עדתיות. חרדת המקפח, חרדת המקופח וסטיגמטיות.

עדתיות. חרדת המקפח, חרדת המקופח וסטיגמטיות.

האם עדיין קיימת בעינכם אפליה וקיפוח על רקע עדתי בישראל?
קיימות שתי אסכולות עיקרות ומנוגדות זו לזו:
אסכולה המתנערת מכל טיעון בדבר אפליה וקיפוח, והאסכולה ההפוכה
לה המתעקשת על אפליה על רקע עדתי אתני ותחושות הקיפוח המתלוות לה.

בבואי לשאול אתכם, בחרתי ראשית לשוב לשורשי הסוגיה בקום המדינה:
על מנת לצלוח ולכונן חינוך ציוני מלא, היה על הפרוייקט הציוני לשלול השתלטות
מנטליות גלותית על התודעה על מנת ליצור את "היהודי הישראלי החדש בכל מחיר".
מירוק הגלותיות מהנפש הקולקטיבית כללה התגברות על ריבוי ההסטוריות, התרבויות
הזהויות והאנטרסים השונים. או אם תרצו, במילים אחרות: החינוך הציוני היה מגוייס
כולו ליצירת נרטיב לכיד ובלעדי שבהכרח מחק ובלע היסטוריות, תרבויות וזהויות יהודיות
שלא תאמו או שאיימו על הפרוייקט הציוני. מה שכמובן גרר לימים תחושות בושה, אשמה
נחיתות, הכחשת הזהות התרבותית, השפלה ושסע אתני עדתי מובהק.

ומצאתי עצמי תוהה ובחרתי לשתפכם ולשאולכם מנסיונכם אז והיום:
האם אי פעם הצלחנו למחוק את הפערים הללו עובדתית? האם התחושות שהשתרשו
אז, עודם מפעפעים בגלל הפרוייקט הציוני בראשיתו, או שהם תוצר של אפליה שרירה
וקיימת גם בימים אלו ממש? האם האפליה והקיפוח הם נחלתם הבלעדית של עדות
המזרח בלבד, או של כל אחת ואחת מהעליות? ומדוע בעצם תחושות הקיפוח של המזרחים היא הבולטת ביותר, האם זה ביחס ישיר לעוולות (בין אם במכוון ובין אם לא)
שנעשו? באילו אספקטים קיימת אפליה לטעמכם?

ואספקט נוסף ברשותכם, האם יש אמת בבסיס הסטיגמטיות העדתית? ומדוע
אנו כה זקוקים לה לאפיין ולקטרג? כמו נניח, המזרחי תמיד ישוייך למעמד לסטטוס
חברתי וכלכלי נמוך, נעדר השכלה, פריפריאליות. בעוד האשכנזי ישוייך לההיפך גמור
כלומר, אם למצות את האיפיון הנוגד בשתי מילים: המזרחי הנכשל והאשכנזי המוצלח.
האם קיימות סטיגמות עדתיות שאין מקורן בהבטים השליליים של העדה? ומהן?
-
לסיום אודה בפניכם שאיני ששה להשיב לפוסטים עדתיים ולו בשל היות הנושא
נפיץ אמוציונאלית ויכול להפוך ברגע לקרקע פורה מאוד להאשמות ולגזענות גרידא.
ועל כן, הייתי רוצה לבקש מכם בכל זאת להשיב מנסיונכם, ממחשבותכם, ולהמנע
מכל שיח פוגעני במכוון. זוהי לא מטרת הפוסט שלי. הומור עצמי והומור ככלל
יתקבל בשמחה. אז, קדימה מותקים בואו נשוחח על עדתיות או על העדרה.
שבת שלום!
 

Doctor Goblin

New member
זו לא בדיוק שאלה של "כן" ו"לא"

כאשר מדברים על תופעה של קיפוח ואפליה צריך לשאול קודם "מי המפלה"? "באיזה מובן הוא מפלה"? "מה הסיבות לאפליה"? זה פשוט רחב מאוד. אם אני לא מאשר מזרחיים כחברים בפרופיל הפייסבוק, האם אני מפלה אותם? מה לגבי לא לצאת עם בנות רומניות? האם זו אפליה?
הייתי אומר שבירות אישיות אינן בדיוק אפליה.


