עברתי שוב ושוב ושוב על הלידה שלי
אפילו כתבתי סיפור לידה מתוקן שמכיל את הלידה שרציתי לזכור (בניגוד גמור ללידה שהיתה) אני שהתמסרתי כמוך לבית החולים, רופאיו ונהליו, ששכבתי כמו טטל'ה על הגב ולא פלא כשהלידה לא התקדמה, שכשאמרו לי "אם...אז.." הסכמתי מבלי אומר.
מצד שני- נולדה לי נסיכה נהדרת, אהובה, ואני, גם אם בקיסרי- אני אמא שלה. אני גידלתי אותה והזנתי אותה 40 שבועות ברחמי, אני הנקתי אותה 22 חודשים משדיי. הלידה היתה רק נקודה קצרה בזמן שלנו ביחד- מרגע ההתעברות ועד החודש הזה, בו תחגוג בתי שנתיים. אני מתחילה להבין, שלא הלידה היא החשובה אלא מה שקודם לה ומה שבא אחריה- החיים עצמם, העוצמה שלהם, ההריון המלא והמאיר והכוכב שנולד, שמפיץ אור רך ומלטף על פנינו. כן, חשוב לי לקחת אחריות על הלידה הבאה שלי. אני לוקחת אחריות. אני מקפידה על תזונה בריאה, על הריון בריא, מלא אור. הלידה- כל לידה שונה מרעותה. הלידה הזו תיהיה הדרך של בני לצאת לעולם. כולי תקווה שדרך זו תיהיה קלה עבור כולנו ותתחיל חיים משותפים ובריאים לארבעתנו. אמן.