לישב סתירות שאתה ממציא?
דווקא היה רצון פוליטי כגול מאד לערוך מחקרים ש "מוכיחים" שאין קשר בין חיסונים לאוטיזם, על מנת שלאנשים כמוך שלא באמת מבינים לעומק את המחקר יוכלו לצעוק בראש חוצות "הוכח שאין קשר, הוכח שאין קשר". הנה, שתי דוגמאות למחקרים שכאלו[1-2], שמשרד הבריאות הישראלי גם התפאר בהם בתור מחקרים ש "הוכיחו" שאין קשר, במצגת שלו שהופצה באינטרנט. אני מבין שאין לך את היכולת והכלים להבין את המחקר עצמו, אבל רק שתראה שיש מדענים שדווקא כן מבינים ויצאו לבדוק מה המחקר הזה שווה:
המחקר מדנמרק המצוטט לעי"ל ע"י משרד הבריאות, שלכאורה לא מצא קשר בין מועד חיסון ה MMR והיקף אבחוני האוטיסטים בכל שנה: אולף בראנל, ראש המכון השבדי לרפואה סביבתית, לשעבר מנהל מחלקת תכנון ברשות הרפואית הלאומית והרשויות המקומיות, מנתח את הכשלים במחקר זה:
i. כשל מספר 1: לילדים רבים לא ניתנה האפשרות להיות מאובחנים כאוטיסטים כתוצאה מחיסון ה MMR לפני שהמחקר הסתיים. הילדים במחקר חולקו לשמונה קבוצות (קוהורט), בכל שנה נבחנת: ילידי 1991 עד ילידי 1998. הגיל הממוצע של הנבדקים היה 4 שנים. במהלך שמונה השנים של המחקר (ילידי 1991 עד ילידי 1998) ישנם ילדים שנולדו בתוך תקופה זו, אך לא זכו להגיע לגיל שבו מאבחנים אוטיזם (גילאי 4.25-5.25 לפי המחקר עצמו). יתרה מזו, חיסון שני של MMR ניתן בשנה הרביעית בחייו של הילד. כתוצאה מכך, קבוצות הילדים הצעירים רק הספיקו לקבל את חיסון ה MMR אך לא להיות מאובחנים כאוטיסטים לפני שהמחקר נגמר, וכתוצאה מזה להיחשב כילדים שחוסנו אך לא אובחנו כאוטיסטים.
ii. כשל מספר 2: מקרי אוטיזם מולדים ומקרי אוטיזם כתוצאה מחיסונים הקודמים לחיסון ה MMR מערפלים את התמונה ומפחיתים בחשיבותם של אותם מקרים של אוטיסטים כתוצאה מחיסון ה MMR (שנספרו ודווחו גם כן). החוקרים התעלמו מהאפשרות שאוטיזם יכול להיות מולד, או להיגרם כתוצאה מחיסונים אחרים הקודמים לחיסון ה MMR הראשון הניתן בגיל שנה. כתוצאה מכך, ילדים רבים יאובחנו כאוטיסטים שלא חוסנו בחיסון ה MMR, למרות שאולי הפכו לאוטיסטים כתוצאה מחיסונים אחרים, או באופן מולד. ילדים אוטיסטים ייספרו באופן שיטתי כילדים שלא חוסנו. זהו מקור לשגיאה שיטתית שהופכת את איתור נפגעי האוטיזם כתוצאה מחיסון ה MMR לבלתי אפשרי.
iii. כשל מספר 3: ילדים אוטיסטים נספרו באופן שיטתי ככאלה שלא חוסנו. רק בגיל שלוש ניתן היה לקבוע בוודאות את מצבם החיסוני של הילדים. לא ברור מהמחקר איך סווגו ילדים שאובחנו לפני גיל שלוש אבל חוסנו בחיסון ה MMR לאחר שאובחנו. באותו האופן, לא ברור איך סווגו ילדים שחוסנו לאחר גיל שלוש בחיסון זה. החוקרים לא מתייחסים או מנסים להסביר מה הסיבה לאי-התחסנותם של 18% ממשתתפי המחקר. התוויות נגד כוללות בין השאר מצבים רפואיים אופיניים לסינדרום מעיים-אוטיזם (כמו מערכת חיסון ירודה, הפרעות נוירולוגיות וכד'). ניתן להניח בוודאות שמקרים כאלו היו בקרב הלא-מתחסנים. אם רופאים או הורים נמנעו מהחיסון מסיבות רפואיות שכאלה, בין אם אמיתיות או מדומות, ילדים אלו סווגו כ "לא מחוסנים" ומסקנות המחקר יהיו לגמרי מטעות.
