סתם בא לי לשאול שאלה:
- פותח הנושא חושחושה
- פורסם בתאריך
אמא של אחת וחצי
New member
תיקצר היריעה...../images/Emo12.gif
אתחיל בכמה עובדות: 1. אמא שלי ניצולת שואה, שאת גיל ההתבגרות שלה "בילתה" באושוויץ. 2. למרות נקודת הפתיחה הקשה, ובשל היותה בעלת אמביציה בלתי רגילה, בנתה את עצמה, רכשה השכלה ומקצוע מכובד. 3. הזוגיות של הוריי - בלי להרחיב, רק אומר שלא מומלץ לשתף את בתך בכך שאביה היה ברירת המחדל שלך ושהזוגיות שלך על הפנים...(הבת זו אני) 4. אני נולדתי כשאמי היתה בת 42 עם פערים אדירים ביני לבין אחיי (גדלתי כמעט כבת יחידה). 5. אחי נפטר לפני 9 שנים - אין צורך להוסיף לגבי המשמעות של דבר כזה לאמא. קחו את כל הנתונים הללו ותחשבו כמה טיפולים פסיכולוגיים אפשר לאכלס. היחסים ביני לבין אמי היו תמיד בעליות ומורדות. בעלי היקר בחוכמתו הרבה מיטיב לאפס אותי בזמן המשברים איתה וחוצמיזה, מאז שאני אמא בעצמי למדתי להבליג. מצד שני, מעדיפה אמא כמו שלי על פני אמא כמו שלו, ושלא תטעו - בתור חמות היא נפלאה.
אתחיל בכמה עובדות: 1. אמא שלי ניצולת שואה, שאת גיל ההתבגרות שלה "בילתה" באושוויץ. 2. למרות נקודת הפתיחה הקשה, ובשל היותה בעלת אמביציה בלתי רגילה, בנתה את עצמה, רכשה השכלה ומקצוע מכובד. 3. הזוגיות של הוריי - בלי להרחיב, רק אומר שלא מומלץ לשתף את בתך בכך שאביה היה ברירת המחדל שלך ושהזוגיות שלך על הפנים...(הבת זו אני) 4. אני נולדתי כשאמי היתה בת 42 עם פערים אדירים ביני לבין אחיי (גדלתי כמעט כבת יחידה). 5. אחי נפטר לפני 9 שנים - אין צורך להוסיף לגבי המשמעות של דבר כזה לאמא. קחו את כל הנתונים הללו ותחשבו כמה טיפולים פסיכולוגיים אפשר לאכלס. היחסים ביני לבין אמי היו תמיד בעליות ומורדות. בעלי היקר בחוכמתו הרבה מיטיב לאפס אותי בזמן המשברים איתה וחוצמיזה, מאז שאני אמא בעצמי למדתי להבליג. מצד שני, מעדיפה אמא כמו שלי על פני אמא כמו שלו, ושלא תטעו - בתור חמות היא נפלאה.
תשמעי עוד משהו
בואי אני אספר לך עוד משהו שלא מומלץ לשתף בו את ביתך בת ה-10: כשאת מגלה פתאום שבעלך בבוגדניותו ובטפשותו לקח את הקונדומים מהמגירה של הגרביים לנסיעת עסקים לאמריקה, לא מומלץ לשבת על המיטה הזוגית, למרר בבכי, ולבקש מביתך שתשיג בטלפון את כל אלה שעובדים איתו בארץ ובחו"ל על מנת שיודיעו לו שהוא צריך להתקשר הביתה מיד. כשאני הודעתי שאני עוברת לגור עם בעלי (חברי דאז) - אמא שלי פצחה בהיסטריה וצעקה עלי שרק הזוגיות שלי מעניינת אותי, ולא הזוגיות שלה. מה הקשר? אה, זה פשוט. היות וברור לי שאני הדבר היחיד שמחבר בין הורי, אז אני צריכה להישאר בבית כמה שיותר. וגם: אם אנחנו לא מתכוונים לגור אצלם במקום לשלם שכר דירה, אז למה שהם יתאמצו ויעזרו לנו עם קניית הדירה? (והם לא עזרו בסוף) לא קיבלנו עזרה, לקחנו משכנתא של 90%. היינו צריכים שאבא שלי יחתום ערבות כי היא לא עבדה מעולם. היא איימה עליו שאם הוא יחתום לנו על ערבות, היא עוזבת אותו, כי הרכוש שלהם הוא משותף והיא מפחדת שלא נוכל להחזיר את המשכנתא ואז יתבעו את הכסף מהם (למרות ששנינו כבר עבדנו והשתכרנו יפה). ותביני, לא מדובר במסכנים. מדובר באנשים שהיו להם בנוסף לדירת המגורים עוד שתי דירות להשכרה וחסכונות מאוד מכובדים.
