סקר חוזר, עם כמה שאלות..

[וינסנטי]

סקר חוזר, עם כמה שאלות..

1. מהם שלושת האלבומים האהובים עליכם, ולמה? 2. מהם שלושת השירים של הפינק פלויד שמלווים אתכם תמיד? 3. מה הציטוט שלכם משירים הפינק פלויד? 4. מי הוא חבר הלהקה האהוב עליכם? גילמור המרגש? ווטרס הממורמר? רייט הביישן? מייסון השתקן? או אולי בארט המשוגע? 5. הרגע שאתם הכי אוהבים לשמוע. האקורד הראשון ב-cn, המגאפון באסטרונומי דומיינה, הפינג באקוס וכד'... התשובות שלי: 1. wish u were here- הלאבום הכי מדהים ששמעתי... מדויק בכל צליל, מדהים עד הסוף. יצירה מעגלית שפשוט אין מילים עליה. tha wall- אלבום הרוק הטוב ביותר בכל הזמנים, אין על זה ויכוח מבחינתי. כל שיר איכות, המילים מדהימות, ההפקה מצוינת, הסיפור אמיתי. לפעמים אני כמעט בוכה רק משמיעה, אלבום מהמם. atom hurt mother- אלבום פשוט, לא מסובך, לא מנסה להעביר איזשהו מסר מיוחד. האלבום המושלם כדי לשבת תחת השמש על הדשא ולנוח מיום מעייף. 2. cn- כל כלי במיטבו, ובעיקר גילמור במיטבו. סולו מהמם, שחודר ללב, וליווי מדהים של השאר. echos- יש משהו בדבר הזה, שפשוט לא נותן לי להשאיר אותו בחוץ. כמו שמישהו אמר פה פעם- "אקוס זאת לא יצירה, זאת בריאה מחדש". maroond- נכון, זה בלי ווטרס, ואין מילים, וזה יצא סתם איפשהו בשנות ה-90, ששלושת האחרים כבר זקנים, אבל אין מה לעשות, זה פשוט ענק. 3. "all and all it was all bricks in the wall" [עוד לבנה בחומה- חלק 3] 4. בלי ספק, גילמור. הקול המדהים ומרגש שלו והנגיעה שלו בגיטרה פשוט נוגעים בי. אחד מהאומנים הגדולים שנראו בעולם ויראו בעולם. 5. תחילת הסולו ב"high hopes". פשוט רגע שבו אני מגביר לפול ווליום ועוצם עיניים...

 

[שלום חן]

המועדפים שלי

The Division Bell - נכון ללא ווטרס אבל כל שיר בצבע. Dark Side Of The Moon - יש עוד מה להגיד על האלבום הזה (הייתי רק מוציא את us & them מהתקליט). Ummagumma - סתם כי אני התחברתי לתקליט הזה והתאהבתי בו השירים האנסטרומנטליים הגרסה החיה במיוחד ולא יודע איך להגדיר אותו פשוט התאהבתי בו. Echoes - אתה כבר אמרתה הכל. A Saucerful Of Secrets - ברגע שרייט מתחיל בקלידים את הנגינה שנותנת את הסטופ של מייסון להתחרע בתופים והוא מתחיל את הנגינה הכנסיתית שלו פשוט עושה לי את היום. High Hopes ו- Comfortably Numb - נכון אמרתה 3 אבל אי אפשר להתעלם מהסולויים של גילמור: אקסטזה, אורגזמה הכל אפשר להגיד על הסולויים שלו להגביר את הווליום ולהנות. הציטוט - לא יודע איך לכתוב את זה אבל הסוף של התקליט Dark Side Of The Moon המשפט שסוגר את השיר Eclipse והזקן שממלמל איזה שהוא משפט כי המשפטים הום פשוט נכונים,אמיתיים ומציאותיים ונותן חומר למחשבה. אמרתה רק אחד אבל אני חייב לציין גם את רייט הביישן וגם את מייסון השתקן אני פשוט אוהב טיפוסים כאלה של אנשים שהם נחבאים אל הכלים אבל תרומתם היא גדולה. הסולויים של גילמור ב- Comfortably Numb ,High Hopes, dogs ועוד כמו שאמרתי להרים ווליום ולהנות.

