סרטון לידת בית חולים

[צימעס]

זה העצמות הארוכות שמקדימה

ו"הולכות" בין בסיס הצואר לכתפיים.

 

[הילהל]

בדים סטריליים? ממש לא תמיד

עם יונתן שמו לי אותם אך ורק כשהגיע הואקום (לכן אני זוכרת את הקטע) ועם מיה לא היה דבר כזה. את מיה ילדתי לגמרי בעירום למען האמת, היה לי חם מידי.

 

[Merav B R]

אני זוכרת שהיה אצלי והיתה לידה

וגינלית "רגילה"

 

[הילהל]

יתכן שזה תלוי בי"ח?

הניסיונות שלי הם בסורוקה ובאסף הרופא.

 

[בלינקה]

תלוי מיילדת ובית חולים

 

[vashti72]

../images/Emo31.gif

 

[אום נטע]

למי שעוד לא מכירה אני ממליצה בחום

לקרוא את הבלוג של דנה_ה באתר באופן טבעי. זה נותן פרספקטיבה מפוקחת מאוד על לידות בית חולים בארץ. את הסירטון לא ראיתי, ואין לי כוונות לראות אותו - אני לא צריכה עוד מועקות כרגע. אבל לפי התיאורים, הלידה שלי (בארה"ב) לא היתה כזאת. כלומר היא היתה בבית חולים, עם זירוז ואפידורל, על הגב ולחיצות לא נכונות, אבל לא היו וילונות והרופאה (כן עם מסכה, אחרי הכל הראש שלה תקוע ממש בין הרגליים שלי) היתה עדינה מאוד עם החייץ שלי (שום חתכים או קרעים), ולא משכה את נטע החוצה בכוח. לא דחפו לה שום שבר לאף אבל כן שאבו נוזלים מהפה. אמנם זו היתה לידה ביתחולימית טיפוסית, אבל לא הרגשתי שהיתה שם אלימות.

 

[debby12]

מצרפת פה קישור לבלוג

שהזכרת כי לקח לי זמן למצוא אותו - הנה קישור. הוא באמת מרתק - כאילו השתילו מישהי מ"שלנו" בחדר לידה. אני אישית לא הייתי מסוגלת לעמוד בזה כי אני לא מאמינה בפרוטוקולים שלהם (ועל כן אני מניחה שהיו מפטרים אותי אחרי שבועיים

)

 

[אם פי 3]

זה רק חלק

יש את ארכיון_בלוג_שוליית_המיילדת, בלוג_שוליית_המיילדת ו-בלוג_מיילדת_נולדת. מומלץ מאד לקרוא. דנה, היא גם חברתי משכבר הימים <אמפי משוויצה> וגם אשה מקסימה, חכמה, ורגישה, שבחרה במקצוע מקסים <עכשיו אמפי חוששת לשלומה וסומכת על זה שהיא לא קוראת כאן>- ואין לי (ונדמה לי שגם לה) ספק, שכשיהיה לה די נסיון, היא לא תשאר בחדר לידה קונבנציונלי. אה, והיא גם מעבירה קורסי הכנה ללידה - שאף על פי שלא הייתי בהם, אני ממליצה עליהם בלב שלם - http://www.zvia.org.il/birth/

 

[debby12]

../images/Emo41.gif יש מצב שהיא תבוא להתארח ?

בשרשור אירוח בפורום? יכול להיות מעניין - נשאל אותה כל מיני שאלות על "איך זה נראה" מהצד של לידות בית חולימיות.... <אמפי, תגידי לה שהחברות בפורום סקרניות>

 

[ס ו ל ה]

אלוהים מה זה הדבר הזה?

 

[mise]

זוועה, פשוט זוועה.

נורא שהוא מאבד את האמון בעולם עוד לפני שבנה אותו. פרדוקסלי. בדיוק בשיא ההתאבכות, בין הפרידה מהעולם הרחמי וסערת היציאה מהרחם, הנסיון להתחיל לבנות אמון במקום החדש שאליו אתה מגיע וכזו קבלת פנים..

 

[רוני של השלוש]

יש "קבלות פנים" גרועות יותר ../images/Emo10.gif...