בואי אני אספר לך עוד משהו שלא מומלץ לשתף בו את ביתך בת ה-10: כשאת מגלה פתאום שבעלך בבוגדניותו ובטפשותו לקח את הקונדומים מהמגירה של הגרביים לנסיעת עסקים לאמריקה, לא מומלץ לשבת על המיטה הזוגית, למרר בבכי, ולבקש מביתך שתשיג בטלפון את כל אלה שעובדים איתו בארץ ובחו"ל על מנת שיודיעו לו שהוא צריך להתקשר הביתה מיד. כשאני הודעתי שאני עוברת לגור עם בעלי (חברי דאז) - אמא שלי פצחה בהיסטריה וצעקה עלי שרק הזוגיות שלי מעניינת אותי, ולא הזוגיות שלה. מה הקשר? אה, זה פשוט. היות וברור לי שאני הדבר היחיד שמחבר בין הורי, אז אני צריכה להישאר בבית כמה שיותר. וגם: אם אנחנו לא מתכוונים לגור אצלם במקום לשלם שכר דירה, אז למה שהם יתאמצו ויעזרו לנו עם קניית הדירה? (והם לא עזרו בסוף) לא קיבלנו עזרה, לקחנו משכנתא של 90%. היינו צריכים שאבא שלי יחתום ערבות כי היא לא עבדה מעולם. היא איימה עליו שאם הוא יחתום לנו על ערבות, היא עוזבת אותו, כי הרכוש שלהם הוא משותף והיא מפחדת שלא נוכל להחזיר את המשכנתא ואז יתבעו את הכסף מהם (למרות ששנינו כבר עבדנו והשתכרנו יפה). ותביני, לא מדובר במסכנים. מדובר באנשים שהיו להם בנוסף לדירת המגורים עוד שתי דירות להשכרה וחסכונות מאוד מכובדים.
אמא של אחת וחצי
New member
טיפוטף יקרה-לא יודעת אם לצחוק ../images/Emo8.gif
או לבכות ממה שכתבת. מקווה שאת לא נעלבת. וחוצמיזה, לאן נעלמת לאחרונה? הסיפורים שלך חסרו לי. כל טוב.
או לבכות ממה שכתבת. מקווה שאת לא נעלבת. וחוצמיזה, לאן נעלמת לאחרונה? הסיפורים שלך חסרו לי. כל טוב.
הייתי קצת עסוקה
עבודה, בעל במילואים, חופשת חנוכה וכו'. אבל עכשיו חוזרים לעניינים וגם לכאן. יש לי סיפורים בשפע. נעלבת? מה פתאום! גם אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות. האמת שהפסקתי לבכות כבר לפני המון שנים על הדברים האלה. ואני מצטערת שלא השבתי למסר האחרון שלך. וגם היתה לי מן תקלה כזו שאני לא יכולה להשיב למסרים ישירות - אלא לתפוס את השם של השולח למשל דרך הפורום הזה ואז לכתוב הודעה חדשה. בסוף זה כבר עיצבן אותי.נדמה לי שעכשיו זה הסתדר.
