אלישוע הומיאופת קלסי
New member
אבל בסרטן עסקינן.
לפני שהמחלה מתפרצת יש סימנים מקדימים. מי כמונו יודע זאת. לכל מחלה יש אופי אחר וביטויים אחרים. המחלה קודם כל היא רוחנית, התנהגותית, נסיבתית, אורח חיים ועולם סמלים שלם. הבדיקות המעבדתיות והוירוסים הם מישניים ומתגלים רק בשלבים המתקדמים, כאשר המחלה לא נעצרה, לא טופלה או דוכאה. אני עכשיו הולך כנראה לערוך השתלמות בסוכרת ובמבט לאחור אני יכול לחתום על מילותי. אבל בשביל להבין מהי מחלה יש צורך בידע ופתיחות להקשיב ( מה שיש כאן ברוך השם ), ואפילו אם זה כואב ומרתיע, כי אנו עוסקים בצדדים האלה, אבל בתוך העולם הזה יש כל כך הרבה יופי, תבונה וידיעה שקיימים סדר וסיבה. אם נגביל את עצמנו לרמה של הוירוסים לא נלמד כלום ולא תהיה הרפתקאה. ובסוף ימנו נעזוב כמו אב ששב לילדיו הרעבים מן הציד בידיים ריקות. וכשמדובר במחלות רציניות כלומר אינטלגנטיות במידה רבה, ולא כולם ברי מזל ובמקום כזה איש איש וגורלו. ועכשיו הם מגיעים אל מקום ששם ניתן לזכות סוף סוף בתודעה הנכספת שמאפשרת שינוי עמוק, בהגיון ובסיבה לכל מה שקרה להם ולמשפחתם מאז שזכרונם מגיע. ואם גם הבריאו או הוטבו בתהליך, השמחה כפולה ומכופלת. פעמים רבות פגשתי אנשים במצבי חולי כזה וראיתי את האור בעיניהם נדלק מאליו, כך סתם, אחרי מפגש יוצא דופן בן שעה, שבו סיפרו את סיפורם לאדם שחשוב לו כל פרט שעלה ויותר מכך, לא בגלל שהוא נחמד ונעים הליכות אלא בגלל הכלים שיש בידו לעשות עם המידע הזה דבר מה גשמי. אם נתמסר לתמצית שמתמקדת בוירוסים או בהפעלת מניפולציות כימיות על איברים ורקמות בלבד, נפסיד את כל זה. לא נדע מאין באנו ולאין אנו הולכים, כמו אדם התועה לו במדבר ונע במעגלים מעגלים שוב ושוב, וזהו ההפסד האמיתי.
לפני שהמחלה מתפרצת יש סימנים מקדימים. מי כמונו יודע זאת. לכל מחלה יש אופי אחר וביטויים אחרים. המחלה קודם כל היא רוחנית, התנהגותית, נסיבתית, אורח חיים ועולם סמלים שלם. הבדיקות המעבדתיות והוירוסים הם מישניים ומתגלים רק בשלבים המתקדמים, כאשר המחלה לא נעצרה, לא טופלה או דוכאה. אני עכשיו הולך כנראה לערוך השתלמות בסוכרת ובמבט לאחור אני יכול לחתום על מילותי. אבל בשביל להבין מהי מחלה יש צורך בידע ופתיחות להקשיב ( מה שיש כאן ברוך השם ), ואפילו אם זה כואב ומרתיע, כי אנו עוסקים בצדדים האלה, אבל בתוך העולם הזה יש כל כך הרבה יופי, תבונה וידיעה שקיימים סדר וסיבה. אם נגביל את עצמנו לרמה של הוירוסים לא נלמד כלום ולא תהיה הרפתקאה. ובסוף ימנו נעזוב כמו אב ששב לילדיו הרעבים מן הציד בידיים ריקות. וכשמדובר במחלות רציניות כלומר אינטלגנטיות במידה רבה, ולא כולם ברי מזל ובמקום כזה איש איש וגורלו. ועכשיו הם מגיעים אל מקום ששם ניתן לזכות סוף סוף בתודעה הנכספת שמאפשרת שינוי עמוק, בהגיון ובסיבה לכל מה שקרה להם ולמשפחתם מאז שזכרונם מגיע. ואם גם הבריאו או הוטבו בתהליך, השמחה כפולה ומכופלת. פעמים רבות פגשתי אנשים במצבי חולי כזה וראיתי את האור בעיניהם נדלק מאליו, כך סתם, אחרי מפגש יוצא דופן בן שעה, שבו סיפרו את סיפורם לאדם שחשוב לו כל פרט שעלה ויותר מכך, לא בגלל שהוא נחמד ונעים הליכות אלא בגלל הכלים שיש בידו לעשות עם המידע הזה דבר מה גשמי. אם נתמסר לתמצית שמתמקדת בוירוסים או בהפעלת מניפולציות כימיות על איברים ורקמות בלבד, נפסיד את כל זה. לא נדע מאין באנו ולאין אנו הולכים, כמו אדם התועה לו במדבר ונע במעגלים מעגלים שוב ושוב, וזהו ההפסד האמיתי.