עידן מודרני .אספר לכם מנסיוני. לאחר

[קונן היפה]

חחחחח גלי, את עשר ../images/Emo25.gif

 

[גלי10]

אני

סינדרלה |הולכת לישון|

גם לך

 

[אלמרה]

גלי10 את פשוט עשר!

אני מאוד רגיש למה שהצלחת לבטא בהמון רגש ודמיון. אגב, אוהב פסיפלורה ומוסיף אותו כתבלין בבישולים שלי. מה שסיפרו לי זה שבעצם זהו פרי אפרודיזיאק מאז יש לי רושם שאני כל שנה ממתין לעונה... לא לא חולומות באספמיה - הכל כאן ובהישג יד ואסיים בפרפראזה לציטוט מכרטיסך: לי שיש מה_שאת_אמרת, אין לי כאן מה_שאת_אמרת למלחמות.

 

[גלי10]

מה שאמרת

וגם הפוך - בעל תכונות מרגיעות. מאלחשות אפילו. עולם הפוך. ללמדך שלכל דבר שני צדדים (או יותר)

 

[אסקורט]

הייתי בסרט הזה...

לא יודעת עם הניסיון שלי בעל ערך עבורך... אז תהיה אתה השופט. אני נקלעתי למילכוד בגלל הצורך והרצון מצד אחד להיות עם הילדים והצורך והרצון מצד שני להשאר בשוק העבודה (רציתי להיות בלתי תלויה כלכלית וגם להנות מאתגרים אינטקטואלים). אני חושבת שאולי מצאתי פתרון למילכוד 22 הזה. פתרון שאני מנסה בימים אלה ממש (לא פתרון קל ולא קצר טווח מבחינת הפירות - אני לא קוסמת). אם זה מעניין גם אותך, ידע אותי ואשתף אותך ואת באי הפורום בפרטים.. לגבי הזוגיות גם בסרט הזה הייתי והוא עדיין לא נגמר... האם נישואין פתוחים הם אופציה בשבילך? מה שלא הוגן בבגידה בעיני זה השקר והעובדה שבן הזוג השני, מתוקף נאמנותו, מנוע מלהנות ממה שאתה לקחת לעצמך זכות להנות... (אלא אם כן גם הוא מוכן לשקר) בכל מקרה שיהיה לך בהצלחה, נשים לדעתי די סובלות מהמהפכה הפמינסטית (בעיקר מפני שהיא בעצם לא התחילה) ולהיות גבר שמתפקד כמו אישה נראה לי כואב אפילו יותר מלהיות אישה...נראה לי שאתה "נהנה" מהחסרונות של שני העולמות...זה נכון?

 

[אלמרה]

העלית כאן שלושה נושאים חדשים לדיון

אחד: מהו הפתרון שאת מנסה בימים אלו, במסגרת המגבלות בהן את מוכנה לשתף אותנו. שניים: נישואין פתוחים - על תרומתם לזוגיות. שלושה: המהפכה הפמיניסטית החלה או טרם? מה נדרש כדי שתתחיל? כולם מזמנים להביע ולהתבטא, אין נכון או לא נכון.

 

[אסקורט]

תשובה לשאלה 3

אני לא מתחמקת מתשובות לשאר השאלות רק דוחה אותם לכשיהיה לי זמן. תשובה לשאלה מספר 3 היא קצרה. לא ממש דייקתי בתשובתי הקודמת המהפכה הפמיניסטית החלה: היא החלה בזה שאתם הגברים הרשתם לנו להשתתף במשחק שאתם הגדרתם את כלליו. אני מחכה לשלב שבו נוכל להגדיר יחד משחק וכללי משחק חדשים... קח למשל את תרבות העבודה הקיימת. היא מתאימה לגברים ונשים יכולות להשתתף במשחק (דהיינו לעבוד באותם תפקידים) אבל לפי כללי משחק גבריים... וזה ממש קשה לאישה. תובע ממנה מחיר מאוד גבוה במונחים של בריאות נפשית...

