כמה מילים
ראשית, משהו ששניכם התייחסתם אליו במחי יד, הוא האופציה של האוניברסיטה הפתוחה. לימודים באוניברסיטה הפתוחה הם, חד וחלק, הפתרון הכי כדאי לתלמידי תיכון. הגמישות שמציעה האו"פ מתעלה על כל גמישות שאת"א או ב"א יכולות לחלום על להציע. רמת הלימודים בשמיים - כמעט את כל ספרי הלימוד כתבו אנשים בעל שם עולמי (ורובם לא ישראלים. את ספר הלימוד באלגוריתמים, למשל, כתבו קורמן, לייזרסון וריבסט; את ספר הלימוד במבוא לתכנות מערכות ושפת C כתבו קרניגהאן וריצ'י; וכו'). בוגרים, מעסיקים ותלמידים יעידו שרמת התרגילים והמבחנים בפתוחה לא פחותה מזו של את"א, ולא פחותה מזו של ב"א. לגבי אוניברסיטת ת"א. אוניברסיטת ת"א מדורגת בכל הסקרים כיותר טובה בתחום מדעי המחשב, עם כל הכבוד לבר אילן. אבל ההפרש, בשנים האחרונות, כנראה הופך פחות ופחות משמעותי. אדם עם ממוצע 90-92 בבר אילן יחשב ליותר טוב מאדם עם ממוצע 80 באת"א. לגבי ללי - נכון, לפעמים היא קצת צועקת, אבל היא משתדלת ועושה הכל כדי שלתיכוניסטים יהיה נוח במה שהם עושים. לדוגמה, שלושה סטודנטים שנה שעברה היו צפויים להתגייס לצה"ל לפני תום תקופת הבחינות. ללי עשתה הכל, דיברה עם מי שצריך (יכול להיות שגם עם המחלקה ליהדות שאינה תחת אחריותה), ונתנה להם את האופציה להגיש עבודות סיכום בקורסים שלא יכלו להבחן בהם. את צריכה להבין משהו - ממה שהבנתי, את חושבת שהתוכנית בבר אילן היא מובנית, ואין אפשרות ללמוד אחרת. אז כן, יש אפשרות ללמוד אחרת. תלמיד תיכוניסט בבר אילן אינו נמצא במעמד שונה מסטודנט רגיל (אמנם בסטטוס "שלא מן המניין", אבל זה עניין בירוקרטי [ולפעמים כלכלי] גרידא). הוא בהחלט יכול לבחור ללמוד אינפי עם הסטודנטים ה"מבוגרים", ולהפסיד יום-יומיים בבית הספר. האופציה ללכת לפי התוכנית היא בנוסף לאופציה ללמוד כמו סטודנט רגיל. ואף אחד לא מונע ממך לשלב: ללמוד חלק מהקורסים ככה וחלק ככה. אני, לדוגמה, עשיתי את זה (למדתי אלגברה מופשטת 2 ומבוא לקומבינטוריקה עם המבוגרים). וללי עזרה לי לעשות את זה. אני לא חושב שסקים היא הדרך הטובה ביותר להתחיל לימודי מדעי המחשב. בתור התחלה, אין בסקים לולאות במובן הפרוצדורלי, ולולאות כאלה יושבות בבסיס של הרבה מאוד מהאלגוריתמים שמתעסקים איתם אח"כ; אז עד שלא לוקחים קורס בשפת תכנות פרוצדורלי, המימוש של הדברים שרואים אח"כ בקורסים של אלגוריתמים ומבני נתונים יותר מסובכים מהנדרש. ב-MIT, ובברקלי, שני המקומות שמצאתי שמלמדים סקים, גם דורשים מהסטודנטים לעשות קורס ב-C לפני לימוד הקורסים במבני נתונים. חוץ מזה, אסור לשכוח שיש להם 4 שנים ללמד תואר ראשון, כשלאוניברסיטאות בארץ רק 3. לגבי הבחילה. אני לא יודע למה בר אילן עושה לך בחילה, אבל לומר "עושה לי בחילה" בוודאי ובוודאי אינו טיעון. רוב הבוגרים אם לא כולם יגידו לך שהאווירה בשיעורים היא טובה, האווירה מחוץ לשיעורים היא טובה - אנשים מדברים אחד עם השני באיזור הלימוד הקבוצתי בספריה, במחלקה, מסביב. אין סנוביות, אין שאננות. זה כולל, דרך אגב, את המרצים ואת עוזרי ההוראה. בת"א שמעתי שזה לא תמיד כך. אני למדתי במקביל בבר אילן ובאוניברסיטה הפתוחה במשך כשנתיים (זו שנתי האחרונה לתואר ראשון בבר אילן). היתה לי האופציה ללמוד באת"א, ולהמשיך באו"פ, אבל בחרתי בבר אילן.