אבל רגע, הצרה היא, שבעוד הבחירות האלו אישיות, הן עשויות לזלוג החוצה כל פעם שאני מבצע איזה השלכה מהן כלפי העולם החיצוני. נאמר שאני בוחר לא לצאת עם מזרחיות. לגיטימי (והפסד שלי). עכשיו, נאמר שאני בוחר לכתוב כתבה על דוגמניות שנראות טוב, מן הסתם, אבחר בראש ובראשונה לרשום על אלו שהייתי מעונין לצאת איתם. וכתוצאה מכך, הדוגמניות המזרחיות "יופלו" בכתבה שעשויה להיות מקור עקיף לפרנסה שלהן. מכאן שכן, התבצעה פה אפליה.

ליהגתי כל כך הרבה על הדוגמה האיזוטרית הזו, כיון שאני חושב שמרבית האפליה כלפי מזרחיים נמצאת בדיוק בשלב הזה. היא לא ממוסדת, אנשים לא מאמינים באיזה כלל של "המזרחיים נכשלים". אבל יש איזו הטיה, במיוחד מחוגים סגורים יחסית (כמו חוגי התרבות והאקדמיה או אפילו שופטים בבית המשפט) למנוע השתלבות של אנשים שלא "מהעדה" הנכונה. הם לא עושים את זה כי במישרין העדה מפריעה להם, אלא כי קיימת העדפה אישית חזקה נגד ההשתלבות הזו שאותה הם "מסבירים" בהסברים "כביכול רציונלים" ובשיפוט בסטנדרט כפול - מחמיר בהרבה עבור אלו שאינם מהעדה הנכונה.

סתם דוגמה שיצא לי בעבר לדון בה, ראו את הכתבה הבאה:
http://e.walla.co.il/?w=/269/1815032

"
"אייל גולן קורא לך" היא התוכנית הכי לא פוליטיקלי קורקט שניתן לדמיין, אך היא מוגשת בהנאה גלויה. ארבעה גברים מקריחים יושבים על הספה, מקשקשים להנאתם בפרלמנט ים-תיכוני ורק מחכים לבחורות שיופיעו על מנת לחלק להן ציונים. בשלב הפתיחה הן בכלל מוסתרות על ידי וילון, בהודאה רשמית שהחזות החיצונית שלהן יכול לבלבל את כושר השיפוט של החבר'ה.
במאזן הכוחות השוביניסטי הזה, הם אפילו לא היו צריכים להיות אכזריים. להפך, הם בעיקר פרגנו, גם כשלא הגיע. ולמה שלא יפרגנו? הבנות כנועות וסימפטיות: "כל הכבוד לכן", אומרים להם השופטים, "שרתן מדהים, אולי נסדר לכן חוזה, נראה". רק חסר היה שיבקשו מהן שיעשו להם מסאז' בסוף ההופעה. בעצם, בשביל זה יש את סיון קליין.
"

שימו לב לעובדות לעומת דרך השיפוט שלהן. עובדתית - כל מה שקורה, גם במפורש לפי הכתב, הוא שיש בחורה ששרה וארבעה שופטים בוחנים אותה בנסיון אובייקטיבי ומתנהגים אליה בנימוס. זה הכל! איכשהו למצב העניינים הזה הוא נותן פרשנות שכוללת שוביניזם קיצוני ואיכשהו משתרבב גם "פרלמנט ים תיכוני" ככינוי גנאי. אני משוכנע לגמרי שאותה תוכנית, אם תהיה "אביב גפן קורא לך", לא תקבל שיפוט מחמיר (עד כדי גיחוך) שכזה, גם אם אביב גפן יעיר הערות סקסיסטיות להחריד למועמדות. למעשה, ההערות בטח יזכו אותו בציון לשבח של "נועזות".

אז כן, קיימת אפליה מסוימת. ועוד לא נכנסתי לתופעה המכוערת שנקראת "סלקציה", שהיא אפליה בוטה יותר, אבל, בעיני לפחות, עם השלכות חמורות פחות.
 

Aronsona

New member
כן, שכחתי את נושא הסלקציה במועדנים.