 

[ענת בן צבי]

כאשה שמשחקת את המשחק לפי

הכללים הגבריים הייתי רוצה לדעת מה לדעתך צריך לשנות? מה אפשר לשנות? עבודה דורשת המון זמן וזמן בעבודה בא בדרך כלל על חשבון זמן משפחה אבל אני לא רואה דרך אחרת להגיע להשגים בעבדוה מלבד להשקיע זמן. ענת

 

[אסקורט]

על קצה המזלג

זה לא נתיב קל ולא כל אישה יכולה להצליח בו, אבל ישנן דרכים להגיע לעצמאות כלכלית (שמוגדרת כך: הכנסות קבועות שלא ממשכורת שמכסות את הוצאות המחיה. הדגש הוא לא ממשכורת כי אז את תלויה בעבודה וביכולתך להיות זמינה לעבודה) שלא מצריכות השקעת זמן רבה... רוב האנשים בוחרים לא לנסות לבחון את האופציה (מניסיוני בטענה ש"אם זה היה כל כך קל להתעשר כולם כבר היו עושים את זה" הבעיה שכולם אומרים את המשפט דלעיל ומעטים בודקים את זה ולכן לדעתי יש מעט עשירים ולא בגלל שזה כל כך קשה) אני לא יכולה לפרוש כאן עולם שלם של רעיונות שלפחות חלקם ואולי רובם זרים לך ולרב האנשים אבל אוכל לתת לך כיוונים שתוכלי לבדוק, אם את משתייכת לקטוגוריה שבודקת לפני שהיא פוסלת (להאמין לי אל תאמיני אבל למענך ולמען ילדיך תבדקי את הכיוון שאני מציעה): ממליצה לך בתור התחלה לקרוא את "אבא עשיר, אבא עני" ואת "לפרוש צעיר, לפרוש עשיר" אתן המלצות נוספות אם אראה שיש עניין...

 

[ענת בן צבי]

אבל עבודה בשבילי היא יותר ממשכורת

אני ביוכמאית במקצועי ומוצאת את העבודה שלי מרתקת. אני נהנת מכל רגע אבל קשה לי אם המחיר האישי. אני לא רוצה רק להרוויח לפרנסתי ופרנסת משפחתי אני רוצה לעשות מה שאני נהנת לעשות ומה שהשקעתי יותר משמונה שנים של לימוד בו. בשבילי עבודה זה כיף - אבל כאמור רוצה גם זמן משפחה וזה קשה לתמרן. ענת

 

[אסקורט]

בדרך כלל אפשר לקנות כיף בכסף

אם כסף לא היה בעיה היית יכולה להמשיך בלימודיך (דוקטורט? פוסט דוקטורט? התמחות מישנית?), להתפנות למשרת מחקר בהתנדבות, להקים סטארט-אפ ובו משרד פינתי ומעבדה משלך... לא כך??? ואם לא לקפוץ מעבר לפופיק היית יכולה להרשות לעצמך להסתכן ולנסות לחפש חצי משרה. יותר עצמאות כלכלית זה יותר בחירה והבחירה היא בתחום המקצועי ובתחום המשפחתי לא בתחום הכלכלי. כסף הוא לא המטרה אלא האמצעי...והאמת שהופתעתי לגלות שהוא יכול גם להיות מרתק וכיף מההיבט האינטלקטואלי...

 

[ענת בן צבי]

כמי שסיימה דוקטורט ועושה פוסט

עכשיו - אף אחד לא היה נותן לי את התואר בלי עבודה אינטנסיבית. אם הייתי עושה מחקר בקצב שלי לא הייתי עומדת בתחרות. אנשים היו מרסמים לפני ובלי עבודה מקורית ופרסומים לא מקבלים דוקטורט. זה לא עניין של כסף גם אם ההורים שלי היו נותנים לי קרן שמשלמת שכר חודשי ולא הייתי תלויה בשכר הסטודנט עדייו הייתי נאלצת לעבוד באותו סדר גודל. שמחה שבשבילך זה עובד. ענת

 

[אסקורט]