 

[FuryUri]

...

1.Wish you were here -האלבום הכי טוב שנוצר אי פעם עלי אדמות...מרגש כל פעם מחדש...צלילים מדהימים...הכל פשוט כמו שצריך להיות! Meddle- אלבום מעולה! לא יודע להסביר...תמיד כשאין לי מי לעשות אני שומע אותו עם ההתחלה היפה של One of these days ...ויש את השיר עם seamus the dog שסתם מצחיק אותי כי יש לנו ילד בכיתה שאנחנו קוראים לו שיימס ואז echoes !!!אוי....בהחלט יצירת אומנות!!! DSOTM-אני לא יודע להסביר...פשוט כיף לשמוע אותו...הסקסופון שיש במהלך הדיסקבכמה מקומות...הזאתי שצועקת (שכחתי את השם..) ב great gig ...פשוט כיף... 2.Shine on you crazy diamond -גם יצירת אומנות....והקטע סקסופון בסוף! echoes-אין מה להוסיף ואני אקח בתור שיר אחד את one of my turns ו don't leave me now כי לפי דעתי הם הולכים ביחד...פשוט קטע מרגש...כל פעם שאני שומע אתה why are you running away ב dont leave me now יש לי צמרמורת...איי...מרגש...ליריקה גאונית 3.אין לי מושג...כל-כך הרבה משפטים גאוניים.. Vera, why are you running away, welcome to the machine, עווד רבים וטובים! 4.רייט...יש את הקטעים שהוא פשוט עושה את העבודה כמו שצריך...וזה יוצא מעולה...שהוא לא הכלי העיקרי בשיר...אלא נותן מימד אחד לשיר (בעצם כמו הבאס...)פשוט נותן פה ושם כמה צלילים שפשוט הופכים שיר מיפה לגאוני... 5.ללא ספק למרות שזה הסקסופוניסט ולא אחד מחברי הלהקה הקטע סקסופון בסוף shine on you crazy diamond pts1-7...כל-כך מתחבר לשיר מעולה...ויש את היללה לקראת הסוף...איי....

 

[vegetable man]

תשובה חלקית

1. piper at the gates of dawn - הראשוניות שלו - הבסיס מאחורי רוב הרעיונות שאיפיינו את הפלויד: הטירוף, ההומור, פסיכדליה, הכמיהה לילדות, אהבה, מיסטיקה, אסטרונומיה. ימי התום של סיד בארט במיטבו - כפי שהוא אמור להיזכר. אלבום מופת ששום דבר לפניו, אחריו ומצדדיו לא דומה לו, וזה ממש בקצרה. ummagumma - אלבום שהמוסיקה שלו נגעה בנבכי נשמתי - פסיכדליה טהורה, מצמררת, של יצירות שיש בהם מהכל: עיבוד רוקנ'רולי של סיד בארט ב-astrinomy domine עם מעבר בין חלקים שקטים לחלקים של שיא, careful עם הקול הגבוה והיפיפה של גילמור - מול הצרחות האסוניות של ווטרס, set the controls שמתחיל חרישי, וממשיך דרמטי עד לסולו השמיימי של רייט, וכמובן ASOS המסתורי ופורץ הגבולות והאינטניבי ללא הרף, עד לסיום בקולו הזוהר של גילמור. ה-cd השני - ניסיוני, נטול יומרות, פשוט נהדר. אלה 2 האלבומים העיקריים - אוהב כמעט את כל השאר מאוד גם. DSOTM ו- The Wall? מעולים כמובן, אך לא היתה לי התרגשות יתרה מהם, היות וטיפטפו לי אותם בילדות וכך נהרסה לה ההנאה שבגילוי הראשוני. 2. שאלה קצת לא הוגנת - אבל אין ספק ש- Interstellar Overdrive (גירסת Tonite lets all make love in london) ו- Echoes הם בין הכי מוערכים. 3. יש יותר מדי, וגם אני נוטה להתייחס לטקסט כמכלול ולאו דווקא כציטוט ספציפי...אז קשה קצת עם זה. 4. האהוב עלי - כמובן סיד בארט, ולא בגלל שהוא משוגע... יצירתי באופן יוצא דופן, רגיש, רומנטי, חריג, חריף, אופנתי - היחיד שהתלבש עם טעם, בתקופת המחלצות המביכה עד אימה של שנות השישים. 5. גם לא הוגן - יש ממש יותר מדי. השירים והאלבומים שבחרתי מסכמים די מספיק טוב...

