סקר קטן לגבי ההכרות

[נופר 30]

לא לא היה חבר משותף

ולא אמרתי שהכרנו בחתונה של חבר את הפגישה העיוורת עשינו בחתונה של החבר שוחחנו בטלפון שאלתי מה הוא עושה היום אמר לי הולך לחתונה שאלתי ומה אתה לא מזמין אותי ? שאל אותי תבואי ? אמרתי בטח וזהו קבענו שם

 

[צילולה]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gifאהבתי את הספונטניות...../images/Emo8.gif../images/Emo9.gif

 

[סרינה]

../images/Emo151.gif במסיבת פורים ../images/Emo151.gif

זאת היתה תקופה שניסיתי לאסוף את עצמי אחרי קשר סוחט במיוחד, וממש לא היה לי חשק למסיבות, אבל חברות שלי הכריחו אותי לבוא איתן. התחפשתי לבחורה משנות העשרים (בשמלה שהיום אני יכולה להכניס בה אולי את הזרת שלי, והמון ג´ל בשיער), ויצאנו לדרך. המסיבה היתה נחמדה, למרות שהיה בחור אחד ששתה יותר מדי, וניסה כל הזמן לרקוד איתנו בכוח (אח"כ התברר שהוא חבר של יואב...), ואת רוב הערב בילינו בכלל בשיחת בנות. באיזשהו שלב הוא ניגש אליי וניסה לדבר איתי, אבל אני התביישתי כהרגלי. הוא לא התיאש וביקש מחברה משותפת שלנו (שהיתה למעשה גם אקסיתו המיתולוגית) את הטלפון שלי. ובסופו של דבר הוא התקשר, ודיברנו ודיברנו, ולא הפסקנו עד היום... אז אפשר בהחלט לומר שמאז פורים הוא החג האהוב עליי.

 

[רויטל ולירון]

איך נפגשנו?

אני הייתי אצל חברה שלי שואלתי אותה אם יש לה מישהו להכיר לי. לירון באותו יום דיבר עם חבר בצבא ושאל אותו אם יש לו מישהי להכיר לו. החברה שלי והחבר שלו הם חברים...היום כבר נשואים. היא אמרה לי כן דווקא יש מישהו, חבר של אלי מהצבא... הוא אמר לו כן דווקא יש מישהי, חברה של יעל מהלימודים.... למחרת היתה פגישה עיוורת, ומאז אנחנו יחד....

 

[אמיקה]

אנחנו נפגשנו בגיל 5 בערך...(שלי)

פעם ראשונה. שרון הוא אח של מי שהייתה החברה הכי טובה של בת-דודה שלי - מהסוג של החברות הדבוקות אחת לשניה בדבק נגרים

אז בהתחלה הוא היה אח של טלי והיינו נפגשים בלובי או במגלשה בחוץ... לימים נפגשנו שוב (זה הוא מספר לי - אני לא ממש זוכרת את האינסידנט) בפאב מסויים בראשון שבו אני עבדתי כמלצרית, בגיל 17. שרון טוען בתוקף שהוא ניסה להתחיל איתי יותר מפעם אחת ואני ניפנפתי אותו בחינניות של מלצרית עסוקה, עד שאחי (שהוא בן גילו של שרון - שלוש שנים מעלי) תפס אותו בפינה והבהיר לו ב"עדינות" ש"זאת אחותי". "לא לגעת". פעם שניה. פעם שלישית הייתה כשראיתי פרצוף מוכר ויפה במכינה הקדם אקדמית בת"א, כשחזרתי מארה"ב - שם השארתי את החבר שהיה לי אז, בהבטחה להשאר נאמנה, ובכאב פרידה ענק.. אז התחלנו לדבר בתור ראשל"צים בעלי עבר משותף (