iv. כשל מספר 4: משמעות ממצאים רלוונטים דוללו ע"י מידע עודף שאיננו רלוונטי לשאלת המחקר. אם המטרה היא לבחון השפעת חיסון על ילדים, יש להשוות בין קבוצת ילדים בלתי מחוסנים לקבוצת ילדים מחוסנים – לאחר מועד החיסון בלבד! ערבוב פרטים אלו עם ילדים לפני מועד החיסון מטשטש את התמונה ומונע מקבלת מענה על שאלת המחקר. מבין הילדים שהשתתפו במחקר, קבוצה קטנה מאד עונה על תנאי הגדרת קבוצת ביקורת נאותה: מעל גיל 1.5 (גיל התחסנות ממוצע) שלא חוסנו ב MMR. רק קבוצה מצומצמת זו צריכה להילקח בחשבון כבסיס להערכות סטטיסטיות של בטיחות והיעראות המחלה. כל אותם ילדים שאובחנו כאוטיסטים לפני גיל ההתחסנות – צריכים לרדת מהמחקר. מדובר בכ 38% מ 738 המקרים שדווחו. מבין 458 המקרים הנותרים, בהנחה שהסיכון למחוסנים ולבלתי מחוסנים לאוטיזם הוא זהה, 18% (82 ילדים) בלבד יהיו ילדים מעל גיל ההתחסנות שלא חוסנו. זה מסתכם בכעשרה מקרים שכאלה בלבד בשנה עבור כל דנמרק.
v. כשל מספר 5: תכנון המחקר הופך אותו רגיש ביותר לכל שינוי לאורך זמן. חיסונים אינם יציבים: לא באיכותם, בהרכבם, במועדם ובספקים המספקים אותם. לפי תכנון המחקר, קבוצות בוגרים יותר נספרים הרבה יותר מאשר קבוצות הצעירים. זה לבדו מונע לזהות מגמת עליה בשיעורי האוטיזם. בנוסף, אין שום מידע על התפלגות קבוצת הבלתי מחוסנים על פני השנים (1991-1998). זה לבדו יש בו כדי להטות ולעוות את המחקר.
לסיכום: כל הכשלים במחקר זה מעוותים את המחקר בכיוון אחד: טשטוש חלקו של חיסון ה MMR במגפת האוטיזם. הנתונים המוצגים במחקר אינם יכולים להוות בסיס למסקת החוקרים.
בנוסף, כנגד החוקר שקיבל כסף מה CDC למחקר מדנמרק רצוף הכשלים הנ"ל ושותף גם במחקר נוסף שלכאורה שולל קשר בין חיסונים לאוטיזם, פול ת'ורסן, הוגש כתב אישום ובו 22 סעיפי אישום במעילה בכספי המחקר שהועברו מהמרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC) לאוניברסיטת אהרוס בשבדיה, בסך $2 מיליון. לאחר שגילו באוניברסיטה שהכסף חסר, עלה חשד שת'ורסן זייף מסמכים שלכאורה נכתבו ע"י ה CDC. עם גילוי החשדות המשטרה פתחה בחקירה ות'ורסן התפטר מתפקידיו באוניברסיטה. ת'ורסן חשוד ששילשל לכיסו כמיליון דולר מהונאה זו לטובת רכישת בית באטלנטה, שני כלי רכב ואופנוע הארלי דווידסון, אותם מבקשת הבולשת הפדראלית בארה"ב עתה לחלט[
פרסום כאן ו
פרסום גם כאן].
באשר למחקר השני מאנגליה - ראה המשך תשובה...
[1] N Engl J Med 2002; 347:1477-1482
[2] BMJ. 2001 February 24; 322(7284): 460–463