מצטערת שלא יכול לעבוד בשבילך

זה עדיין לא עובד בשבילי אבל אני מנסה. לי יש רק תואר ראשון ואני לא ממש מכירה את עולם האקדמיה והאילוצים שלו, אבל מסקרן אותי לדעת מה מתוך האילוצים שמוכתבים לך (דהיינו חייבים לפרסם מהר) הם אכן אילוצים אמיתיים בעולם ומה מהם אילוצים מלאכותיים שהוכנסו כי כך טוב ונוח לגברים (והרי ידוע שתחרות היא בדמם)... אשמח אם תוכלי לענות לי על תרגיל מחשבתי כלהלן: לו היה זה עולם של נשים בלבד כיצד נראית היתה האקדמיה??? למשל האם לדעתך אפשר היה לקבל דוקטורט גם אם מישהו השיג אותך בפירסום דומה?? (שהרי עבדת לא פחות קשה) האם היו יותר שיתופי פעולה? האם זה היה מקדם יותר את המדע?? אני רק זורקת כיוונים, אפשרי להתעלם מהם וללכת בכיוון אחר לגמרי...ואפשרי כמובן לותר על התרגיל המחשבתי אם הוא לא נראה לך לעניין, רק מנסה להבין טוב יותר עולם שרחוק ממני בהקשר של נושאי הפורום... שיהיה לך רק טוב, אסקורט

 

[ענת בן צבי]

קשה לי לענות על זה

האקדמיה היא בפרוש עולם מאד גברי וחוקי המשחק הם ברורים - תחרות תחרות ועוד תחרות. כמובן שאת יכולה לפרסם שניה אבל אין פרס ניחומים פירסום שני הוא ניסוי ''גם אני'' מטבעו פחות מעניין. פרסום בנושא לא תחרותי יהיה בעיתונות עם פחות אימפקט. למה זה משנה? כי תקציבי מחקר ניתנים על פי רקורד פירסומי. כך שאם את לא מפרסמת בעיתונים בעלי אימפקט אם את לא עובדת על נושאים בוערים אז את לא מקבלת כסף לעשות מחקר. בלי תקציב אין אפשרות לעבוד. הרקורד הפרסומי משפיע על הכל - הסטודנטים ישבואו לעבוד אצלך, הכנסים שתוזמני אליהם ובקיצור מידת ההצלחה שלך כמדענית. האם זה טוב - לא ממש. האם אפשר אחרת - אין לי מושג. העולם הזה בנוי על תחרות ורוב הנשים נושרות בשלב הודטורט או לפני כי הלמשיך כרוח בלהזיז את כל המשפחה ולהמשיך כרוך בלגור במעבדה בערך. אני אחשוב על זה אבל אין לי מושג עם הנשים פחות תחרותיות מאחר ובמקצוע הזה הן חיבות להיות תחרותיות כדי להצליח.

 

[אלמרה]

אספר לך סוד ענת ולא תגלי לאף אחד?

לאחר שיחרורי מהצבא התחלתי ללמוד ביולוגיה באונ' ת'א (הימים: תחילת שנות ה-70 עוד באבו כביר) אחרי שנה א' הבנתי שאני חייב לצאת מהעולם ההוא כי חשתי באינטואיציות שלי שאני את הגנום האנושי כבר לא אפענח ולהיות מורה לטבע ממש לא התאים לי. אני מבין את עולמך, חש לך אמפטיה ורוחש לך כבוד כי את עשית זאת! אני אולי נכנעתי מוקדם מידי? (טוב: לפחות דבר אחד יצא לי מזה - גרושתי הראשונה למדה איתי שם

)

 

[ענת בן צבי]

אבל לגהץ אני לא יודעת...../images/Emo3.gif

 

[אלמרה]

חסר לך אם כן. להלן חלא"כ

את הגיהוץ אני לא אתן לאף אחד. ומי שלא מבין עדיין: קניתי לי כמובן סט מגהץ ושלחן גיהוץ על קיטור. וכל הסירים שלי במטבח ממיטב התוצרת (סולתם ואחד אפילו ZEPTER ורק המבין באמת יבין). אז מה? בכל יום שישי אני מפשיל שרוולים וברקע מוסיקה ים תיכונית על גבול המזרחית לייט ושוטף תרצפה! פרקאט בכל הבית אלא מה? נו זו בעיה להיות עקר בית?

 

[גלי10]

זה שאתה לא נותן , זה פסדר

מה עם לקחת?(גיהוץ של אחרים , לדוגמא?