) ונעשינו ידידים . בערך חודש החזיקה "הידידות" , ולמרות החבר בחו"ל פרח בינינו רומן רומנטי מלא שקיעות ומפגשי סתרים .. ואז החבר חזר לארץ, ונאלצתי לבחור. בחרתי בחבר. (יו, איזה קיצור נמרץ - מדובר בימים ולילות ארוכים של התלבטויות וכאבי לב) בכל מקרה נסעתי בעקבות האהבה לארה"ב (החבר היה יהודי אמריקאי תושב לוס אנג´לס), ואחרי כמה חודשים הוא החליט "לעשות עליה", התגייס, השתחחרר, התחיל ללמוד, בינתיים גם אני בלימודים (נתקלת בשרון לעיתים רחוקות במסדרונות המכללה) ו...התחילו דיבורים על עתיד משותף, חתונה ילדים והכל.. אלא שאז משמים התערבו לי והחבר חזר בתשובה, אחרי 5 שנות חברות .. נפרדנו. התחלתי את ההתמחות בביהמ"ש. אה, שכחתי לציין ששמו של שרון (+שם משפחה) זהה בדיוק לשמה של חברה טובה שלי, ככה שבמהלך הלימודים, אחרי אין-ספור שגיאות של המזכירות ששלחו ציונים ומסמכים במקום לה - לו, וההיפך - אז הפגשתי בינהם (אפילו ניסיתי לשדך..) טוב. יום בהיר אחד הגיע בחל"י במסגרת ההתמחות לביהמ"ש, פגש את החברה בעלת השם הזהה, והתעניין בגורל החברה המשותפת שלהם (אני). אה - היא אומרת לו - לך תבדוק לבד, היא פה, בביהמ"ש, מתמחה אצל השופט הזה והזה.. אולם כך וכך... וכך אירע שבאמצע היום נכנס לאולם המשפטים שלנו, במלוא הדרו, החתיך ההורס שהיום מתכנה "בעלי", נפגשנו בהתרגשות רבה, עלינו לגג של ביהמ"ש (לפינת הסתרים של המתמחים - כשכל ת"א פרושה לנו מלמטה) ו... מאז לא נפרדנו. שנתיים אחרי זה, באמצע הלילה הוא מחבק אותי חזק ומודיע שהוא רוצה להזדקן איתי...

 

[Ronnie*]

איזה סיפור מרגש... ../images/Emo7.gif

 

[אמיקה]

../images/Emo9.gif../images/Emo99.gif../images/Emo140.gif

 

[גלגלגלגלית]

אמיקה! ממש טלנובלה!!!

חשבת פעם לכתוב את הסיפור ולמכור אותו לטלוויזיה?!? עכשיו רק צריך למצוא לזה שם... "עלילות אמיקה בעיר הגדולה"?!? "אמיקונלה"?!? "לגעת באמיקה"?!?

 

[fila]

או "לגעת לאמיקה"../images/Emo6.gif

 

[צילולה]

ואצלנו...

הכרנו בצבא..בטלפון.. אני הייתי חיילת צעירה ופעורה לאללה. הוא התקשר וחיפש את המפקד שלי, ואני עניתי לטלפון. מכיוון שהמפפקד לא היה הוא ביקש שאני אפעיל לו פייג´ר, ואני בשיא פעירותי שאלתי:"מה זה פייג´ר????" המשכנו לדבר עוד קצת בטלפון, וככה במשך כמה חודשים היינו מדברים מידי פעם. בשלב מסויים השיחות התחילו להיות יותר צפופות עד שהחלטנו להיפגש. הפגישה היתה במקום מאד "רומנטי" במקדונלד בתחנה המרכזית בת"א כי אני חיכיתי לאוטובוס חזרה לבסיס. אחד הדברים שאני הכי זוכרת וכמובן שומרת עליו הוא שאחרי שנ]גשנו שלחנו אחד לשני פקסים, ויומיים או שלוש אחרי הפגישה קיבלתי ממנו פקס שאומר: "i still dont have your number do something about it.." כמובן שעד היום אני שומרת את כל הפקסים וכל ההתכתבויות שהיו לנו...... והצעת הנישואין-למי שעוד לא שמעה: חזרתי הביתה, כל הבית היה חשוך וזר ענקי של ורדים חיכה לי בכניסה. היו מלא נרות במין שביל כזה עד לחדר שינה, יחד עם ורדים מפוזרים וכשנכנסתי לחדר ראיתי שהוא קנה לנו חדר שינה חדש חדש (שכמובן היה גם הוא מלא בורדים ונרות) ובתוך השידה החדשה שהיתה בצד שלי חיכתה לי הטבעת.. וזה דרך אגב היה חודש אחרי שכבר הודענו להורים....

 

[צילולה]

ועכשיו אני ממש חייבת...

תמונה שממש,אבל ממש לא ממחישה כמה יפה היה הכל, אבל זה עדיף מכלום... ושוב-במציאות זה נראה ה-ר-ב-ה יותר מרשים!!

 

[איילתי]

אינטרנט

דיברנו איזה פעמיים- שלוש בצ´אט של MIRC, אחרי איזה חודש נפגשנו ומאז (14.3.98) אנחנו ביחד ארבע וחצי שנים וקצת ונשואים אוטוטו חודשיים. ההצעה: טסנו לטורקיה, יצאתי מהמקלחת ופתאום הייתה לי קופסה ביד!!! ישר הבנתי במה מדובר, התחלתי לבכות וכמובן שאמרתי כן.... לקח לי איזה רבע שעה לפתוח את הקופסה ולראות את הטבעת. טבעת סוליטר מזהב לבן שיושבת בול על האצבע.ההצעה הייתה באוקטובר שנה שעברה.