 

[שלום חן]

צהריים טובים ייטב. מה נשמע?

ראיתי שאחד הבכירות שלך היה ummagumma לא הסתרתי שזה גם אחד האלבומים האהובים עלי ולא הסתרתי עוד שאני שוהב את הגרסיה החיה של התקליט ואני חושב שבטאתה יפה את צד א' של התקליט. מה עוד אתה יכול להגיד על חלק ב' של התקליט? מרוב שאני מנסה ומאזין כמעט מידי יום לחלק ב' של התקליט אני לא מצליח בדיוק להבין מה הם רוצים ומחפשים, וכך התחברתי לתקליט הזה. ותמנע ממני את ההסבר שהם חיפשו אחרי צלילים ובלה בלה בלה....את דעתך אני מבקש! תודה ויום טוב

 

[vegetable man]

well,

שמעתי את הדיסק השני הרבה בתקופת התיכון... לא כ"כ הבנתי אתה שואל מה דעתי בלי להסביר? אניוויי... קודם כל - זוהי שיא הנסינות (עריכת ניסיונות, מילה שלמדתי מחרטושע) של הפלויד בתקופה שאחרי בארט. הרעיון שכל אחד מחברי הלהקה קיבל נישה משלו - כלומר כל אחד מחברי הלהקה קיבל משהו כמו 10 דקות להביע את עצמו בנפרד, ממש יפה. תחילה הקטע של רייט, שחלקים בו ממש אהבתי (הבלאגן עם הפסנתר, וקאקפוניה הזאת). זו מוסיקה של סרטי אימה, אווירתית ומי שמסוגל להקשיב לה אני מצדיע לו... GM של ווטרס שיר פסטורלי נוסטלגי, שאני מאוד אוהב את השירה השקטה שלו והפריטה בגיטרה האקוסטית. several species of... זה קטע מטורף, הזוי והומוריסטי...אך הוא בנוי ומתוכנן היטב ולא מאולתר. אני מת על הנאום הדבילי הזה בסוף... הקטעים של גילמור ממש נהדרים - מראים את הפוטנציאל האדיר שלו לדעתי. פסיכדליה מצויינת. הקטעים של מייסון? לא הייתי ממהר לומר שזה נונסנס גמור - אוונגרדיות מוציאה מאנשים את המיטב שיש להם. יום מעולה...!

 

[שלום חן]

נחמד

 

[חרטושה]

../images/Emo9.gif אין ספק

שאני ואבן שושן אחוקים. תגיד במקום זה "אקספרמנטליזם" אם אתה ממש רוצה להשמע חכם.

בכלל , זה טוב לתקוע כל מיני מילים כאלה כבדרך אגב בכל שיחה.

אני מסכימה לגמרי. אני זוכרת את הפעם הראשונה ששמעתי אל האלבום. דבר כזה לא שוכחים. מייד התאהבתי בו, אולי מפני זהוא נורא בלתי אמצעי. כלומר דווקא בכל הבלאגן שהולך שם לא צריך להתאמץ. הכל נורא פשוט . כמו ילד שמוציא טוש ומקשקש על הנייר עוד לפני שמיסגרו אותו בכל מיני תבניות של "תצייר בית יפה". אני לא יודעת אם הצלחתי להבהיר את עצמי... לא משנה.

