עזרו לי להישאר בארץ שלי!
אני ילדה קטנה בישראל! נולדתי בבית החולים בירושלים כשהוריי מחבקים אותי באהבה. אבא עובד כל היום בטיפול באדם חולה ומשרת אותו מכל הלב 24 שעות ביממה. אמא עובדת כל היום בניקיון בתים מבוקר עד ערב... ואני? ילדה קטנה בישראל! יש לי הרבה חברים וחברות וכל יום אנחנו נפגשים בגן המשחקים... אני יודעת עברית ושרה לאימי את כל השירים שלמדתי בגן! מספרת לאימי את כל הסיפורים שהגננת סיפרה על לב הזהב, הפרח בגן, חג העצמאות... השנה אני אהיה בגן חובה ! גן של ילדים גדולים ואחר כך לכתה א ! אני ממש נרגשת ושמחה לקראת המפגש עם הגננת החדשה , הילדים והחברים בגן החדש! בגן חובה אלמד קצת לקרוא, לשחק, חשבון ובטח עוד הרבה דברים חדשים... אבל- מה קרה? למה פתאום הכל עומד להשתנות? למה אמא בוכה כל יום? למה כולם מתלחשים סביבי? למה כל היום אמא מקשיבה לחדשות ואבא כועס? למה שואלים אותי כל מיני שאלות ? "האם אני יודעת עברית? האם אני מישראל?" "האם אני בגיל 5 או בגיל 6? אמא אמרה לי : "שיש החלטה במדינה שמי שלא היה 6 שנים לפחות בישראל יצטרך לחזור לארץ שהגיע....!" אני בגיל 5! אני נולדתי פה! החברים שלי פה! הגננת שלי פה! הבית שלי פה ! לאן יקחו אותי? שם גם מדברים עברית? שם גם אוכלים ומברכים בראש השנה בתפוח ודבש? שם גם יש דגל כחול לבן עם מגן דויד? שם גם יש את השירים שהגננת ציפי לימדה אותי? מה יש שם אמא? למה אנחנו צריכים לעזוב את הבית שלנו ! הייתי ילדה רעה? הדמעות עולות בעיניי, התיישבתי על הרצפה, התבוננתי בציור שציירתי בגן בסוף השנה שבו מצויירים כל החברים , הגננת ובדף למעלה כתוב: עולה לגן חובה ! התבוננתי בתמונה ולא הבנתי- למה בגיל 5 אני צריכה ללכת למקום אחר? זר? מפחיד?... ואם הייתי בגיל 6- הייתי נשארת בישראל? למה אמא? למה אבא? למה...? למה אף אחד לא עונה? אני רק ילדה קטנה בישראל ! ילדה קטנה בישראל !
אני ילדה קטנה בישראל! נולדתי בבית החולים בירושלים כשהוריי מחבקים אותי באהבה. אבא עובד כל היום בטיפול באדם חולה ומשרת אותו מכל הלב 24 שעות ביממה. אמא עובדת כל היום בניקיון בתים מבוקר עד ערב... ואני? ילדה קטנה בישראל! יש לי הרבה חברים וחברות וכל יום אנחנו נפגשים בגן המשחקים... אני יודעת עברית ושרה לאימי את כל השירים שלמדתי בגן! מספרת לאימי את כל הסיפורים שהגננת סיפרה על לב הזהב, הפרח בגן, חג העצמאות... השנה אני אהיה בגן חובה ! גן של ילדים גדולים ואחר כך לכתה א ! אני ממש נרגשת ושמחה לקראת המפגש עם הגננת החדשה , הילדים והחברים בגן החדש! בגן חובה אלמד קצת לקרוא, לשחק, חשבון ובטח עוד הרבה דברים חדשים... אבל- מה קרה? למה פתאום הכל עומד להשתנות? למה אמא בוכה כל יום? למה כולם מתלחשים סביבי? למה כל היום אמא מקשיבה לחדשות ואבא כועס? למה שואלים אותי כל מיני שאלות ? "האם אני יודעת עברית? האם אני מישראל?" "האם אני בגיל 5 או בגיל 6? אמא אמרה לי : "שיש החלטה במדינה שמי שלא היה 6 שנים לפחות בישראל יצטרך לחזור לארץ שהגיע....!" אני בגיל 5! אני נולדתי פה! החברים שלי פה! הגננת שלי פה! הבית שלי פה ! לאן יקחו אותי? שם גם מדברים עברית? שם גם אוכלים ומברכים בראש השנה בתפוח ודבש? שם גם יש דגל כחול לבן עם מגן דויד? שם גם יש את השירים שהגננת ציפי לימדה אותי? מה יש שם אמא? למה אנחנו צריכים לעזוב את הבית שלנו ! הייתי ילדה רעה? הדמעות עולות בעיניי, התיישבתי על הרצפה, התבוננתי בציור שציירתי בגן בסוף השנה שבו מצויירים כל החברים , הגננת ובדף למעלה כתוב: עולה לגן חובה ! התבוננתי בתמונה ולא הבנתי- למה בגיל 5 אני צריכה ללכת למקום אחר? זר? מפחיד?... ואם הייתי בגיל 6- הייתי נשארת בישראל? למה אמא? למה אבא? למה...? למה אף אחד לא עונה? אני רק ילדה קטנה בישראל ! ילדה קטנה בישראל !