זה מדהים מי בעיקר עושה את הסלקציה בפועל?
 

Doctor Goblin

New member
בנות. מכל העדות

גם בנות מזרחיות, אם יש להן את המראה (נופר מור, לדוגמה)

זה נושא מטריד כשלעצמו, כי הבעיה מתחילה מבעיה מעשית של אלימות במועדון. ושתבין כי המשטרה גם סוגרת מועדונים לחצי שנה אחרי תקריות אלימות שם (בצדק). אז המועדון לא רוצה להסתכן.

ואז הוא לא בא עם כלל של "אל תכניסו מזרחיים". אלא "אל תכניסו ערסים". ומאחר והשיפוט הפנימי של אנשים מקשר ערסים עם "מזרחיים" ו"שחורים". הללו סובלים מאפליה ברורה. זה די דומה למה שתיארתי שמתרחש באקדמיה ובתרבות כשאני חושב על זה.
 

Aronsona

New member
עצוב. אני מכיר את זה מחברים של הבנים שלי

שכל פשעם הוא שהם דור שלישי לעולים מצפון אפריקה.
 

Aronsona

New member
על פי מיטב הבנתי, מקורן של רגשות הקיפוח

ע"י בני עדות המזרח הוא אחר.
בשנות הקמת המדינה, שלטה מפלגת מפא"י ומוצא מרבית אנשיה הוא רוסיה ופולין. בארץ היו קיבוצים ומושבים רבים המבוססים על האוכלוסיות הללו. כאשר הגיעו בני עדות המזרח לארץ, מעבר לתלאות שעברו בכניסה, החליטה ההנהגה להושיב אותן בערים חדשות בשוליים, כחוטבי העצים ושואבי המים של הקיבוצים והמושבים: קרית שמונה, חצור, בית שאן, שדרות, נתיבות אופקים ועוד.
לחלופין שמו אותם במושבי ספר כחקלאים, גם אם אין להם מושג בחקלאות.
וכך כל המשרות הטובות היו תפוסות ע"י האשכנזים והתפקיד המיועד למזרחיים היה תמיד שולי.
כמובן שבמשך השנים נוצרה מודעות למצב האבסורדי הזה, והשותף שלי דהיום, שאביו היה עירקי ואמו פרסיה, שהעבירו אותם לקרית מלאכי כאשר עלו, סיים דוקטורט כשאת כל הלימודים הוא עושה ע"ח "אפליה מתקנת".

נדמה לי שהיום, בעיקרון, אפליה כזו כבר לא קיימת היום ומי שטוב וחרוץ מצליח, בלי קשר להיכן שנולדו הוריו או לפעמים סבו וסבתו. אבל יש עדיין מי שמושך איתו את הזכר, לעיתים כי זה נוח.

דרך אגב, השר לשעבר כחלון, הוא גם כן דוגמא קלאסית. את הוריו, המשכילים, הושיבו בגבעת אולגה, והם פרנסו את 8 ילדיהם כשרתים בבתי ספר בחדרה. וכמוהו גם אחותו אותה אני מכיר אישית, התקדמו בזכות מסירות ההורים הללו. אחותו היא סמנכ"ל כ"א בהוט וישנם עוד כמה אחים ואחיות כאילו במשפחה.

באשר לסטיגמות... תלוי איך מתייחסים אליהם, כמו שלמדת לאחרונה אבי עלה מרומניה, ויש עוד כמוני בפורום. וכידוע לך: "רומני גנב" אז אין לנו ברירה אנחנו כנראה גנבים כולנו.
 