 

[vegetable man]

אהה...נו

החוכמה זה לא לקחת מילה באנגלית ולעשות לה ...-ליזם בסוף...חחחח כאלה אני יכול לעשות בלי סוף. ואני מאוד מבין מה את אומרת - באופן דומה אני אוהב לקרוא מה שהיותר צעירים חושבים על האלבומים האלה - יש להם דעה ראשונית, אינסטנקטיבית על מה שהם חושבים - הם פחות מביעים דעה מתוך הערצה אלא ממקום אמיתי. אין ספק שמה שעושה את האלבום הזה יפה, זה שאין ממנו ציפיות מראש - אלא גישה של: יש לך 12 דקות - תעשה איתם כטוב על לבך...

 

[LuLuLu iT]

../images/Emo69.gif שלי. ../images/Emo9.gif

שלושת האלבומים: 1. Echoes - זה האלבום שעשה לי היכרות עם פ"פ, טעימות ממגוון תקופות ואלבומים. אוהבת. 2. The Wall - האלבום הראשון של פ"פ שקניתי! ^^ אבל אלבום מרגש נורא, אני מאוד אוהבת. 3. DSTOM - זה היה או זה או פייפר, כי את שאר האלבומים אני לא מכירה. |בושה| אלבום נהדר. כל כך הרבה חומר למחשבה. שלושת השירים: Time - כי הוא גורם לי לחשוב המון. Another Brick In The Wall החלק השלישי. סיבות אישיות. שיט, יש לי עוד הרבה. אממ, אחרון Bike ניראלי [פאק זה קשה] מהראשונים ששמעתי. מנגינה עליזה וסיפור קצת עצוב. ציטוט אחד? השתגעתם?

החתימה של אבקי? לוידעת. חבר להקה: אין לי שמץ. אני אוהבת את המוזיקה, את הביחד, לא בנפרד. לא יודעת.

הרגע שאני אוהבת לשמוע: אמת את ה"סופריז סופריז סופריז" בNobody Home [זה כזה אירוני, לא יודעת] וההתחלה של לוציפר סאם, אוח, עזבו אותי, זה קשה מדי. ><

 

[שלום חן]

../images/Emo13.gifאז למה את עונה אם זה קשה?../images/Emo8.gif

 

[ציףציף1000]

מותר להתלבט בבחירה ובניסוח.

זה חלק מהעניין. ולכל אחד מותר לענות, בין אם זה קשה או קל להם.

 

[שלום חן]

אני צוחק ציף תייק אית איזי../images/Emo140.gif

 

[ציףציף1000]

אני יודעת שאתה צוחק

אבל יערה היא ילדה בת 13. קח את זה בחשבון.

 

[שלום חן]

ומאיפה אני צריך לדעת שהיא רק 13

אולי שהחברים בפורום זה ירשמו את גילם האמיתי כדכ שאני אוכל לדעת עם לצחוק ועם מי לא! למשל ניקח אותך אתך אני לא אתעסק את בת 92 לא? היה לך יום הולדת לא מזמן.

 

[ציףציף1000]

היא סיפרה את זה בפורום

קצת רגישות. יש כאן הרבה אנשים צעירים ממך.

 

[LuLuLu iT]

../images/Emo69.gif זה שאני בת 13,

לא אומר שאי אפשר לצחוק איתי. זה בכלל לא קשור לגיל.

 

[avki]

דוגרי! מה הקשר לגיל? הוא אחלה ילד,

אבל אין צורך לערב אותו...

 

[One Echoe]

../images/Emo6.gif דפוק!

 

[שלום חן]

סליחה אם פגעתי במשהו ובואו נשכח...

מהסיפור יותר אני לא אצחק עם אף אחד.