עומס

[Shanice]

../images/Emo16.gif לזיכרה של כלבתך האהובה

 

[wild orchid]

תודה, שאניס..

 

[DadleFish]

אי אפשר לעשות הכל בבת אחת

אי אפשר ללמוד לדוקטורט תוך כדי משרה מלאה שדורשת 10-12 שעות עבודה ביום. אי אפשר לגדל ילדים וגם לטפח קריירה תובענית. אה, סליחה, יש אנשים שמנסים לעשות את זה, פשוט כי הם "חייבים" לעשות ילדים אבל לא מוכנים לוותר על הקריירה שלהם. ואז יוצאים ילדים שלא מקבלים את תשומת הלב הנדרשת - דפוקים לגמרי במרבית המקרים. אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. כל אחד צריך לבחור מה הוא רוצה לעשות - יש רק 24 שעות ביממה, אחרי הכל... והזמן רץ מהר.

 

[אורלנדה]

אני כל כך מבינה אותך

עכשיו אני בתקופה שאני לא עמוסה בה אבל בימים כמו אלה שלך אני מרגישה בדיוק כך. וההרגשה היא בדיוק זו - לא רוצה אחרת.

 

[העכבר הנוקם]

מצחיק מה שאת אומרת

עניין לתת פורום: אנשים שלא רוצים זוגיות. אם אני לא טועה, את מזווגת. אז יש מישהו ש"צריך" משהו. צריך יחס, צריך לדבר, צריך לשמוע. אני עם כלבים, חיה שחייבת יחס, חייבת את הטיול, אבל מצד שני, השמחה והכח שהם נותנים כשמגיעים הביתה, הם הכח להוציא אותם לטיול.

 

[efroch99]

אכן אני זוגית

והבהרה - מה שכתבתי בא לתאר את התחושות שלי ברגע האמת. אחרי רבע שעה שדאגתי לצרכים הראשוניים שלי, התיישבתי ליד המחשב עם האוכל שלי, ואחרי שאכלתי וכמובן שהחתולים הגיעו והתפנקו. זה לא מצב תמידי הרצון לעשות רק מה שבא לי וכמובן שאני מתחשבת בשמחה ואהבה גם בצרכי בן זוגי. ועדיין לבן זוג אני תמיד יכולה להגיד - עזוב אותי עכשיו, אני צריכה קצת שקט - והוא יבין את זה (לרוב!), מה שאי אפשר עם ילדים.

 

[מיששש]

מכירה את ההרגשה...

והאמת, לי זה גורם להרגיש קצת מרומה: כי אם אמרנו שאי אפשר גם וגם, אז איך זה שדווקא אנחנו שבחרנו להסיר מרשימת המטלות את אחת המשימות שדורשות הכי הרבה כוח - ילדים, איך זה שאנחנו בכל זאת עמוסות ומרוטות? אני דווקא מרגישה שגם ככה אני מותשת וגמורה כל הזמן - גם ככה אין לי את החופש לעשות כרצוני ולהגשים את שאיפותי, אז לא עדיף כבר לעשות ילדים? לא חבל שמישהי אחרת תוותר על שאיפותיה כדי לגדל ילדים בזמן שאני כבר נמצאת גם ככה במצב של אמא לפעוט בן יומו?

כמובן שזו מחשבה מטופשת בכל כך הרבה רמות...

 

[אני כבר לא סמויה]

מזכיר קצת את המחשבות של המשכנעים אותנו...(-:

 

[efroch99]

מחשב מטופשת נוספת

אבל זאת באמת מחשבה טיפשית - לפעמים כשאני שמחה שאין לי את הנטל של ילדים, אני חושבת אם אפשר שיהיה לי מינוס ילדים - ואז יהיה לי יותר זמן פנוי.

אני חושבת שהמקור לכך זה התחושה שאיכשהו חמקותי ממשהו שהייתי אמורה לעשות, ואם אמצא עוד משהו שאוכל להתחמק ממנו, אז יהיה לי יותר חופש ויותר זמן. פתאום יצוצו לי עוד שעות פנויות בלו"ז.

 

[gilibean]

מינוס ילדים זה רעיון לא רע

חבל שבלתי אפשרי

 

[gלולוגית]

עומס, מכיוון אחר...

היתה לי עכשיו תקופה ארוכה מהרגיל (וארוכה מידי) של 'יותר מידי זמן פנוי'. תמיד יש אצלי ירידת לחץ לקראת סוף הקיץ ועד תחילת השנה האקדמית, אבל איכשהו השנה זה התחיל קודם ונמשך אל תוך תחילת השנה, ובעצם עד השבוע שעבר. דווקא עודף הזמן הפנוי, ומיעוט המטלות (הן עבודה והן לימודים) לא עשו לי טוב. וככל שזה נמשך היה לי יותר קשה להזיז את עצמי, ואפילו משיעורי מחול הברזתי בעיקביות. וכשאין כח להזיז את עצמי, יותר מידי פעמים מצאתי את עצמי לא מבשלת ואוכלת ג'אנק, ישנה לא טוב ומשבשת שוב את השעון שכבר הצליח כמעט להתנרמל לי (תיסמונת התיכוניסטים בחופש הגדול), וכל אלו משפיעים על המצב רוח ועוד... והשבוע - התחילו לי שני קורסים, הייתי בראיון עבודה, גייסתי אחיות-בית חולים לקורס שאני מעבירה, בקיצור לו"ז מלא. והנה חזרה לי האנרגיה, המרץ והדרייב... פתאום אני מתכננת מתי לבשל, כי בלו"ז שלי חשוב לאכול טוב ובריא... פתאום ישנה יותר טוב ובשעות יותר נורמליות. בקיצור - העומס הגיע בדיוק בזמן

 

[נעמי66]

מיזדהה איתך, גם בלי החתולים...