מאחר ואין לי הרבה זמן לכתוב בנושא

כי החתן שלי עם הקטנים מגיע תיכף לארוחת הצהרים, אז רק רציתי לציין שאני מסכימה לחלוטין עם כל מה שכתבת, בין אם ברישא ובין אם בסיפא

אני רק יכולה להוסיף שבאמת אין עכשיו מקום לכל רגשות הקיפוח ובטח לא מאלה אשר הגיעו בעלייה הגדולה. לגבי העולים החדשים, אולי זה כבר סיפור אחר...
 

poseidon111

Active member
אז טוענים שהיתה אפליה כלפי המזרחיים בראשית

המדינה, וכנראה שלטענה הזו יש ביסוס עובדתי.
השאלה היא אם אותה אפליה היתה מנת חלקם של המזרחיים מעצם היותם חריגים במבנה הדמוגרפי של המדינה הצעירה, או בשל היותם
מראה שעל הקיר. למה הכוונה. הם נתפסו כלא משכילים, ככאלו שבאו ממקומות אקזוטיים אך יחסית מפגרים לעומת ערי אירופה,
אך בעיקר סבלו משני דברים: יחס מתנשא כלל עולמי ולאו דווקא ישראלי לאנשים ממדינות העולם השלישי ובנוסף שפתם, חזותם,
המנטליות הזכירו ליושבים במדינה את אלו שבעצם קמו להרגם.
לרבים מהתושבים היה קשה לעשות את ההפרדה בין יהודי מצרי לבין מצרי שנלחם בו במלחמת יום העצמאות.
העולים הללו נתפסו כאבן נגף בהפיכת ישראל למדינה מודרנית, מדינה מערבית ומדינה שארצות אירופה יוכלו להתיחס אליה כאל שווה בין שווים.
הם כביכול הורידו את ישראל לרמת לבנטיניות שמנהיגי האומה ניסו למגר,
אבל לא רק את המזרחיות הם ניסו למגר. גם את הגלותיות המזרח אירופית הם ניסו למגר.
שני האפיונים מלמעלה לא הלכו טוב, ולמעשה סתרו את דמות החלוץ החדש. הצבר המקודש.

האם היום קיימת אפליה? רק אצל מי שרוצה לראות אפליה בכל מחיר.
כפי שכתב מישהו במקום אחר, רק אצל המקופחים המקצועיים.
כל אלו המוצאים מתחת לאדמה אפליה מדומה שכזו, לא רק חוטאים לאמת, אלא גם חוטאים לאלו שבאמת חוו אפלייה.
החטא כלפיהם הוא שיהיו אנשים שיטענו שאם גם היום יש את אותם מקופחים מקצועיים, כשברור שאין אפליה כלפי המזרחיים
יותר מאשר לעדות אחרות כאן, הרי כנראה שגם אז היו "מזרחיים מקצועיים", אלו אשר מומחיותם היתה לצעוק שיש אפליה,
בכדי לתרץ דברים אחרים.

אין מדינה שחבלי לידתה נקיים מטעויות. זו היתה טעות השלנו.
 
אני מסכימה גם עם זה

אני יכולה להעיד רק מזיכרוני הקצר, כשעלינו ארצה מייד ביקשו מהוריי לשנות את שמי לשם ישראלי. אחיי היו בעלי שמות תנכיים, כך שלא הייתה להם בעיה עם זה, אבל הוריי סיפרו לי שכשנולדתי קיבלתי את שמה של סבתא שלי שהוא לונה, ועלינו ארצה כשהייתי בת שבועיים ימים בלבד ומיד התבקשו לשנות את שמי ללבנה. הייתה אז במדינה תחושה שכולם חייבים להיות ישראליים בעלי שמות עבריים בלבד. אפילו שכנים שלנו, עולים חדשים מפולין היו צריכים לעברת את שמה של הבת מ-חלינה ל-נחמה. כלומר, לא הייתה אז אפלייה בעיני כלפי המזרחיים יותר מאשר כלפי יוצאי מזרח אירופה.
מה שגרם לשינוי הגדול ברמת החיים, היה הסכם השילומים עם גרמניה. כאן כבר נוצרה הבעיה האמיתית בכל הקשור לפערים ברמה הכלכלית בין האשכנזים דאז לבין העולים החדשים מארצות המזרח. כתוצאה מכך, יכלו "האשכנזים" אשר קיבלו פיצויים, לממן לימודים לילדיהם, כאשר לימודים בתיכון עלו המון כסף, דבר שלבני עדות המזרח היה קשה יותר לממן. אותי למשל, הוציאו מבית הספר כדי שאוכל לצאת לעבודה ולעזור בכלכלת הבית.
על הסכם השילומים היו אז צעקות גדולות ומריבות פוליטיקאיים. נכון, שזה עזר מאוד למדינה הקטנה, אבל מצד שני הנציח פערים שנשתמרו לדורות ולדעתי מהווים 50% מכל טענות הקיפוח.
וכמובן, הסיפא של דבריך, הוא הכי נכון שיש. אין מדינה בלי חבלי לידה כואבים, ואין מדינה נקייה מטעויות.
 

