עזרה במציאת תווים- my prison by the sea

מסכימה איתך

ניסיתי בהתבגרות לקרוא את יש ילדים זיגזג וויתרתי. ניסיון שני עשיתי בתואר הראשון. למעשה קראתי את כל הספר במהלך שיעורי מיקרוביולוגיה
.
 
גם עיין ערך אהבה יחסית בסדר

הוא באמת קצת נפתל ובעיקר דחוס אבל הסיפור מהמם. אגב, אם לא נראה לך שתסיימי אותו פעם כדאי לך לדלג לסוף ולקרוא את המשפט האחרון.
אני לא הצלחתי לצלוח את הדף השני של "ספר הדקדוק הפנימי", אז נראה לי שהוא הכי מאתגר עד כה. וגם אני השתעממתי מ"יש ילדים זיגזג" פעם, אבל אחרי כמה שנים כשניסיתי שוב הוא ממש ממש זרם ולא הבנתי מה היה לי.
 

דידושקע

New member
אני ניסיתי שנה שעברה או משהו כזה

ושוב השנה, והשתעממתי. אני אנסה שוב עוד כמה שנים. או שלא
 

רעוּת

New member
האמת שסיימתי כמעט את כולו,

או לפחות את ה-2/3 הראשונים, ואז אחותי פשוט לקחה את הספר, ונראה לי שהיא עד היום תקועה איתו
לספר הדקדוק הפנימי אני פשוט מתעצלת לגשת
ואני עדיין בטראומות משתהיי לי הסכין, למרות שקראתי אותו באיזה שבוע, ולפני מליון שנה
.
 

גוזלה

New member
זה קטע נורא מוזר של ספרים

שלפעמים הם לא מתאימים לך, ואחרי זמן מה, פתאום הם הדבר שהכי מתלבש עליך. גמני איפושהו באמצע "עיין ערך.." ואף על פי כן, מומיק זו אחת היצירות המדהימות!!! אין ספק. האהוב עלי שלו, עד כה, זה "שתהיי לי הסכין" [כשניסיתי לקרא אותו לראשונה, לא צלח. בפעם השניה, לא יכולתי להניח אותו לרגע]... גם "אישה בורחת.." יוצא דופן, ובעיניי בעל אחת האקספוזיציות ההכי יפות שישנן. "מישהו לרוץ איתו"- הכי פחות אהבתי, למען האמת. בדיוק קניתי בפסח את "ספר הדקדוק הפנימי" וכעת, להשלמת כל הספרים [למבוגרים ונוער שלו] נותר לי לקנות רק את "דבש אריות" [השאלה המתבקשת היא מתי ימצא בי הזמן לקרא את כל אלו?? אבל נו, זו כבר סוגייה אחרת... ]
 

רעוּת

New member
אישה בורחת מבשורה הוא דווקא אחד היותר קריאים

וגם הכי יפה
ואהבתי את מומיק
זה שעשע אותי שהוא מנסה לגדל את החיה הנאצית במרתף
.
 

דידושקע

New member
עוד לא הספקתי, קראתי את התפסן

ועכשיו אני קוראת את פראני וזואי. לאט לאט, אני עוד אקרא את כולם (לא שיש כ"כ הרבה
) וכן, אני מתאהבת מהר!
 

הדר 0

New member
תפסן הלבבות... הולדן פשוט שבה את לבי

קראתי את התפסן לפחות 7 פעמים... (בעברית ובאנגלית) את חייבת לקרא את "9 סיפורים" הוא אדיר. איך פראני וזואי? זה גם עם סימור ומשפחתו, לא?
 

דידושקע

New member
אכן

אני די בהתחלה ככה שבנתיים הוא מסקרן. מה שאני אוהבת בסלינג'ר זה שבספרים שלו יש תמיד איזה עומק, מעבר לעלילה עצמה, הכל מלא דימויים וכל מיני רעינות ספרותיים כאלה ואחרים וזה ממש כיף לחפש אותם, גם תוך כדי קריאה אבל בעיקר אחריה. נראה לי שבחנו לפני כמה שנים על התפסן בבגרות, חבל שכבר לא עושים את זה
 
למעלה