) על הסירים גמני לומוותרת

 

[אסקורט]

גם אני חיה בעולם גברי

גם אני חיה בעולם גברי. אני מתכנתת ולמרות שיש לא מעט נשים בתחום, הן לא נותנות את הטון במונחים של תרבות עבודה. גם אצלנו השקעת זמן רבה היא בגדר חובה ולפחות במקצוע שלי מוערכת יותר ממקצוענות ויצירתיות... בגלל דברים כאלה אמרתי את מה שאמרתי על המהפכה הפמיניסטית (אמנם נתנו לנו להשתתף במשחק של גברים אבל עוד לא נתנו לנו להשתתף בקביעת כללי המשחק ולכן אי אפשר לומר שיש שיוויון הזדמנויות כי כללי המשחק הנוכחיים נוחים לגברים יותר מלנשים). אני מקווה ומאמינה שגם מהפכה שכזו עוד תגיע אבל מודעת לזה שהיא לא תגיע בזמני וברור לי שאני לא אוכל לשנות את העולם. לכן ישבתי עם עצמי וניסיתי להבין מה בהתנהלות שלי אני יכולה לשנות. על עצמי גיליתי שמה שחשוב לי בעבודה זה אלף עצמאות כלכלית (לא להיות תלויה בגבר מפרנס) ובית הזדמנויות ללמוד ולהתפתח: להעלות רעיון (ולא משנה לי איזה או באיזה תחום) ולהוציא אותו מן הכוח אל הפועל כי רק כך ניתן להעריך את איכות הרעיון וללמוד להעלות רעיונות טובים יותר. אחרי שהבנתי מה אני רוצה מהעבודה אני מנסה לשחזר זאת באמצעים שגוזלים פחות זמן לכן אני לומדת איך כסף עובד (כדי שהוא יעבוד בשבילי ולא אני בשבילו) וגם מפתחת כל מיני יוזמות באופן אישי (כתיבת ספר, קידום רעיון למוצר ועוד). לא יכולתי לעשות זאת בנוסף לעבודה, לכן פירגנתי לעצמי חופשה בת כמה חודשים אבל אם משהו מהרעיונות שלי יקרום עור אולי לא אצטרך יותר לעבוד קשה מדי ואולי זה לא יהיה מאוחר מדי להנות מגידול ילדים בשלווה. המסקנות הספציפיות שלי לגבי מה העבודה נותנת לי ואיך אפשר לשחזר זאת באמצעים אחרים אולי לא רלוונטיות אליך, אבל מה באשר לתהליך? לנסות לבחון מה את מקבלת מהעבודה ואחר כך לשאול את עצמך האם אפשר להשיג זאת באמצעים אחרים. אני בטוחה שברמה כלשהי כבר שאלת את השאלות האלו אבל בדרך כלל אנשים שואלים את עצמם ומיד עונים תשובות מקובלות שמשוננות לנו כחלק מהחינוך שלנו... שווה להשקיע בבחינה יסודית ויצירתית יותר של השאלות הנ"ל... וכמדענית היכולות היצירתיות שלך בוודאי עולות בהרבה על הממוצע. אני רוצה לקוות שיש לבעיה שלך פתרון שימצא בהישג ידיך... אני לא מבינה את העולם הספציפי שבו את חיה אבל הקושי שלך וההקרעות בין רצונות סותרים מוכרים לי להפליא... אם תמצאי פתרון מקווה שלא תשמרי אותו לעצמך....את לא לבד בדילמה זה בטוח...אם כי כבר אמרו לפני שצרת רבים נחמת טיפשים.... בכל מקרה מאחלת לך הצלחה רבה, אסקורט

 

[אלמרה]

../images/Emo41.gif אסקורט ועולמך - WOW ../images/Emo41.gif

אין לי מושג כיצד נותרה הודעה זו ללא מענה. אני סבור שזו סמכותי להעלות ולהציף לפוקוס ולתודעת הגולשים את הנושאים החשובים. ודאי ימצאו עוד נשים רבות שחיות להן בעולם "גברי" כזה כשל אסקורט או שונה וגברים שדעתם חשובה ומוזמנת. הי, עורו!