רינתי77

Active member
אינני מקבלת את הטענה שהפערים הכלכליים

נבעו מכספי השילומים שהאשכנזים קיבלו. אני לא אומרת שכספים אלו לא תרמו לרווחתם הכלכלית של אלה שקיבלו אותם, אך יחד עם זאת
צריך לזכור שרק חלק מהאנשים קיבל את הכסף וכמו כן לא קיבלו סכומים
גדולים. אחת הסיבות לפער הכלכלי היא העובדה שהאשכנזים היו בממוצע
משכילים יותר מלכתחילה. היות ומנהיגי הישוב רצו לבנות בישראל
מדינה ע''פ המודל המערבי, האשכנזים היו מוכנים טוב יותר למשימה זאת מבחינה מקצועית.
 
אני יכולה להעיד רק מזיכרוני

כאשר גרנו במעברה, היו איתנו בשכונה גם המון אשכנזים פליטי השואה. כולנו היינו שווים באותה עת, וגם האשכנזים עם המספרים על הידיים, אכלו בדיוק את אותה פת לחם שאנחנו הספרדים, הטריפוליטאים והמרוקאים אכלנו. אחרי הסכם השילומים, נשארו בשכונה רק הספרדים, המרוקאים והטריפוליטאים. האשכנזים עברו לערים הגדולות כמו ת"א, רמת גן, חיפה ועוד. ברור שלא כולם קיבלו בבת אחת, אבל כל מי שקיבל פיצויי ראשוני וחד פעמי, יכול היה לעזוב את המעברה ולעבור לעיר הגדולה. המעברה לא הייתה בתוך עיר אלא בתפר של יפו-ת"א ובת-ים. לא פה ולא שם. זאת הייתה מעברה ענקית שהיום היא נקראת יפו ג' או יפו ד' ובהתחשב בכך שגם הורידו את כל הפרדסים שהיו מסביב, אז קיבלת שתי שכונות גדולות. השכנים האשכנזים שלנו קנו בכסף שקיבלו, שיכון בבת-ים, דבר שאנחנו יכולנו רק לחלום עליו והגענו אליו רק בסוף שנות השישים.
אז זה כן השפיע ועוד איך. כמובן שגם גורם ההשכלה היה חשוב אז. אל תשכחי שבאותן השנים לא היה אולפן והעולים נאלצו ללמוד את השפה העברית בכוחות עצמם וזה היה קשה נורא. אני זוכרת איך אנחנו כילדים ניסינו בכל כוחנו ללמד את ההורים לדבר ולכתוב בעברית.
בעצם, מה שקרה הוא, המדינה קלטה עלייה עצומה בסוף שנות הארבעים, תחילת שנות החמישים, כשהיא בכלל לא הייתה ערוכה לכך. לא הייתה בנויה לכך. לא פלא שכל העולים שאפילו לא ידעו את השפה, נאלצו לעבוד בכל עבודה שניתנה להם. לא היו אז דמי אבטלה, או אבטחת הכנסה, לימודי שפה באולפן, הטבות בשכר דירה, פטור ממכס על רכבים וכו'. כאילו, אוכלוסייה שלימה נאלצה לדאוג לעצמה כי לא היה מי שידאג להם, ולא בגלל שהם באו מהמזרח או מצפון אפריקה. ולא רק זאת, אלא שהוסיפו חטא על פשע ואת כל העלייה של 1956 מצפון אפריקה, ריכזו בעיירות פיתוח בדרום ובעיירות בצפון. פה ושם שיבצו איתם גם עולים מרומניה כדי שלא יגידו שזורקים רק את המרוקאים לעיירות פיתוח. כמובן שזה השאיר משקעים. אבל, נכון להיום, רגשות הקיפוח הללו באמת כבר לא צריכים להיות קיימים. אין שום סיבה שבעולם שהדור השלישי כאן ירגיש עדיין קיפוח, מלבד כל עניין הסלקציה במועדונים שזה גועל נפש בפני עצמו, אבל נדמה לי שזה קיים בכל העולם. זאת לא המצאה ישראלית.
 

