אני כותב גם בלי פסנתר
הרבה כותבים עם פסנתר, אבל אני תמיד מרגיש שזה מגביל אותי. אני מתחיל לחשוב ממקום פסנתרני יותר מאשר ממקום קומפוזיטורי, וזה פוגע בתהליך ההלחנה לדעתי. ההמלצה שלי היא לכתוב על שולחן עם נייר תווים ועט (או עפרון, איך שרוצים) - וגם בלי פסנתר, כי זה מאוד מפתח שמיעה פנימית - וכל פעם מופתעים ממה שיוצא - ולרוב זה לטובה. מה שכן, אם לא היו בטוחים במשהו, הפסנתר מיד עוזר לתקן. אבל לבדוק כל תו 10 פעמים על הפסנתר זה משגע אותי. ולמי שהיכולת הפסנתרנית שלו לא מספקת - אני ממליץ לו שבעתיים לכתוב בכתב יד, ואפילו בלי פסנתר. בדיוק היום ניסיתי לגוון ולכתוב משהו עם פסנתר. זה פשוט עלה לי על העצבים אחרי 5 דקות.