עבודה, בעל במילואים, חופשת חנוכה וכו'. אבל עכשיו חוזרים לעניינים וגם לכאן. יש לי סיפורים בשפע. נעלבת? מה פתאום! גם אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות. האמת שהפסקתי לבכות כבר לפני המון שנים על הדברים האלה. ואני מצטערת שלא השבתי למסר האחרון שלך. וגם היתה לי מן תקלה כזו שאני לא יכולה להשיב למסרים ישירות - אלא לתפוס את השם של השולח למשל דרך הפורום הזה ואז לכתוב הודעה חדשה. בסוף זה כבר עיצבן אותי.נדמה לי שעכשיו זה הסתדר.
אני חושבת על זה הרבה לאחרונה
גדלתי עם אמא שהערצתי. היום כשאני אמא, אני חושבת שהיא גם עשתה הרבה טעויות. היא אשה מאד חכמה וטובה אבל לא חמה. היא מאד עוזרת היום, אבל מי שיותר קרוב לנטע זה אבא שלי שלא מפסיק להרעיף עליה חום ואהבה (אמא שלי אחראית על הלוגיסטיקות). הדבר הטוב ביותר שלקחתי אתי מהבית הוא הקשר בין ההורים שלי. האהבה וכבוד ההדדי שיש בין ההורים שלי הוא משהו שאני מאד מעריכה במיוחד אחרי שהפכתי לאמא בעצמי.
גדלתי עם אמא שהערצתי. היום כשאני אמא, אני חושבת שהיא גם עשתה הרבה טעויות. היא אשה מאד חכמה וטובה אבל לא חמה. היא מאד עוזרת היום, אבל מי שיותר קרוב לנטע זה אבא שלי שלא מפסיק להרעיף עליה חום ואהבה (אמא שלי אחראית על הלוגיסטיקות). הדבר הטוב ביותר שלקחתי אתי מהבית הוא הקשר בין ההורים שלי. האהבה וכבוד ההדדי שיש בין ההורים שלי הוא משהו שאני מאד מעריכה במיוחד אחרי שהפכתי לאמא בעצמי.
boringvered
New member
נורא מדכא לקרוא חלק מהתשובות
אני מאוד אוהבת את אמא שלי, קשורה אליה מאוד - אנחנו לא תמיד תמיד מדברות - אבל אני יודעת שיש לי לאן לפנות כשרע לי והיא תמיד תמיד יודעת לקרוא אותי... וכשאני קוראת את מה שרבות כותבות כאן, אני כל הזמן חוששת מה יהיה כשגל תגדל... איך נשמור על קרבה... לא רוצה לחשוב שיהיה ניתוק וריחוק וקרירות ועויינות וכל זה... ורד
אני מאוד אוהבת את אמא שלי, קשורה אליה מאוד - אנחנו לא תמיד תמיד מדברות - אבל אני יודעת שיש לי לאן לפנות כשרע לי והיא תמיד תמיד יודעת לקרוא אותי... וכשאני קוראת את מה שרבות כותבות כאן, אני כל הזמן חוששת מה יהיה כשגל תגדל... איך נשמור על קרבה... לא רוצה לחשוב שיהיה ניתוק וריחוק וקרירות ועויינות וכל זה... ורד
אני תמיד הייתי ילדה של אבא
