דיון מעניין
התפיסה המקובלת, ה"נכונה" תהיה באמת זו: שהמקור תמיד עדיף, מפני שהוא המקור, והתרגום הוא רק נסיון - מוצלח יותר או מוצלח פחות, אף פעם לא מושלם - לשעתק את המקור. אלא שהמציאות לפעמים מנצחת כל הערכה, והנה המציאות: לפעמים, בלי יותר מדי תכנון, במקרה במקרה, יוצא שספרים יפים יותר בעברית. זה קורה, הפלא ופלא, דוקא כשמתרגמים לא נצמדים כמו דבק למקור, אלא מנסים לתפוס משהו ברוח המאוד בסיסית של הספר ולמצוא לו מקבילה עברית מדויקת ומסונכרנת. אם זה לא ברור מה שאני אומר, תקראו שוב, כי קשה לי להיות יותר ברור מזה. התוצאה היא לעתים (עמנואל לטם הוא דוגמה מושלמת) עושר לשוני עברי מבריק, שאולי לא תמצא בגרסא המקורית. והנה אני מגיע לסיבה השניה שתרגומים עדיפים: למי ששפת האם שלו היא עברית, אין, לרוב, היכולת האינסטינקטיבית האוטומטית הזו להנות מעושר לשוני באנגלית. אותו דבר עם כל שפה שאינה עברית. ה"מילים שמחפשות מילים לחשמל" (מאיר אריאל זצ"ל) לא יתפסו אותו בבטן, כפי שהן עשויות לתפוס אותו בעברית. הסיבה השלישית לקרוא עברית היא שנורא קשה לי לקרוא אנגלית. ויש גם סיבה אחת לקרוא באנגלית: הרבה פעמים תרגומים הם ממש מחורבנים.