ובכן
אני בדעות חלוקות.
1. שמחתי לראות את בל.
2. הטקסט שלה היה בעייתי. הרבה קלישאות וטקסט לא זורם.
3. הסיפור של האחים של וונדי- הוא נפתר מהר מדי. באמת. פן החזיק את וונדי שבויה מאה שנה (לא מתאים? היא לא אמורה להיות בגיל של ניל?) ואת האחים שלה צעירים ונערי השליחות שלו כל הזמן הזה רק כדי שברגע אחד בל תפרק אותם מנשקם?
4. אריאל חמודה. אבל חמודה בצורה מאוד מאוד ילדותית. זה היה יכול להתאים אם השחקנית הייתה צעירה משמעותית משאר השחקנים. אם אריאל הייתה נערה בת 16 למשל. כי היא התנהגה כמו נערה בת 16. אבל היא בת 30+ והתוצאה הייתה מגוכחת לעיתים.
5. היה טוב לראות את סטוריברוק ולתת לעיניים לנוח מהחושך, הירוק הסנטטי והשעמום בנברלנד. לטעמי יכלו להרחיב עוד על מה קורה בסטוריברוק. אפילו קצת. סצנה של בל מתעוררת אחרי לילה בלי שינה מלא בכי במיטה של גולד והולכת לעבודה בספרייה בעודה שרה ברחוב וכל העוברים והשבים היו אומרים לה "בונז'ור בל" הייתה מספקת אותי.
6. רמפל נגע יפה בנקודה הכואבת של רג'ינה. היא לא מקנאה בבל, היא מקנאה שאין לה אף אחד. בום.
7. משולש ניל-אמה-הוק. מעייף ומשעמם.
8. ניל מעייף ומשעמם.
9. אמה מעייפת ומשעממת.
10. אין לי בעיה שאמה וניל יהיו ביחד ויצאו מהסדרה ביחד. כבר נמצא בת זוג הולמת יותר להוק.
11. וונדי, נו, כמה שניות יקחו עד שוונדי תמצא על ידי החבורה ותספר להם הכל?
12. סנואו וצ'רמינג-
כן, תבנו לכם בית על העץ ותשארו שם. בבקשה. תשארו שם.
13. בתקווה שלא ישכחו עכשיו מבל וסטוריברוק לעוד כמה שבועות ויזכרו בהם רק בפרק סיום החצי עונה.