אתה יודע מה אני הולך להגיד לך
אני רוצה ראשית להדגיש שכל ביקורת שאני מפנה אליך באה ממקום בונה לחלוטין, ועל כן אני מבקש שבשום שלב לא תיקח אותה שלא ככזו. דעתי היא בדיוק ההיפך ממה שהגיבו לפניי - תשמע עוד קצת מוזיקה חוץ משופן מדי פעם. נועם שריף אמר פעם "מלחין שמחקה מלחין אחר הוא מלחין גרוע, מלחין שמחקה 100 מלחינים אחרים הוא מלחין טוב". ואני לא אומר שאתה לא שומע, אבל אני אעיד על עצמי - אני נורא נורא אוהב ברוקנר. וראיתי שזה משתלט לי על כל המחשבה המוזיקלית.... אז אמרתי לעצמי שאיזשהי תקופה אני לא אשמע ברוקנר - המון מוזיקה, מה שבא לי - רק לא ברוקנר. רצוי אפילו דברים כמה שיותר שונים ומגוונים. וזה מאוד עזר. וחוץ מזה, אתה חייב לזכור שעניין ביצירה נשמר על ידי איזון - אם יש לך תבנית כל כך משעממת כמו הסולם הכרומטי שפשוט עולה ויורד, בצורה מאוד סגורה ומובנית (מה שעושה את זה אפילו עוד יותר משעמם) - צריך לגוון מאוד בהרמוניה - ולהיפך. אם ההרמוניה מאוד חד-גונית, צריך מלודיה שמעוררת עניין במאזין ומושכת קדימה. אי אפשר לעשות גם סולם כרומטי משעמם וגם הרמוניה לא מעניינת. אולי אפשר - אם אתה מוצא איזשהי פיגורציה מאוד מעניינת שתאזן את הכל ביחד, אבל לא מצאת. תסלח לי אם אני לא מסוגל להגדיר "אומ-פה אומ-פה" [מה שעשית ביד שמאל] כ"פיגורציה מעניינת". ועוד עצה - תפסיק לכתוב במחשב. תכתוב הכל הכל ביד, ותעתיק למחשב רק אחרי שסיימת את כל הבדיקות והתיקונים על נייר אמיתי ובכתב יד. ואף פעם אל תשמע את היצירה במחשב. ובגלל זה אני חושב שMIDI הוא מקור אחוז ניכר מהבעיה. אני אישית נמנע ממנו במכוון.