חורף
מצטער הייתי חייב, שיר עם מלא מלא משמעות בעיני! אני כל כך אוהב אותו, הוא כל כך נכון, על איך שהעלים הירוקים כבר צהובים, על איך שכבר לא יורדים עם תחתונים (במקרה שלי בוקסר וטי שיירט) לסלון, ועל איך שפתאום בא כל כך לקנות הסקות זזות כאלה חח וכל מיני מכשירי חשמל, ועל זה שבחורף הקודם באמת חברים הולכים חוזרים כאילו בשבילי, ואיך שנגמר הקיץ, שאין שמש ים ובעיקרון כיף, ואתה מסין שהבדידות שלך נשארת מבפנים, כי זה לא יעזור אם יהיו לך מלא חברים ויהיה שמש בחוץ והעולם יחיך אלי, למרות שזה יהיה חיוך אמיתי (חחח "ביום שמש יפה".) זה לא משנה את העובדה שהבדידות שלך נשארת מבפנים. ואיזה יופי יושבים מול החלון הענקי זה כמו מראה לתוך המחשבות שלי, איך שמסתכלים לבחוץ ורואים אורות בלילה והכל זוהר (תל אביב) וזה כמו במחשבות שלי שאני רוצה שהכל יזהר אבל לא, כי הבדידות מבפנים. וכמה שגבוה וכמה שנמוך אני לא נבהל, לא משנה מה. אני נכנס למיטה בלי להוריד בגדים, כי קר, וזה כמו ילד שפחד והוא בא לישון, להתכרבל בחום עם ההורים (לא ראש כחול חברים, תזכרו "כמו ילד"..) מביא איתו עשן לרחובות, קר--->עשן של קור אדים.. חורף מביא באמת מחשבות על אהבה ועל אנשים, ועל שמחה , וכמה שבאמת זה הכרחי לחשוב שהימים עוברים, כי בסך הכל אנחנו חיים פעם אחת, וצריך לנצל הכל, אז אין לשכוח שאפילו כשהבדידות נשארת מבפנים, אסור לשכוח שהימים עוברים... אחחחח...איך פירשתי תשיר תוך כדי שמיעה