Aronsona

New member
יחפונת עשוי להיווצר הרושם שכל האשכנזים קיבלו

שילומים וממש לא כך הוא.
 
בוודאי שלא כל האשכנזים

אני מדברת על פליטי השואה. כמובן שהיו בארץ אשכנזים שגרו בה מדורי דורות וברור שהם לא קיבלו דבר. מי שקיבל היו רק אותם אומללים שעברו את כל השואה על בשרם. אבל, האשכנזים שכבר היו בארץ והגיעו בעליות הקודמות, גרו כבר בקיבוצים ובמושבים ופחות או יותר בערים הגדולות. אבל העליה הגדולה של תחילת שנות החמישים אשר בה הגיעו מאות אלפי עולים מארצות המגרב וכן מטורקיה, בולגריה ושארית הפליטה מפולין, הונגריה, רומניה וכו' שוכנו תחילה במעברות ואחר כך הועברו לעיירות פיתוח.
דרך אגב, מנחם בגין בזמנו, התנגד נחרצות להסכם השילומים, גם בגלל שחשב שיהודים לא צריכים לקבל כסף מהגרמנים וגם בגלל שהיה בטוח שזה יגרום לפער כלכלי שנבכה עליו אחר כך לאורך זמן. במובן מסויים הוא צדק ובמובן אחר לא. המדינה אז הייתה זקוקה לכסף הזה כדי לעשות את הזינוק בעליה. בלעדיו היא לא הייתה יכולה להפוך לפלא כזה כלכלי ולא הייתה יכולה להמשיך לקלוט מיליוני עולים.
 

poseidon111

Active member
הסכם השילומים לא היה כה חשוב לכלכלה האישית

של העולים כפי שהיה חשוב למדינת ישראל.
אף אחד לא התעשר מכך, אלא היה יכול לשפר את התזרים החודשי.
שנית, לא כל ניצולי השואה, או אלו שחיו בצל השואה או שסבלו מהמשטר הנאצי ישירות, קיבל כסף. למעשה מדובר על הרבה יותר מעשרות אלפים.
שלישית, אני זוכר שקראתי שבגין דיבר על "הכבוד", אך איני זוכר שהוא דיבר על הפערים.
 
אבל אני ציינתי את זה

שהסכם השילומים היה חשוב מאין כמוהו עבור המדינה. כתבתי את זה כמה וכמה פעמים. יחד עם זאת, ונאלצתי לחפור בויקיפדיה בנושא הזה, כן מצויין הנושא שעליו דיברתי:
"לכספי השילומים נודעה חשיבות מרכזית בכלכלה הישראלית. כספי השילומים הכלליים הגיעו לידיה של המדינה בשתי צורות - בכסף מזומן ובסחורות. תקציב הסחורות שימש למטרות שונות והכסף המזומן שהגיע שימש בעיקר לסגירת החוב הגדול של המדינה במטבע זר. סגירת החוב אפשרה להנהיג את המדיניות הכלכלית החדשה (ראו גם: האינפלציה בישראל). ניצולי השואה שהגיעו חסרי-כול החלו ליהנות מרווחה כלכלית באופן יחסי. כיוון שהזכאים יכלו לבחור את המטבע שבו התקבלו הפיצויים, הם נהנו מהכנסה ב"מטבע קשה", בתקופה שבה הלירה הישראלית איבדה מערכה בשיעור גבוה. במקביל גדל הפער הכלכלי בין הפליטים לשעבר מארצות אירופה לבין פליטים יהודים שהגיעו חסרי כל מארצות ערב בשנות ה-50. פער זה הגביר את המתח החברתי שהיה קיים ממילא בין קבוצות העולים וצאצאיהם.
חלק נכבד מהכסף שימש לשיפור מנגנוני קליטת העלייה ולרווחת העולים החדשים, ובהם ניצולי שואה לא מעטים. יתר הכסף תועל לטיפול בניצולי השואה, להתיישבות החקלאית ולבניית תשתיות. אחוז מסוים מן הכספים עבר לשיקום ניצולי שואה ברחבי העולם על ידי הממשלה הגרמנית. גרמניה גם הנהיגה בעבר, בלי קשר להסכם השילומים, מדיניות מקלה כלפי יהודים שביקשו להגר אליה מטעמי רדיפה דתית או פוליטית, או מטעמים של קשיים כלכליים. בשנות ה-90 הביא הדבר להגירת אלפי יהודים מברית המועצות לשעבר אל גרמניה."
לגבי בגין, יכול להיות שאלה דברים אשר קראתי ממקורות אחרים בזמנו. אמנם אין לכך סימוכין בוויקיפדיה, אבל בזמנו קראתי כל כך הרבה חומר בנדון, עד כי יכול להיות שאני זוכרת לא טוב או לא מדוייק, אז אני לא מוכנה להתחייב על כך.
 