בביה"ח בו השתלמתי ועבדתי בשנה שעברה, היו כמה רופאים שנהגו למול את התינוקות מיד לאחר לידתם

יעני - ברוך הבא לעולם, ו... טראח! וכמובן שמיד אח"כ התינוק נלקח, עירום ומדמם, ל"התחמם" מתחת לאורות המיותרים האלה בתינוקיה במקום שלפחות יתנו לו להיות עם אמא שלו, למסכן. לא אחת היינו נכנסות (אני ויועצת ההנקה השניה) לתינוקיה ומוצאות תינוק בן שעתיים, מגואל בדם המילה, עירום לחלוטין, תחת האורות

 

[Manty]

../images/Emo7.gif זה הדבר הכי מזעזע שאי פעם קראתי

פשוט פשע!!!

 

[סטיוויה]

מדכא.

 

[mise]

הם באמת מאמינים שהם עושים משהו טוב?

 

[גורמיץ]

עשה לי רע.

 

[debby12]

הרסת אותי. לגמרי.

נשמע נורא. ולאמהות לא אכפת?! האמת היא שעכשיו אני נזכרת שפעם דיברתי עם ידיד שלנו בארה"ב שסיפר שבארה"ב די מקובל למול גם אצל לא יהודים, מסיבות רפואיות. והוא אמר שכשזה מהסיבה הזו אז עושים את זה בסמוך ללידה. אבל תסריט זוועה כזה לא דמיינתי לי. תגידי, אחרי כזו זוועה התינוק מוכן בכלל להתחיל לינוק כמו שצריך?

 

[רוני של השלוש]

או, פה פתחת תיבת פנדורה.

לרוב זה נעשה עד היום השני (בו משתחררים) וכדאי שהידיד שלכם ידייק ויאמר ש"מקובל למול בגלל התפיסה המוטעית שיש לזה יתרונות בריאותיים" וגם די בניגוד להמלצות ה-AAP יש לומר. יש לי הרבה בבטן על מילת תינוקות שגרתית, בארה"ב ובכלל, מסיבות שאינן מתוך אמונה אלא מתוך קבעון מחשבתי או הליכה עוורת אחר מה שרופא זה או אחר אמר או מה תחשוב השכנה (ושוב - לדעתי האישית הסיבה היחידה למול תינוק היא מתוך אמונה באל משום שעבור דתיים זו מצווה, מצווה קשה מאוד אמנם...). הרבה פעמים ההנקה מתחרבשת בגלל המילה הכ"כ קרובה לעת הלידה. הימים הראשונים מאד קריטיים להנקה ואחד הדברים שקורים הרבה פעמים לאחר מילה היא שהתינוק פשוט נרדם (=סוגר את כל המערכות שלו כטקטיקת התגוננות) להמון שעות ולא רוצה לינוק. לעתים קורה הפוך - התינוק לא רוצה להפרד מהשד כלל משום שהוא סובל מכאבים. שני אלו יכולים להוביל לבעיות בהנקה (דוגמה א': תינוק לא מתעורר, אמא נלחצת, מציעה שד, לא לוקח, נלחצת עוד יותר, התינוק לא קם, דוחפים בקבוק כי "הוא חייב לאכול", בהנקה הבאה כבר לא מצליח להתחבר, וכו' וכו' וכו'... דוגמה ב': התינוק לא עוזב את השד ולאחר זמן מה האם מנסה לנתקו והוא בוכה ורוצה לחזור לשד, אחרי כמה שעות כאלו היא מתייאשת ובטוחה ש"אין לה חלב" ומכאן הדרך למטה תלולה...). אז אני לא מצדיקה מילת יילודים שגרתית, אבל אם כבר אז לפחות שיחכו קצת ויתנו לתינוק ללמוד לינוק כמו שצריך ולהתאושש מהלידה ומטראומת החיים מחוץ לרחם ולא יחתכו אותו מיד

 

[אום נטע]

הסיבה העיקרית בגללה התחילו עם זה

בארה"ב זה (היה בתחילת המאה ה-20) כי חשבו שזה יוריד את האוננות ...