בעצם כשהייתי ממש קטנה ברוסיה וגם בתחילת העליה יותר של אמא. כשעלינו ארצה אני זוכרת שהיא עשתה הסבה מקצועית ולמדה מחשבים. לא ראיתי אותה בכלל. יום אחד גירד לי מאד בראש הלכתי למקום שבו היא למדה והיא גלתה אצלי כינים לזוועתה הרבה. ואני כל כך שמחתי...חשבתי שעכשיו היא תבוא איתי הביתה אבל זה לא קרה והיא שלחה הוראות לאבא. מגיל ההתבגרות ואילך אני יותר קרובה לאבא שלי. שנים רבות לא הערכתי את אמא שלי בגלל הפאסיביות שלה, בגלל שהיא הרשתה לאבא שלי הכל, בגלל שכל החברים בבית הם של אבא, בגלל שהיא דמות ל כך לא דומיננטית. אני לא מרגישה שמאד התקרבנו אחרי הלידה של מתן. היינו ונשארנו ביחסים טובים. בלי קשר למתן בזמן שהתבגרתי למדתי לראות אצלה הרבה צדדים טובים ולא טרחתי לראות בזמנו. בכל זאת אני עדיין יותר קרובה לאבא שלי. אמא שלי מדהימה עם מתן היא מתה עליו והיא עזרה שלא תסולה בפז עבורי. אבל זה לא ממש מקרין על היחסים שלנו (אם כי שוב הם ממש טובים). לפעמים אני חושבת שכשנולדתי היא התייחסה אלי כמו שהיא מתייחסת למתן עכשיו וזה מוזר לי. קשה לי לדמיין את זה. טוב, נו...תמיד הנושא הזה מורכב וטעון לא? ועדיין היחסים שלי עם ההורים מאד טובים חמים ואוהבים למרות שאני מודעת לטעויות שלהם לבעיות שלהם ולחולשות שלהם. אני רק מקווה שהיחסים בינננו לבין הילדים שלנו יהיו לפחות באותה הרמה של אהבה וכבוד.
בעצם כשהייתי ממש קטנה ברוסיה וגם בתחילת העליה יותר של אמא. כשעלינו ארצה אני זוכרת שהיא עשתה הסבה מקצועית ולמדה מחשבים. לא ראיתי אותה בכלל. יום אחד גירד לי מאד בראש הלכתי למקום שבו היא למדה והיא גלתה אצלי כינים לזוועתה הרבה. ואני כל כך שמחתי...חשבתי שעכשיו היא תבוא איתי הביתה אבל זה לא קרה והיא שלחה הוראות לאבא. מגיל ההתבגרות ואילך אני יותר קרובה לאבא שלי. שנים רבות לא הערכתי את אמא שלי בגלל הפאסיביות שלה, בגלל שהיא הרשתה לאבא שלי הכל, בגלל שכל החברים בבית הם של אבא, בגלל שהיא דמות ל כך לא דומיננטית. אני לא מרגישה שמאד התקרבנו אחרי הלידה של מתן. היינו ונשארנו ביחסים טובים. בלי קשר למתן בזמן שהתבגרתי למדתי לראות אצלה הרבה צדדים טובים ולא טרחתי לראות בזמנו. בכל זאת אני עדיין יותר קרובה לאבא שלי. אמא שלי מדהימה עם מתן היא מתה עליו והיא עזרה שלא תסולה בפז עבורי. אבל זה לא ממש מקרין על היחסים שלנו (אם כי שוב הם ממש טובים). לפעמים אני חושבת שכשנולדתי היא התייחסה אלי כמו שהיא מתייחסת למתן עכשיו וזה מוזר לי. קשה לי לדמיין את זה. טוב, נו...תמיד הנושא הזה מורכב וטעון לא? ועדיין היחסים שלי עם ההורים מאד טובים חמים ואוהבים למרות שאני מודעת לטעויות שלהם לבעיות שלהם ולחולשות שלהם. אני רק מקווה שהיחסים בינננו לבין הילדים שלנו יהיו לפחות באותה הרמה של אהבה וכבוד.
