשוט מאזין ונותן למוזיקה לחדור עמוק למוח ולכל חלק בגוף. חווייה. זאת הדרך הכי טובה לשמוע מוזיקה ובעיקר בלוזים של זפלין.

 

[ThePiper]

once upon a time...

there was a girl.... אני אספר את הסיפור המלא ברשותכם: זה התחיל כשהייתי בת 4, בנדוד שלי הקליט לאחי את the doors/the doors. ואז התחלתי לפתח טעם במוזיקה איכותית (רגע, זה תכף מגיע לזפ). אחרי שמיציתי את פינק פלויד והמי (בערך בגיל 8), הושיב אותי אחי היקר מול הרדיו העלוב שהיה לנו באותה התקופה והשמיע לי את stairway to heavenאמנם דרך נדושה מעט להתחיל, אך גם זו התחלה. מאוחר יותר, בגיל 9, חבר של אחי הביא לנו כמה שירים למחשב. ביניהם היו ליבינג לובינג, דה רובר (שהפך לאחד האהובים עלי), דה וונטן סונג, אכילס המדהים ועוד כמה... ואז מילאתי את התקליטיה בדיסקים של לד זפילן ומאז הם אהבת חיי הגדולה ביותר

. אז זה הסיפור שלי... משעמם אבל מראה לעולם שזה לא הגיל אלא התרגיל (ובכך נגמרו שטויותיי להערב).

 

[ouria]

הסיפור שלי- סיפור מוזיקלי/לאומי

תמיד הכרתי דברים שלהם אבל לא בצורה טובה ממש, בעיקר את המפורסמים כמו סטירווי ואול אוף מיי לאב (כמה שהשיר הזה נטחן בגלגלצ...חרפה). זה הכה אותי בפולין מכאן הסיפור ה"לאומי"- קניתי בדיוטי פרי בארץ את הדיסק הראשון, וזרקתי לתיק, מתוך מחשבה לשמוע מתישהו. בנסיעות בין מחנה השמדה אחד לרעהו, רוב האנשים נרדמו באוטובוס. ואני? אני ישבתי ושמעתי את דייזד אנד קונפיוזד בפה פעור. איכשהו עם כל חווית השואה וכו' הדיסקים ששמעתי שם מעין נצרבו לי במח

באיזה חור בקרקוב מצאתי את הדיסק השני בכמה גרושים וקניתי שם גם את the song remains the same (שהיו 50 הזלוטי המיותרים בחיי

). ואז, בחזרה ארצה, קניתי את כל השאר

 

[noosh]

אמממ

בכיתה ד', כשהתחלתי ללמוד חליל, אח שלי נתן לי דף ממחברת תווים שכתובות עליה שתי שורות, כמה תוים פשוטים כאלה, וכותרת בכתב מסולסל - Stairway to heaven אמרתי - סבבה, הוא השמיע לי את הקלטת וניגנתי ומאז תמיד תמיד ניגנו את זה יחד זה היה, כאמור, בכיתה ד', ומעבר לזה לא הכרתי את לד זפ לפני שנתיים שמעתי את בייבי איים גונה ליב יו, לא זוכרת אפילו למה, והתאהבתי ומאז אני מכורה

 

[OzzzzzY]

הסיפור שלי הוא קצת מוזר...

על בחורה שלא מזמן הכרתי , ואותה אני פוגש בבר , כל לילה....(חחח...נסחפתי ונדפקתי

) אממ...אצלי זה היה תהליך הדרגתי... לפני כמספר שנים התחלתי להתעניין ברוק קלאסי...לאט לאט התחלתי להכיר להקות מסויימות אך לא לעומק...ואיך אפשר להתעניין ברוק קלאסי בלי להכיר את ל"ז... חבר שלי נתן לי את הרימאסטר...לקח לי קצת זמן להתחבר לסגנון , אך הזמן עשה את שלו ואחרי מספר חודשים של האזנה לרימאסטר , החלטתי לרכוש אחד משל עצמי...הבחירה הייתה LZ1 וההמשך כבר ידוע...

 

[Jesus Zen]

אממ, סתם ככה, ככה.. בדיוק - ככה..

ואז בכיתה ז' התחלתי לשמוע אותם, והתמכרתי, ואני מכור.. כן, עכשיו אני מכור, עכשיו.. סתם ככה..

 

[Subconscious Terror]

מכיוון שאני מהדור הצעיר פה....

