המממ......
השאיפה של הפיסיקאים היא תמיד למצוא את חוקי הפיסיקה שיתאימו לכל הפלנטות ולכל היקום. יש מספר שאלות שקשורות לחוקי הפיסיקה, שעדיין אנחנו לא מבינים, ואנו מקווים לעדכן את חוקי הפיסיקה כך שיתנו הסבר גם לכך.
למשל האנרגיה האפלה. למשל האיחוד בין הכבידה לשאר הכוחות ברמה הקוונטית.
כל חוקים פיסיקליים - הנחת המוצא לגביהם, שהם קירוב לחוקים כלליים יותר שהיינו יכולים לגלות אילו היו לנו כלי מדידה טובים יותר. פיסיקה היא מדע אימפירי. היא לא מתיימרת לענות על השאלות שמעבר למדע האימפירי. כלומר, חוקי הפיסיקה מתיימרים לאפשר לנו, לפחות ברמה העקרונית, לנבא תוצאות של ניסויים, ושל תופעות פיסיקליות, אבל אין עקרונות על. אנחנו מתחילים מהתוצאות הניסיוניות. מנסים לארגן את הסדר שמתגלה שם לתוך חוקים. בוחנים את הניבויים של החוקים בניסויים יותר מדוייקים ובתנאים קצת שונים, ומעדכנים אותם אם צריך.
הדוגמה הכי מוצלחת שאני מכיר, היא תורת היחסות הכללית של איינשטיין. התורה עוסקת בכוח הכבידה. היא מדוייקת יותר ותקפה בתחומים בהם התורת הכבידה הניוטונית (הקלסית) לא נכונה.
התיאוריה של ניוטון מניחה מרחב וזמן לא עקומים. התיאוריה של איינשטיין מניחה עקמומיות, ועוד הבדלים. יהיו פילוסופים שיגידו שיש סתירה בין התיאוריות.
מנקודת מבט פיסיקלית, לא רק שהתיאוריה של איינשטיין לא הפריכה או סתרה את התיאוריה של ניוטון אלא בדיוק להיפך. לכל תיאוריה יש תחום שבו היא מתיימרת להיות מדוייקת ורמת דיוק שהיא מתיימרת להיות מדוייקת עד אליה. ניתן מתוך התיאוריה של איינשטיין לשחזר את התיאוריה של ניוטון, עבור כוחות מהסוג שיש על פני כוכב כמו כדור הארץ. אמנם מנקודת מבט של תורת היחסות הכללית המרחב והזמן עקומים, אך ההתעקמות שלהם במקרים כאלו ניתנת להזנחה ולהצגה ככוח.
ועדיין במידה רבה החוקים שאנו מכירים קרוב לוודאי תקפים גם בפלנטות אחרות. אחרת יש יותר מדי צירופי מקרים מוזרים, שמסתדרים לתיאוריה שגויה.