אמא שלי ואני
התלבטתי מאוד אם לכתוב כי גם עדי אחותי קוראת וכותבת כאן. אמא שלי ואני חברות טובות. חברות נפש, היא הכותל שלי. היחסים שלנו השתפרו במיוחד אחרי שאבא שלי נפטר, זה לא שקודם הם היו רעים, פשוט הייתי "ילדה של אבא" וכשאבא לא היה שם מילאנו בעצמינו את החלל. הלידה של אדוה עשתה לנו גם טוב וגם לא טוב, אחרי הלידה אמא שלי עזרה לי המון (ובגלל שילדתי קצת בהפתעה והבית היה נורא מבולגן היא ממש עזרה לי לסדר אותו). העובדה שאמא שלי לא ניידת מאוד מקשה לשמור על רמת המפגשים שהיינו רוצות ומקשה עליה לראות את אדוה עד כמה שהיתה רוצה. היא מתה על הילדה שלי והילדה שלי מאוד אוהבת אותה, אבל לצערי הרבה פעמים כשאנחנו מגיעים אחה"צ באמצע השבוע כולנו כבר מותשים וסופ"ש מוגבלים כי יש לנו עוד המון אנשים שאנחנו רוצים לראות. קשה לי עם זה שאני לא יכולה להיעזר בה ויש לי קצת ביקורת על זה שהיא מסרבת ללמוד איך להגיע אלי, לא כ"כ בגללי אלא כי אני חושבת שלא היה מזיק לה להיות יותר עצמאית מבחינת תנועה ופחות תלויה בנו (כי בסה"כ יש לה רכב ורישיון והפחד מהניווט הוא זה שמגביל אותה). אחותי המדהימה עוזרת למלא את הפער הזה והרבה פעמים היא זאת שנוהגת (השבוע למשל, הסידור היה שאמא שלי שמרה על התינוקת של עדי כדי שעדי תוכל להוציא את אדוה מהגן). למדנו לתמרן ולאלתר. אנחנו משפחה קנה, חמה ומלוכדת. העובדה שחיינו אצל חמותי יותר משנה לא הקלה, באופן טבעי, אמי הרגישה שלא בנוח להגיע לבקר אותנו אצל חמותי כאוות נפשה ואני מבינה אותה. אני מקווה מאוד שלדירה הנוחית היא תגיע יותר ותרגיש יותר בנוח. אני מאוד מאוד אוהבת את אמא שלי, אני הולכת להתקשר אליה עכשיו
התלבטתי מאוד אם לכתוב כי גם עדי אחותי קוראת וכותבת כאן. אמא שלי ואני חברות טובות. חברות נפש, היא הכותל שלי. היחסים שלנו השתפרו במיוחד אחרי שאבא שלי נפטר, זה לא שקודם הם היו רעים, פשוט הייתי "ילדה של אבא" וכשאבא לא היה שם מילאנו בעצמינו את החלל. הלידה של אדוה עשתה לנו גם טוב וגם לא טוב, אחרי הלידה אמא שלי עזרה לי המון (ובגלל שילדתי קצת בהפתעה והבית היה נורא מבולגן היא ממש עזרה לי לסדר אותו). העובדה שאמא שלי לא ניידת מאוד מקשה לשמור על רמת המפגשים שהיינו רוצות ומקשה עליה לראות את אדוה עד כמה שהיתה רוצה. היא מתה על הילדה שלי והילדה שלי מאוד אוהבת אותה, אבל לצערי הרבה פעמים כשאנחנו מגיעים אחה"צ באמצע השבוע כולנו כבר מותשים וסופ"ש מוגבלים כי יש לנו עוד המון אנשים שאנחנו רוצים לראות. קשה לי עם זה שאני לא יכולה להיעזר בה ויש לי קצת ביקורת על זה שהיא מסרבת ללמוד איך להגיע אלי, לא כ"כ בגללי אלא כי אני חושבת שלא היה מזיק לה להיות יותר עצמאית מבחינת תנועה ופחות תלויה בנו (כי בסה"כ יש לה רכב ורישיון והפחד מהניווט הוא זה שמגביל אותה). אחותי המדהימה עוזרת למלא את הפער הזה והרבה פעמים היא זאת שנוהגת (השבוע למשל, הסידור היה שאמא שלי שמרה על התינוקת של עדי כדי שעדי תוכל להוציא את אדוה מהגן). למדנו לתמרן ולאלתר. אנחנו משפחה קנה, חמה ומלוכדת. העובדה שחיינו אצל חמותי יותר משנה לא הקלה, באופן טבעי, אמי הרגישה שלא בנוח להגיע לבקר אותנו אצל חמותי כאוות נפשה ואני מבינה אותה. אני מקווה מאוד שלדירה הנוחית היא תגיע יותר ותרגיש יותר בנוח. אני מאוד מאוד אוהבת את אמא שלי, אני הולכת להתקשר אליה עכשיו
אמא של אחת וחצי
New member
"מי שלא עושה לא טועה"
זה כמובן ציטוט של אמא שלי, ואני באמת מאמינה בזה. נכון שהסיפורים לא פשוטים, אבל מלבד כמה סיפורים קיצוניים אני חושבת שרובנו מצאנו גם את החיובי ויש תחושה שמה שמתואר נעשה בכל זאת מאיכפתיות ואהבה (כן, כן, למרות הכל). ברור שכל אחת מאתנו תשתדל לא לחזור על מה שכל כך הפריע לה אצל אמא שלה, אבל אני מניחה שנייצר באגים משלנו. אצלנו (אני ואבא שלהם) רווח הביטוי: " אנחנו לא חוסכים לילדים כסף לדירה, אנחנו חוסכים להם כסף לפסיכולוג".