ולא יכולתי להכיר אותם מתקופת הפרסום שלהם,אז לא ממש הכרתי אותם עד גיל 12 ככה. אבל אל דאגה! אחי וחבר של אחותי עשו לי מייק אובר מבריטני פיכס לזפלין והנדריקס

 

[ביטלמן]

האמת עד לפני שלוש חודשים

כמעט לא ידעתי מי זו לד זפלין האלבום הראשון שהיה לי של לד זפלין הוא הראשון מיד אחרי ששמעתי שירים כמו goog times bad,babe i gonna leave you אבל שירים כמו יו שוק מי ודייזד אנד קופיוזד לקח לי יותר זמן להתחבר אליהם היום יש לי כבר את 1,2,3 וhouses of the holy

 

[WhiskyBar 1]

לא זוכרת ממש...

נדמה לי שזה בא כשהתחלתי לשמוע רוק בכלל.. כלומר תמיד הכרתי שירים שלהם, כמובן חלק מהאינטרנט וחלק מאבא/טלויזיה, וזהו.כרגע יש לי את לד זפלין1, ובהזדמנות אני ארכוש את שאר האלבומים.

 

[Subconscious Terror]

טוב בסדר תתעלמי ממני לגמרי ../images/Emo46.gif

 

[WhiskyBar 1]

"כשהתחלתי לשמוע רוק בכלל..."

 

[Subconscious Terror]

אבל אני הייתי ראשונה!!! ../images/Emo10.gif

 

[WhiskyBar 1]

??

 

[Subconscious Terror]

תוסיפי אותי! ../images/Emo9.gif

 

[WhiskyBar 1]

../images/Emo45.gif

שכחתי להוסיף את ליטל,שהשמיעה לי בפעם הראשונה את "black dog".

 

[Subconscious Terror]

../images/Emo22.gif ובשביל הפוליטיקלי קורקט

גם רוק&רול

 

[WhiskyBar 1]

גם נכון

 

[The Hairy Chicken]

אולרייט...

בכתה ה' נראה לי) נסעתי עם משפחתי האהובה אל הדוד והדודה בנס ציונה. באותה תקופה שמעתי רק דבר אחד - קווין. בסה"כ זה אחלה מוסיקה, אבל כמה אפשר?? אז כאמור, נסעתי לדודי ובדרך שמעתי איזה דיסק של קווין (News of the World אם זה ממש מעניין מישהו) בדיסקמן הענתיקה שלי (דאז). היינו אצל הדוד, אכלנו, שתינו והגיע הזמן ללכת הביתה. ואני, הילד המסכן, שמעתי כבר את קווין בדרך הלוך והייתי צריך לשמוע משהו בדרך חזור (או לשמוע את אחי הקטן שר שירים של פסח). "אין בעיה" אמר הדוד, ונתן לי דיסק עם עטיפה מוזרה ועליה מתנוססות המילים "Led Zeppelin III". לקחתי את הדיסק, שמעתי אותו בדרך חזור ולא התלהבתי. הם יותר מדי דומים לקווין, אמרתי לעצמי, הם בטח מעתיקים מהם (כמובן שאז לא ידעתי את הסדר הכרונולוגי של שתי הלהקות, אבל הייתי משוכנע שהם מעתיקים מקווין, ולא ההיפך כמו ברוב המקרים). עברו שנים והנה אני, תלמיד חטיבת ביניים מתלבט איזה להקה להתחיל לשמוע. עברתי כבר על הכל (מבחינתי אז) - היה לי את כל Nirvana, את כל Offspring, את הטובים של Oasis. הייתי חייב משהו חדש. נכנסתי לאינטרנט לחנות דיסקים אינטרנטית (הייתה אז בישראל) ונתקלתי במבצע של לד זפלין. זכרונות החלו להציף אותי ונזכרתי בלהקה שדוד שלי נתן לי דיסק שלהם. קניתי את הראשון והשלישי ומאז כבר יש לי את כולם. ההתמכרות לא הייתה מידית, אבל אחרי כמה זמן זה נהיה כבר חלק בלתי נפרד ממך...

 

[הנדריקסית]

סיפורי פשוט מאוד...

מאז שהתחלתי להתעניין ברוק קלאסי,אז כמובן ששמעתי על השם "לד זפלין".. אז הורדתי (אל תסקלו אותי) שירים,ופשוט התאהבתי. כיום יש לי את הדיסקים 1,2,4,אז זה מפצה על ההורדות