עזרה

[דר א]

חצי הודאה כבר יש לך...

אני כותב איך שאני רוצה. אבל יש כללים (לפחות הם בתהליך של גיבוש), וניסיתי להסביר חלק מהם (לא בהצלחה גדולה, עושׂה רושם). שאלת למעלה בעניין הדווקאות - גם כשאנשים כותבים "סמולני" יש בכך כוונה ודווקאות (שלא לומר רצון לפגוע ולהעליב, מה שלי אין בשום אופן). מעבר לכך, להבדיל מה-יא שלי, שיש לו הרבה תקדימים בשכבות שונות של העברית, ל"סמול" אין למיטב ידיעתי שום סימוכין בשום מקום מחוץ לשׂפה של עשׂר השנים האחרונות (במקרא אפשר למצוא "שׂמאול", אבל שום דבר ב-ס).

 

[18zoot]

תודה!

אני לא עובד על כלום, פשוט יש לי עניין גדול באגריפס ופועלו (לצערי אין לי יכולת להיכנס לJSTOR).

 

[דר א]

גם אני מחבב מאד את אגריפא

מכמה סיבות. קודם כל, הוא אחד מאותם אנשים שהבינו לאילו הישׂגים כבירים אפשר להגיע, כשמוכנים לותר על האגו. הרי כשבוחנים את השנים המוקדמות של אוקטביאנוס-אוגוסטוס, ברור לגמרי שאגריפא עומד מאחרי חלק גדול מהם - ודאי כל הנצחונות הצבאיים החשובים. עם זאת, כיון שלא היה לו הרקע המשפחתי המתאים, היה ברור לגמרי שהוא לא יוכל להיות princeps. אז הוא הסתפק בלהיות מס' 2, וסייע להקים את אחד המבנים הפוליטיים החזקים ובעלי אורך החיים הגדול ביותר בהסטוריא. שנית, הוא הבין היטב את העניין היהודי (או לפחות הבין מספיק טוב כדי לדעת מתי לא להתערב). הוא היה האדריכל של שתוף הפעולה הפורה בין הורדוס לבין רומא, ולראיה התפוצה של שמו בקרב משפחת המלוכה האדומית-יהודית. שלישית, הוא היה אדם סקרן, מעשׂי ויסודי. כשהחליט שהגיע הזמן לשיפוצים כלליים במערכת הביוב של רומא, דאג לבחירתו למשׂרת האידיל (ירידה משמעותית בדרגה, במונחים רפובליקניים), ויצא לסיור במערכת הביוב בסירה. הייתי רוצה לראות את שׂר התשתיות הלאומיות שלנו עושׂה סיור בביוב באופן אישי (או לפחות משלים משמרת על אוטו זבל).

 

[18zoot]

מסכים, מלבד בעניין היהודי

למרות שהוא היה הרומאי שגילה את האהדה הגדולה ביותר ליהודים במשך כל זמן הכיבוש הרומאי (הוא היה היחיד שעלה לרגל למקדש והקריב שם קורבנות) והיה חברו הקרוב של הורדוס, שיתוף הפעולה בין הורדוס לרומא התחיל שנים רבות לפני הופעתו של אגריפס בזירה והתבסס על הישגיו של אביו אנטיפטרוס.

 

[דר א]

הבהרה

לא התכוונתי לטעון שהוא יזם את שיתוף הפעולה - אתה צודק בהחלט שאנטיפטרוס הימר על רומא כשאגריפא עוד בקושי נולד. כן התכוונתי לתפקיד החשוב שמילא הורדוס ב"סדר החדש" שבנה אוגוסטוס סביב הים התיכון. הורדוס התעסק בכל מיני עניינים שבינם לבין ארץ-ישׂראל לא היה שום קשר, כמו מפעלי ציבור באתונא או מימון המשׂחקים האולֻמפיים. יש ויכוח עד כמה הוא היה חשוב בתמונה הכללית. להבנתי, הורדוס (יחד עם אוגוסטוס עצמו, אגריפא, מאיקנס וליוויה) על בחמישיה הפותחת של העולם האוגוסטאי. בעניין האהדה - לא יודע עד כמה הוא באמת חבב יהודים באופן אישי (זה סוג השאלות שקשה מאד לענות עליהן), אבל אין לי ספק שהוא הבין שמדובר כאן בתופעה ייחודית, שכרוכות בה גם יתרונות גדולים וגם סכנות גדולות. הוא השׂכיל לנהל את העניינים כך שהיתרונות באו לידי בטוי יותר מהסכנות, וזה בעיני הישׂג כביר.