שלומי יקר
אני בטוחה שלא התכוונת לפגוע בי. אתה אומר: תפני למאה אנשים שונים ושאלי אותם מה הדבר הראשון שעולה להם בראש כאשר הם שומעים את המילה סרטן. אני לא בטוחה שזה רלוונטי. אני יכולה לפנות למאה אנשים ולשאול אותם מה הם חושבים על הומאופטיה ועדיין מה שהם יגידו לא צריך להשפיע לא עליך ולא עלי. נפגשנו כאן במפגש שיש לו כניראה משמעות גם לגביך וגם לגבי. הזמן והמקום חשובים מאוד. הזמן הוא פסח, זמן של ביעור חמץ, ביעור הגאווה והאגו המנופח (ואני יכולה להגיד לך שאני רואה היטב את זה שלי, כפי שאלישוע ראה את ה- 1 שבלי לחשוב צרפתי אותו לכינוי שלי) המקום הוא פורום הומאופטיה קלסית. נוכחתי לא פעם כי כל סדנא או מקום שבו אנשים נפגשים למטרה של צמיחה אישית, והחלמת גוף ונפש - שם צירופי המקרים והאירועים שיש להם משמעות עמוקה מתחוללים עוד יותר מאשר בכל מקום אחר. אני צריכה לשאול את עצמי איך זה שהכניסה שלי לפורום יצרה את צירוף המקרים שבו ביום הראשון (שבו ניתן לבחון את תגובת הנגד של ה"רמדי") אף לא אחד ברך אותי בבירכת ברוכה הבאה. האדם היחידי שהגיב לדברי היית אתה והחלק מעצמך שאותו הבאת בתגובה לפנייתי היה חלק מסויים, וקרוב לודאי שיש בך חלקים עדינים הרמוניים ורגישים פי כמה. אני יכולה לקבל את ה"הנחה" שאלישוע נותן לי ולהגיד לעצמי שזו השפעת הכימוטרפיה שיוצרת את ה"רעש" אבל אז לא אלמד את השיעור. זה לא הכימותרפיה, אלא משהו ישן שבי, שהגיע הזמן שינשור ממני. ובקשר אליך. אתה הבאת את עצמך לפורום לא רק כאדם אלא גם כמטפל, והשיעור שלך בפורום הזה כניראה הוא בשני הרבדים האלו. הדברים שכתבתי אליך, מתיחסים אליך כאדם וכמטפל. אתה מכיר את ספרו של אנדרו ווייל "ריפוי ספונטני"? ספר נהדר. יש שם פרק שנקרא "פסימיות רפואית" והוא אומר שם את הדברים באופן טוב יותר משאוכל לנסח אי פעם. חג שמח שלומי שלום ושלווה לך ולדורשי שלומך שלך גלי
אני בטוחה שלא התכוונת לפגוע בי. אתה אומר: תפני למאה אנשים שונים ושאלי אותם מה הדבר הראשון שעולה להם בראש כאשר הם שומעים את המילה סרטן. אני לא בטוחה שזה רלוונטי. אני יכולה לפנות למאה אנשים ולשאול אותם מה הם חושבים על הומאופטיה ועדיין מה שהם יגידו לא צריך להשפיע לא עליך ולא עלי. נפגשנו כאן במפגש שיש לו כניראה משמעות גם לגביך וגם לגבי. הזמן והמקום חשובים מאוד. הזמן הוא פסח, זמן של ביעור חמץ, ביעור הגאווה והאגו המנופח (ואני יכולה להגיד לך שאני רואה היטב את זה שלי, כפי שאלישוע ראה את ה- 1 שבלי לחשוב צרפתי אותו לכינוי שלי) המקום הוא פורום הומאופטיה קלסית. נוכחתי לא פעם כי כל סדנא או מקום שבו אנשים נפגשים למטרה של צמיחה אישית, והחלמת גוף ונפש - שם צירופי המקרים והאירועים שיש להם משמעות עמוקה מתחוללים עוד יותר מאשר בכל מקום אחר. אני צריכה לשאול את עצמי איך זה שהכניסה שלי לפורום יצרה את צירוף המקרים שבו ביום הראשון (שבו ניתן לבחון את תגובת הנגד של ה"רמדי") אף לא אחד ברך אותי בבירכת ברוכה הבאה. האדם היחידי שהגיב לדברי היית אתה והחלק מעצמך שאותו הבאת בתגובה לפנייתי היה חלק מסויים, וקרוב לודאי שיש בך חלקים עדינים הרמוניים ורגישים פי כמה. אני יכולה לקבל את ה"הנחה" שאלישוע נותן לי ולהגיד לעצמי שזו השפעת הכימוטרפיה שיוצרת את ה"רעש" אבל אז לא אלמד את השיעור. זה לא הכימותרפיה, אלא משהו ישן שבי, שהגיע הזמן שינשור ממני. ובקשר אליך. אתה הבאת את עצמך לפורום לא רק כאדם אלא גם כמטפל, והשיעור שלך בפורום הזה כניראה הוא בשני הרבדים האלו. הדברים שכתבתי אליך, מתיחסים אליך כאדם וכמטפל. אתה מכיר את ספרו של אנדרו ווייל "ריפוי ספונטני"? ספר נהדר. יש שם פרק שנקרא "פסימיות רפואית" והוא אומר שם את הדברים באופן טוב יותר משאוכל לנסח אי פעם. חג שמח שלומי שלום ושלווה לך ולדורשי שלומך שלך גלי