סתירות

Deerest

New member
נראה לי נכון

את אומרת אילו ידעו... וישקיעו... את חושבת שההתנהגות הסותרת היא במודע? מבחינתם זה משהו טבוע עמוק עמוק.
 
זה חזק

וזה משתלט עליהם הם מודעים ואולי מבינים אבל לא יכולים-שיתוק במקרים הקשים לא נסוגים עד שמבינים שהולכים לאבד את הכל
 

Deerest

New member
ואולי... אולי, אולי

זה מה שהם "רוצים" כל הזמן בזמן ה"איבוד" יש המון תשומת לב, עצמית וסביבתית יש המון געש. ההבדל הוא בתדירות ובמה הולכים ל"אבד" כי זה לא באמת לאבד. לא?
 
במעגל הכעס

יש המון תשומת לב באיבוד יש איבוד יש סוף אין תשומת לב יש מהפך בתקווה לנסיגה
רק שתדע שהתכוונתי לסיים עבודה במחשב חחחחחח איזה לסיים
וכל זה נכתב באהבה...ומקווה שמי שיקרא את השרשור הזה ישתמש בו
אה ועוד משהו לימודי הביולוגיה היו ימים של אושר גדול בשבילי...איך ידעת? מחשב חדש קיבלתי אתמול....איך ידעת?...ולא בגלל ששרפו לי את הישן חחחחחחחחח קיבלתי מתנה מהבן שלי...ביי ביי
 

Deerest

New member
ביי ובהצלחה

זה קורה לי כל הזמן... גם כאן בפורום הייתה מישהי שפניתי אליה עם דוגמאות מתחום עיסוקי, דבר שמעולם לא עשיתי (חשיפה, את יודעת) התברר לאחר מכן שהיא באותו תחום ממש... הציור והבישול עם אביבה... גם עם דיסוזילבלב היה משהו די בהתחלה, איני זוכר. בפעם הראשונה, בסביבות גיל 15 הסתבכתי קשות עם חבר ילדות בגלל "התגלות" מעין זו. משהו שלא הייתי אמור כלל לדעת. שום דבר לא עזר. חבל שאיני יודע איך לפתח את "זה".
 

Deerest

New member
כן, מאד

אבל היו פעמים שהרגשתי חסום מול אנשים מסוימים ובזמנים מסוימים אז אולי זה לא רק תלוי בי. מעניין אותי אם ה"חסימה" הזו נמצאת בי או בהם. אם בכלל אני יכול להחליט מתי אני "קורא" ומתי אני "חסום" אם אני יכול "להזמין" את המצב הזה. למה את שואלת? את יכולה לעזור לי?
 
טל,נעלמת בסצינה הכי מותחת

האם מדובר בהיפנוזה,טיפול פסיכואנליטי? אני במתח עכשיו...את שובבה
 

spectacular

New member
היי דירסט,

לדעתי כדאי להגדיר- מה המטרה של פיתוח המיומנות, עד כמה זה חשוב לך והאם תתן לזה מקום, ומה שאתה מרגיש שקיים,באמת קיים, אבל האם תתן לו להיות חלק ממך או לא, האם רשמי האירוע בו מאשים אותך החבר עדיין איתך? ?
 

Deerest

New member
סתירות

מישהי כבר אמרה לי: בואנה, זה מפחיד". זה משהו שקיים בי. הוא יוצא בעוצמות חזקות יותר במצבים של סערות רגש. אני לא רוצה להכנס כאן לתהליך של פרוייקט, הגדרת מטרות, לו"ז וכו' אני חושב שהגברת הקשב והריכוז יעשו את שלהם כי זה כבר חלק ממני, אני מצליח למפות מתי ולמה זה קורה בתקופות שאני "שטוח", שהלב והמחשבה בסרק, זה נעלם לחלוטין. רשמי הארוע ההוא הם בבחינת ה"פעם הראשונה" שלי, מי לא זוכר את ה"פעם הראשונה"? היו איתו עוד הרבה אירועים ש"הצליחו" למחוק את רשמי אותו אירוע. אגב, זה הוא, אי שם בקנדה.
 

Deerest

New member
אני

רוצה תשובה של ביצועיסט ואת מביאה לי תשובה של רעיונאי. ???
 

spectacular

New member
ביצועיסט ורעיונאי,

מעניינת ההשואה הזאת, לא מספיק להיות רק אחד מהם, ואי אפשר להתחיל מהביצוע.. אני בהחלט אומרת להתרכז ברעיון קודם, הביצוע קורה כאילו מעצמו, מסכימה איתך, זאת התבוננות פנימה, בעניים פקוחות לרוחה, או שאולי בעניים עצומות וכל שאר החושים בקשב.
 
טל,

רק בעיניים עצומות! כשאני עוצם עיניים,שאר החושים מכניסים להילוך באופן אוטומאטי,בלי שאפילו אני מכוון לזה. אין דבר שלא מתחיל ברעיון,הרעיון קודם לביצוע,לדעתי ת מ י ד . אבל הרבה פעמים קרה שהתחלתי כל כך מהר,שאפילו בדיעבד,לא יכולתי לדעת, שהעשייה היתה תחילתו של רעיון. כשהרעיון מוצלח,זה מקל על התוצאות! צריך רק להסתכל על הנטו של הרעיונאים המובילים במשרדי הפרסום.... בוקר עכשיו,אלך לישון. עוזי. קחי לך
 

Deerest

New member
תארי לי בבקשה

מה את רואה, שומעת, מרגישה, מבינה כאשר את קוראת את המילים שלי תשומת לב.
 
אם כבר פתחת את הנושא

אענה לך,ורק שתדע שרציתי לאמר,ולא אמרתי! כי אתה רציני מדי בעיני,ולא תמיד אני מרשה לעצמי איתך,מה שאני מרשה לעצמי בדרך כלל. כי אתה מקרין יותר מידי סמכותיות,אתה מרכיב לדעתי משקפיים,קולך משדר בס,ואתה די מכופתר בדרך כלל...כך אתה מצטייר לי בדמיון,ואתה אוכל מהבטן,לא מהראש,בדרך כלל כשאתה רק רעב....אתה מסודר כפייתי...עוזי
 

Deerest

New member
כואבת לי הבטן

מרוב צחוק לא מאוכל לא יודע על מה ענית ומה שאלתי שגרם לך לענות על מה שלא שאלתי... כן, היו כאלה שחשבו שהשתחררתי מהצבא לפחות סגן אלוף אך, אך, התדמית... לפעמים אני משתמש בה להרחיק מיני מזיקים. אבל יצא לך יפה, מה גם שאין לך כאן שום אמצעי נוסף מלבד סגנון כתיבה ומילים (שלדעתי זה די הרבה). אז אנחנו בתהליך של בליינד דייט אה? טוב. יש לי משקפיים, ואפילו שניים הקול שלי ממשפחת הנמוכים, דבר איתי בטלפון ואתה גו.. כפתורים ועניבות חונקים אותי אחרי שמכירים אותי צוחקים איך פעם פחדו מה"סמכותיות" שלי (הייתי רוצה לפעמים לאמץ אותה לאורך זמן) ובקשר לאוכל - אני באותו משקל בערך מגיל העשרים פלוסמינוס 4 K. הדבר הכפייתי היחיד בחיי הא לא להיות כזה בשום תחום הייתי אומר שאני מאורגן לא מסודר אל תחסום את עצמך בשום דבר לגביי, להיפך. מי יודע מה ייצא ממני. או ממך.
 

Deerest

New member
עכשיו אני מבין

מה ענית לי. מוטב מאוחר... בלה בלה בלה.
 
למעלה