 

[שירי וגיל]

איזה קטע! אנחנו יחד מה-14.3.97

 

[שמופית]

אנחנו נפגשנו במקום העבודה.....

עבדנו ביחד באותה מחלקה. אחרי חודשיים בערך התאהבתי בו ומאחר והוא ביישן, הייתי צריכה להתחיל איתו. לקח לו עוד איזה חודשיים להבין שאני מתחילה איתו וכשנפל לו האסימון, הדברים כבר התחילו לרוץ מהר. עברנו לגור ביחד די מהר, החלטנו להתחתן אחרי כ-7 חודשים ביחד (ואפילו הגיעה הצעה רישמית ורומנטית, שאני לא אלאה את הפורום מכיוון שכבר סופר ודובר בהצעה...). ביום החתונה היינו חברים כשנה ו-4 חודשים ועוד חודשיים נחגוג שנת נישואין !!! איך הזמן טס כשנהנים

 

[שבלולנית]

לשמופית

טוב לשמוע שגם בנות עושות את הצעד הראשון גם בדברים כאלה ולבסוף יוצאת אהבה מדהימה כמו כן המעבר היה מהיר אבל אי אפשר לעצור אהבה שאי מתחילה אז שיהיה בהצלחה וכמובן אשמח אם תודיעי מתי יום הנישואין שאשלח לך ברכה שיהיה המון אושר ואהבה ממני : שבלולנית - נתי

 

[שמופית]

תודה ../images/Emo9.gif

יום הנישואין הוא בינואר... אל תדאגי, אני מניחה שאני אתחיל להתרגש חודש לפני, כך שכו-לן ידעו

 

[שבלולנית]

המון תודות לכולכם

שמחתי לשמוע ואף לשתף אתכם באיך אנחנו הכרנו . המון תודות לכל מי שחלק עימנו את סיפור ההכרות שלו היה מאוד נחמד מרגש ומפתיע לשמוע על גיבורים , מהירים , הצעות מענינות , רק דיבור על חתונה בלי הצעה העיקר שיודעים את הכוונה הטובה ושיהיה בליבכם רק אהבה

שבלולנית - נתי

 

[Ronnie*]

אנחנו פגישה עיוורת.

הייתי בת 18. ערב אחד התקשרה אלי חברתי הטובה עדי, שמכירה אותי מגיל שלוש בערך, ואמרה שהיא רוצה להכיר לי ידיד שלה. כמובן שהסתייגתי ברוב ביישנות, אבל היא שכנעה אותי ("כדאי לך, הוא ממש בחור מקסים, הוא נראה ממש טוב"). יצאנו לפאב, ומאז אנחנו ביחד... בגלל שהיינו צעירים כשהיכרנו (אורי היה בן 19), לקח לנו די הרבה שנים לעשות דברים... לפני שלוש שנים עברנו לגור ביחד, ולפני חצי שנה התחתנו. אנחנו ביחד יותר משמונה שנים... החלטנו ביחד להתחתן, אבל רציתי "הצעה", והוא עשה את זה בגדול (קצת יותר מדי בגדול לטעמי, דרך תוכנית רדיו

). אז עכשיו אנחנו נשואים באושר

, והורים גאים לחתולנו ארתור.

 

[שבלולנית]

ל: ronnie

רוני את יודעת ... בטח בעלך שר לך את נשיר הזה כל פעם אשמח לשמוע איך הייתה ההצעה בטוחה שהייתה רומנטית ביותר בכל אופן כייף לכם שאתם מכירים הרבה שנים ושהאבה רק משתבחת בהצלחה ובקרוב להגדיל את המשפחה אשמח לדעת תוכניות לעתיד , מה אתם עושים וכו.... שיהיה לכם יום שכולו אהבה : שבלולנית - נתי

 

[Ronnie*]

לא רק הוא, כולם שרים...

על ההצעה סיפרתי כבר הרבה פעמים... ובכל זאת: הוא ביקש מחבר שלנו שיעלה לשידור באיזו תוכנית רדיו (זה היה מתואם מראש עם השדרן). אנחנו שמענו את זה בבית. החבר "התחזה" לאורי והציע לי נישואין... באותו זמן, יקירי כרע ברך והגיש לי את הטבעת (ועוד צילם הכל בווידאו בסתר). אני, בתגובה, צנחתי על הרצפה וסירבתי לקום כל הערב... ותודה על האיחולים