זה כמובן ציטוט של אמא שלי, ואני באמת מאמינה בזה. נכון שהסיפורים לא פשוטים, אבל מלבד כמה סיפורים קיצוניים אני חושבת שרובנו מצאנו גם את החיובי ויש תחושה שמה שמתואר נעשה בכל זאת מאיכפתיות ואהבה (כן, כן, למרות הכל). ברור שכל אחת מאתנו תשתדל לא לחזור על מה שכל כך הפריע לה אצל אמא שלה, אבל אני מניחה שנייצר באגים משלנו. אצלנו (אני ואבא שלהם) רווח הביטוי: " אנחנו לא חוסכים לילדים כסף לדירה, אנחנו חוסכים להם כסף לפסיכולוג".
אמא שלי לא היתה מכווננת לצרכים שלי
היא דאגה יותר לעצמה ולשמור אותי תחת שמלתה ושאני לא אהיה עצמאית ולא אתפתח ואפרח מהקן. היא סגרה עליי וקצת חנקה אותי ובודדה אותי בעודף הגנה והרחקה מהעולם והחיים "האמיתיים". בגיל 12 עזבתי את הבית עם אבא שלי. היא לא נלחמה ולא התאמצה יותר מדיי לראות אותי. יחסיי עם אמא שלי נתקעו באותו זמן ומשם כמעט לא התפתחו הלאה. אני התקדמתי בחיי והיא נשארה מאחור. כל דבר היא יודעת באיחור רב, אם בכלל. אני שומרת על ריחוק ממנה. היא לא ראתה את עדי-רק בתמונות בודדות. מדברים בטלפון 5 דקות סתמיות ביוזמתה, פעם בשבוע שבועיים ונפגשים בערך כשאין ברירה, אחת לשנתיים-שלוש... אין שום סיכוי שאגיע למערכת יחסים כזו מעוותת עם הילדים שלי
היא דאגה יותר לעצמה ולשמור אותי תחת שמלתה ושאני לא אהיה עצמאית ולא אתפתח ואפרח מהקן. היא סגרה עליי וקצת חנקה אותי ובודדה אותי בעודף הגנה והרחקה מהעולם והחיים "האמיתיים". בגיל 12 עזבתי את הבית עם אבא שלי. היא לא נלחמה ולא התאמצה יותר מדיי לראות אותי. יחסיי עם אמא שלי נתקעו באותו זמן ומשם כמעט לא התפתחו הלאה. אני התקדמתי בחיי והיא נשארה מאחור. כל דבר היא יודעת באיחור רב, אם בכלל. אני שומרת על ריחוק ממנה. היא לא ראתה את עדי-רק בתמונות בודדות. מדברים בטלפון 5 דקות סתמיות ביוזמתה, פעם בשבוע שבועיים ונפגשים בערך כשאין ברירה, אחת לשנתיים-שלוש... אין שום סיכוי שאגיע למערכת יחסים כזו מעוותת עם הילדים שלי
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.