ראשית, משהו ששניכם התייחסתם אליו במחי יד, הוא האופציה של האוניברסיטה הפתוחה. לימודים באוניברסיטה הפתוחה הם, חד וחלק, הפתרון הכי כדאי לתלמידי תיכון. הגמישות שמציעה האו"פ מתעלה על כל גמישות שאת"א או ב"א יכולות לחלום על להציע. רמת הלימודים בשמיים - כמעט את כל ספרי הלימוד כתבו אנשים בעל שם עולמי (ורובם לא ישראלים. את ספר הלימוד באלגוריתמים, למשל, כתבו קורמן, לייזרסון וריבסט; את ספר הלימוד במבוא לתכנות מערכות ושפת C כתבו קרניגהאן וריצ'י; וכו'). בוגרים, מעסיקים ותלמידים יעידו שרמת התרגילים והמבחנים בפתוחה לא פחותה מזו של את"א, ולא פחותה מזו של ב"א. לגבי אוניברסיטת ת"א. אוניברסיטת ת"א מדורגת בכל הסקרים כיותר טובה בתחום מדעי המחשב, עם כל הכבוד לבר אילן. אבל ההפרש, בשנים האחרונות, כנראה הופך פחות ופחות משמעותי. אדם עם ממוצע 90-92 בבר אילן יחשב ליותר טוב מאדם עם ממוצע 80 באת"א. לגבי ללי - נכון, לפעמים היא קצת צועקת, אבל היא משתדלת ועושה הכל כדי שלתיכוניסטים יהיה נוח במה שהם עושים. לדוגמה, שלושה סטודנטים שנה שעברה היו צפויים להתגייס לצה"ל לפני תום תקופת הבחינות. ללי עשתה הכל, דיברה עם מי שצריך (יכול להיות שגם עם המחלקה ליהדות שאינה תחת אחריותה), ונתנה להם את האופציה להגיש עבודות סיכום בקורסים שלא יכלו להבחן בהם. את צריכה להבין משהו - ממה שהבנתי, את חושבת שהתוכנית בבר אילן היא מובנית, ואין אפשרות ללמוד אחרת. אז כן, יש אפשרות ללמוד אחרת. תלמיד תיכוניסט בבר אילן אינו נמצא במעמד שונה מסטודנט רגיל (אמנם בסטטוס "שלא מן המניין", אבל זה עניין בירוקרטי [ולפעמים כלכלי] גרידא). הוא בהחלט יכול לבחור ללמוד אינפי עם הסטודנטים ה"מבוגרים", ולהפסיד יום-יומיים בבית הספר. האופציה ללכת לפי התוכנית היא בנוסף לאופציה ללמוד כמו סטודנט רגיל. ואף אחד לא מונע ממך לשלב: ללמוד חלק מהקורסים ככה וחלק ככה. אני, לדוגמה, עשיתי את זה (למדתי אלגברה מופשטת 2 ומבוא לקומבינטוריקה עם המבוגרים). וללי עזרה לי לעשות את זה. אני לא חושב שסקים היא הדרך הטובה ביותר להתחיל לימודי מדעי המחשב. בתור התחלה, אין בסקים לולאות במובן הפרוצדורלי, ולולאות כאלה יושבות בבסיס של הרבה מאוד מהאלגוריתמים שמתעסקים איתם אח"כ; אז עד שלא לוקחים קורס בשפת תכנות פרוצדורלי, המימוש של הדברים שרואים אח"כ בקורסים של אלגוריתמים ומבני נתונים יותר מסובכים מהנדרש. ב-MIT, ובברקלי, שני המקומות שמצאתי שמלמדים סקים, גם דורשים מהסטודנטים לעשות קורס ב-C לפני לימוד הקורסים במבני נתונים. חוץ מזה, אסור לשכוח שיש להם 4 שנים ללמד תואר ראשון, כשלאוניברסיטאות בארץ רק 3. לגבי הבחילה. אני לא יודע למה בר אילן עושה לך בחילה, אבל לומר "עושה לי בחילה" בוודאי ובוודאי אינו טיעון. רוב הבוגרים אם לא כולם יגידו לך שהאווירה בשיעורים היא טובה, האווירה מחוץ לשיעורים היא טובה - אנשים מדברים אחד עם השני באיזור הלימוד הקבוצתי בספריה, במחלקה, מסביב. אין סנוביות, אין שאננות. זה כולל, דרך אגב, את המרצים ואת עוזרי ההוראה. בת"א שמעתי שזה לא תמיד כך. אני למדתי במקביל בבר אילן ובאוניברסיטה הפתוחה במשך כשנתיים (זו שנתי האחרונה לתואר ראשון בבר אילן). היתה לי האופציה ללמוד באת"א, ולהמשיך באו"פ, אבל בחרתי בבר אילן.