poseidon111

Active member
את מבינה אם כן שזה עוד מקל בגלגלים

של אלו הטוענים לאפלייה עדתית.
 

טואית

New member
בקשר לפיצויים שקבלו ניצולי השואה

חשוב לזכור שהם לא קבלו פיצויים על סתם רדיפות או אובדן רכוש. חשוב לזכור שאילו אנשים שפרט לעינויים הפיסיים והנפשיים שאין להם אח ורע, שהם עברו, הם גם נשארו בלי משפחה קרובה. אמא שלי שאבדה את אמה וארבעת אחיה לא התגברה על כך עד יומה האחרון. לא היה יום שהיא לא התאבלה עליהם וחזרה וסיפרה על היום האחרון בו ראתה אותם וחזרה ולשה את סיפור אובדנם, כאילו מנסה לעשות "רברס" ולהחזיר אותם אליה. אני ואחיותי דור שני לשואה, גם אנחנו קורבנות. לא גדלנו בבית חם ונורמלי, למרות מאמצי ההורים וגם ילדינו נפגעו לא מעט מעודף חרדתיות שכבר נטמע בגנים. הכסף יכול לעזור ואכן עזר, אבל הוא לא יכול היה למחוק את הפגיעות. ולהזכירכם, גם ה"נחיתה" של הניצולים בארץ, לתוך מלחמת השחרור, לא היתה בדיוק מרופדת. לא היתה מדינה שתקלוט אותם לטוב או לרע. כל אחד לנפשו. אמא שלי אבדה במלחמת השחרור את בעלה (אבי) הטרי ונשארה שוב ללא אף אחד. אלוהים יודע מאיפה באו הכוחות להמשיך.
 
ברוכה הבאה טואית


שלא יהיו אי הבנות. לדעתי, הסכם השילומים עם גרמניה היה הדבר הכי מוצדק והכי חשוב שעשתה מדינת ישראל בזמנו. הן לשורדים את השואה בפרט והן למדינה הצעירה בכלל. דברייך ריגשו אותי באמת
 
כתבתי פוסט כל כך ארוך ומושקע ותפוז מחק לי
:

הדברים החשובים:
יש עדיין אפליה. אני לא מקבלת את אלה שאומרים תראו את אייל גולן כמה הוא מרוויח או עומר אדם. אפליה היא לא רק בחלוקת משאבים והזדמנויות אלא גם בכוח ויוקר. הצלחה והשתלבות אמיתית מבחינתי זו השתלבות בהגמוניה השלטת, בעמדות כוח, וכן כוח להחליט החלטות ולקבוע מדיניות.

לגבי סטראוטיפים, יש לנו סכמות קוגנטיביות במוח שעוזרות לנו לארגן את כל סחף המידע מסביבנו לקטגוריות בעלות משמעות. היתרון שלהן שהן עוזרות להבין את העולם וחוסכות משאבים קוגנטיבייים. יקרים. החיסרון זה שהמוח לפעמים משלים חוסרים בזיכרון בהתאם לסכמה הקיימת אצלו ונצר עיוות. כמו גם ההכללה של מאפיין לקבוצה שלמה של אנשים על סמך מקרה אחד או שניים או אפילו סיפורים ותוכניות טלוויזיה.
 
למעלה