אין כמו להיכנס הביתה אחרי העבודה, לשקט, לידיעה שהבית נמצא בדיוק כשהיה כשעזבת אותו, והזמן הוא רק שלך, לעצמך.

 

[קרני 100]

המשך התפקוד הרצוף באמת מאד קשה

להגיע הביתה גמורים ולהתחיל להתייחס לילד. מתמודדת עם זה כל יום וזה לא פשוט.

 

[penelope13]

גם ללא ילדים לא פשוט

להתמודד עם ימים עמוסים, להספיק הכל כרוך בויתורים. אחרי שלפני קצת יותר משנה אחת החיות שלי נפטרה מסרטן גיליתי לאורך תקופת המחלה שלה שסדרי העדיפויות השתנו בלי משים, מאחר ורוב החיות הן בחוץ יצא שבתקופת הקיץ ביליתי עימן די הרבה זמן ובחורף באופן די משמעותי פחות. עקב המחלה גיליתי שאם אני מתלבשת נכון אני יכולה להישאר גם בגשם ושלג יותר זמן ולתת להן את אותו זמן איכות, וכך זה נשאר, כמה במביות למדו עם תשומת הלב להנות מליטופים כך שההשקעה די משתלמת. לרוב אני מנסה להפריד בין הצרכים הראשוניים שלי לבין החיות, וברגעים שאני לא במיטבי הן לרוב נחמה.

 

[אני כבר לא סמויה]

מכירה מאד את המצב

אני עובדת בתחום נורא תובעני, ובניגוד לבן הזוג שניתן לבקש ממנו שקט, ילדים... סיפור אחר. לפעמים אני לא נחמדה לכלבים בגלל שאני מותשת, אבל לרוב אני נהנית מהניחומים שבשקיעה בפרוותם הרכה... אצלי המחשבה הזו עולה בסיטואציות אחרות - לדוגמה, פעם תפסתי את הכלבה שלנו לועסת את המשקפיים של בעלי, שעלו הון, היו חדשים לגמרי ונמצאו במקום שבו היא יודעת שאסור לה לגעת בחפצים. נמלאתי חמה, קפצתי את החדר, תלשתי את המשקפיים (מה שנשאר מהן...) מהפה שלה והתיישבתי עליה, כשאני נוהמת. הפגנת מנהיגות כלפי בעל חיים היא פשוטה יותר, מתחברת איפשהו לאינסטינקט הפנימי שלי, ומאפשרת לי לפרוק את המתח שבכעס שלי עליו. לעומת זאת, ילד שעושה נזקים, גורם לי לרצות לצרוח עליו (או אם הוא מספיק מעצבן - לסטור לו) מה שלפי סולם הערכים שלי הוא התנהגות לא עניינית. לעיתים קרובות קשה לי לכבוש את כעסי כשאני עמוסה ושחוקה מחיי היומיום, ולא הייתי רוצה לפרוק זאת על ילד - מצד שני גם לא הייתי רוצה לחיות באיפוק כל הזמן, כלואה בביתי שלי. היום הבית הוא המקום להשתחרר בו. ד"א, הסוס שלי הוא לחלוטין נחמה בעת עצבים. יש משהו כל כך רגוע ומרגיע בטיפול בסוס, וכשאתה ברכיבה אתה נדרך וקשוב לסוס, וזה מאפשר לברוח מהעצבים והמתח היומיומיים.

 

[marish]

וכאן באים רגשי האשמה...

שאני לא משחקת איתם מספיק, שהם שמנים מדי בגלל זה, שהם אוהבים יותר את אבא שלהם שנמצא איתם יותר זמן. שבא לי לזרוק אותם לרחוב כשהם מעירים אותי ב-6 בבוקר כשהלכתי לישון ב-2 ואני צריכה לקום לעבודה ב-8. במקום זה אני מביאה להם אוכל, ומשתדלת ללטף גם בעיניים עצומות. אם היה לי תינוק, הייתי הולכת לישון ב-10 וקמה ב-2 בלילה וב-5.30. גם בשבת. לטענת ההורים - מתרגלים. אני לא רואה איך זה אנושי.

 

[גאטו נגרו]

../images/Emo188.gifכיוון אחר - חתולים ומצוקות

בניגוד למה ששונאי חתולים אוהבים לומר, חתולים לא רק יודעים לדרוש תשומת לב, אלא גם נותנים כשצריך. היום, עקב שילוב מצער של נסיבות, מצאתי את עצמי ממררת בבכי על הספה. תוך פחות מדקה הגיעה חתולה, ובשיא העדינות התישבה בחיקי והתחילה לגרגר וללטף אותי עם אפה. זה מאד ניחם אותי. אכן, לא תמיד יש לי סבלנות אליהן (ולא תמיד יש להן סבלנות אלי), אבל לרוב אני מזהה את המצוקות שלהן, והן מזהות את שלי.

 

[Shanice]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif