עונג @ שבת, נומ´ 5

עונג @ שבת, נומ´ 5

30.8.2002 ברוכים הבאים למוספון מס´ 5 שלנו. _________________ הגליונות הקודמים: 1-4
 
יאַנקעלע / מרדכי גבירטיג

יאַנקעלע פֿון מרדכי געבירטיג (1942-1877) *********** שלאָף זשע מיר שוין, יאַנקעלע מײַן שיינער, די אייגעלעך, די שוואַרצינקע, מאַך צו! אַ ייִנגעלע, וואָס האָט שוין אַלע צינדעלעך, מוז נאָך די מאַמע זינגען אײַ-לי-ליו? אַ ייִנגעלע, וואָס האָט שוין אַלע צינדעלעך און וועט מיט מזל באַלד אין חדר גיין, און לערנען ווער ער חומש מיט גמרא, זאָל וויינען, ווען די מאַמע וויגט אים אײַן?... אַ ייִנגעלע, וואָס לערנען וועט גמרא, - אָט, שטייט דער טאַטע, קוועלט און הערט זיך צו – אַ ייִנגעלע, וואָס וואַקסט אַ תּלמיד-חכם, לאָזט גאַנצע נעכט די מאַמע ניט צו רו... אַ ייִנגעלע, וואָס וואַקסט אַ תּלמיד-חכם, און אַ געניטער סוחר אויך צו גלײַך, אַ ייִנגעלע, אַ קלוגער חתן-בחור, זאָל ליגן אַזוי נאַס, ווי אין אַ טײַך... נו, שלאָף זשע מיר, מײַן קלוגער חתן-בחור, דערווײַל ליגסטו אין וויגעלע בײַ מיר – ס´וועט קאָסטן נאָך פֿיל מי און מאַמעס טרערן, ביז וואַנען ס´וועט אַ מענטש אַרויס פֿון דיר... ********* השיר בביצועו של בן-ציון ויטלר. כל מילה מיותרת! ________________________ מרדכי גבירטיג היה אחד המשוררים החשובים ביותר במזרח אירופה עד למלחמת העולם השניה. הוא כתב עשרות רבות של שירים למחזות והלחין אותם. למרות שחוקרי ספרות היידיש ממעיטים מערכם האמנותי של השירים, אי אפשר להתעלם מכך ששיריו שוררו בפי כל ילד בפולין. שירי הערש שלו הינם הידועים מכל. דעתי היא ששיריו הם בעלי ערך ספרותי רב ולא פחות ממשוררים גדולים אחרים. [יענקעלע, מרדכי גבירטיג]
 
תרגומו של משה סחר

מתוך אַנטאָלאָגיע פֿון ייִדישע פֿאָלקסלידער, כרך 5, ירושלים, תש"ס. עמודים 41-40. *********** נומה, בני, עצום את העיניים, אוי, נומה, נומה, יענקלה שלי; הילד, שצמחו לו כבר שיניים, אינו נרדם בלי איי-ליו-לי-ליו-לי. הילד, שצמחו לו כבר שיניים, ועוד מעט ל"חדר" יתקבל, הילד, שילמד חומש ורש"י, עדיין כה בוכה ומיילל. הילד, שילמד חומש ורש"י, האבא מתלהב: "יהיה גאון!" הילד, שיגדל בחור בן-חיל, אינו מניח רגע קט לישון. הילד, שיגדל בחור בן-חיל, וחיל יעשה בעסקיו, הילד, שיהיה חתן עם תואר, עדין כה מרטיב את מכנסיו. אוי, נומה חתני שלי, בינתיים אתה עושה צרות ולא נרדם; אימך תזיל דמעות רבות כמים, עד שתגדל, תהיה לבן אדם. *********** התרגום אינו נאמן למילות המקור אך מדייק במקצב השיר וזה יתרונו. למעשה, אפשר לומר שמשה סחר "עיבד" את השיר לעברית. אפשר לראות שהוא שינה את ה"חומש און גמרא" ל"חומש ורש"י", הבדל משמעותי ביותר כאשר מדובר על לימודם של תינוקות של בית רבן בחדר. כדאי לשים לב לשורה השניה של השיר: [יידיש] - די אייגעלעך, די שוואַרצינקע, מאַך צו! [עברית] - אוי, נומה, נומה, יענקלה שלי; גם מבלי להתייחס ליפי הביוטי בשורה הזאת, קשה להתעלם מהשינוי ברוח הדברים שחל עם התרגום. שוואַרצינקע כמייצג ילדון מתוק המביט אל אימו מתוך הערסל שלו לעומת התרגום לעברית שעושה שמות בשורה הזאת. אני עדיין מחכה שחבר מהפורום יתרגם את השיר באופן שגם ידייק בתרגום וגם יעמוד על המקצב הנכון של השיר.
 
שיחקת אותה ../images/Emo45.gif ייִדישיסט

פיסת נוסטלגיה. ממש מציאה. גם השיר וגם הביצוע. באשר לתרגום. אני מתקשה לתרגם, אפילו בפרוזה. לא כל שכן שירה, תוך שמירה על קצב, מותאם למנגינה. מן המפורסמות הוא. שפה היא לא רק דיבור. אלא, גם צורת מחשבה. אנשים חושבים אחרת, בשפות שונות. ביטוי שגור, כמו "מיין שיינער" (יפה שלי) כמעט ואיננו ניתן לתרגום, בגוף השיר. נסו אתם אולי אלמד משהו. אוצר הביטויים באידיש, עולה עשרות מונים על זה, שבעברית. תרגום, תוך שמירת נאמנות למקור, היא עבודת קודש. התרגום של משה סחר לוקה. אך הסטיה לא מהותית. אפשר לקבל, אך אין כמו המקור.
 

fanti

New member
גוט צו הערען און דארמונען זיך

דאס וואלט דארמונט מיר מיין מאמע וואס האט געזונגען אין איר ליטווישע שיינע אידיש
 

fanti

New member
אני לא חושבת שניתן לתרגם במדוייק גם

שלאף זשע מיר שוין --------- בתרגום ישמע כמו "תישן לי" או יאנקעלע מיין שיינער ........ושוב, יפה שלי פתאום אני שמה לב שבאידיש אתה מפנק , לעצמך :))
 
היכן בשיר רואים את הדיאלקט הפולני ?

יש מקום בשיר שמוכיח מעבר לכל ספק שהיידיש שבפיו לא היתה ליטאית, כלומר, הוא היה אומר Flaysh ולא Fleysh. גלו מהיכן אני למד זאת. לגבי מה שבן אהרן אמר על התרגום שהיא אפשר לתרגם מילה במילה וגם לשמור על הקצב. אני לא חושב כך. בהחלט ניתן לעשות זאת והכל תלוי במידת כשרונו של המתרגם. הרי אתה לא מניח שאין איש שמספיק מוכשר לעשות זאת. פאנטי, מה הייתה הכוונה ב"פינוק", אני ילד מפגר שלא מבין טיפע און הויכע עניינים
 

grinberg

New member
מהחרוז

אין חיידר גיין - וויגט עם איַין, כדי שיהיה חרוז צריך להגיד אין חיידר גיַין בפתח. אבל אני לא בטוח שזה הוכחה, עובדה שכתבת איֵיגאַלאַך ולא אויגאַלאַך
 

fanti

New member
יידישיסט - תנסה לתרגם ותבין

איפה בעברית אתה אומר שלאף מיר - אתה אומר לך לישון פה זה נראה כאילו הכל בשביל מי שמרדים ואולי סתם נדמה לי ........... לגבי האידיש הליטאית אצלנו יקירי, לא אומרים את המילה ´שזע מיר´ (מה זה בכלל) אלא אומרים ´שלאף מיין קינד שלאף מיין שיינער´
 
רואים שהוא פולני על פי החריזה

און וועט מיט מזל באַלד אין חדר גיין, און לערנען ווער ער חומש מיט גמרא, זאָל וויינען, ווען די מאַמע וויגט אים אײַן? ביידיש ליטאית שני אלה לא יכולים להתחרז geyn ayn לעומת זאת ביידיש פולנית הם מתחרזים יפה. gayn ayn. ייתכן שיש עוד כאלה בשיר אבל החריזה הזאת מספיקה.
 

grinberg

New member
איזה קאַטאָוועס אין קאָפ אריַין?

קוק דעם זייגער און זעה ווער האָט נאָך געשריבן וועמען
 

1haam

New member
איך מבטאים טייך?

יידישיסט, כמי שמבטא "גלייך" כ- "גלאַך", איך הייתי אמור לבטא טייך? אני פשוט לא זוכר, כי לא דיברתי את השפה הרבה שנים. 1העם
 
פולני, הא ? ../images/Emo8.gif

אני מבטא גם את גליַיַך וגם טיַיַך אותו הדבר, עם הצליל AY. אני מניח שאתה מבטא שאם אתה אומר "גלאַך", אתה גם אומר "טאַך", אבל אין זה משמעותי כלל. יש כל כך הרבה דיאלקטים ביידיש וכל אחד רשאי להתבטא כרצונו. לגבי כתיבת המילה, כותבים אותה "טיַיַך" כמו גליַיַך".
 

1haam

New member
נו, אודאי!

א שיינעם דאנק, יידישיסט. מנקלה האט שוין געשריבן אז א פוילישע איז א פסיכישער שטאנד. לויט דאס קאן מען זאגן אז א מדינה איז אויכעט א פסיכישער שטאד, און שיקען שאַראָן מיט אראפאת ביידע צוזאמען צום פסיכיאטער, נישט אזוי? 1העם
 

ELI105

New member
אשיינעם דאנק נישט דא גענוג ווערטער

צו שילדערן(לתאר) די שיינקייט האף מרדכי´ס געבירטיג אויספיר צו דאס קלאסיק געזאנג אגוטן פריילעכן שאבעס
 

1haam

New member
שלאף זשע

פאנטי, אינך מכיר את המילה ´זשע´? פירושה: אם כך, אם כן, כבר. כלומר, שן כבר, שן, יענקעלע חמודי, את שתי עיניך השחורות עצום. 1העם
 
למעלה