עכשיו תורי להתייעץ

GJoker

New member
אמא מבינה ולכן היא רוצה

זה נימוק שהורה יכול להביא .. גם בלי אבחון מסודר.. להורה יש זכות לא פחותה.. ועדת השמה שלא מקבלת את דעתו של הורה לא עוברת בג"ץ..
 

3מרגו

New member
עכשיו אני יותר חכמה

לגבי טענתך שיש "הרבה" כיתות.
עד עכשיו היה ברור מאליו ורק היה צריך לשכנע אותם שזה מתאים(!).
ממש-לא.אין הרבה כיתות.אין הרבה ילדים.חבל שהייתי בהשליה.
לגבי תקשורת יש א' אחת במקום אחד וג'+ד' במקום נוסף.ז ה ו.אין-ב' למשל.
מי אמר שיש מקום בכיתה ג' כדי שיכניסו לשם אפילו שזה שנה יותר גבוהה?אף אחד לא רוצה לגלות.לא מפקחת.ולא בית הספר.
אז הם ישלחו לאן שיהיה מקום ולא לאן שמתאים!לצערי.
ובבתי ספר מיוחדים תמיד יש.
 
ילד שמתאים לכיתת תקשורת וזה מה שמומלץ לגביו

שולחים לכיתת תקשורת,
ולפי מה שאני רואה בפורום אם אין מקום פנוי בכיתה בעיר שולחים מחוץ לעיר לכיתה שיש בה מקום
(אני יודעת שזה ממש לא מה שאת רוצה).
הבן שלי בכיתה ב ויש איתם ילד אחד בכיתה א. כי היו השנה 9 ילדים ל-א תקשורת ולעומת זאת בכיתה ב היו רק שישה.
אגב, אם אין ב הם יכולים להכניס או ל-ג או ל-א.
 

3מרגו

New member
הם יכולים הכל

גם לשלוח 30 ק״מ. גם להכניס לכיתה יותר צעירה שהוא גם ככה נשאר (נגד רצוני) עוד שנה בגן. גם באזור לא רצוי בלשון המועטה.
מה לי נשאר- רק לערער. או איך שמישהי הכריזה להשאיר בבית. מי יפרנס.
 
תראי, אי אפשר לתת לך מה שאין

זאת אומרת תלוי כמה ילדים יש ב-א וכמה יש בכיתה של ג-ד.
8 זה המקסימום-לא יכולים להכניס ילד נוסף,
מאידך אם יש שם כבר 8 וחוץ מהבן שלך יש עוד ילד חדש כלומר 10 אפשר ללחוץ לפצל אבל מן הסתם לא תדעי.
וחוקית מותר להם לשלוח לעיר סמוכה (אם שם יש מקום).
לא ימצאו לך פתרונות יש -מאין.
ומה תערערי-מה תבקשי?
את כן יכולה להתעקש לא על בית ספר מיוחד אם זה לא מתאים לדעת אנשי המקצוע שאבחנו.
תבקשי שאנשים מהאיזור שלך יכתבו לך במסרים כמה ילדים יש ב-ג-ד בעיר שלך.
ואגב לפחות אצלינו כל הילדים בספקטרום נשארים שנה נוספת בגן וזה לדעתי מוצלח מאוד.
 

3מרגו

New member
שאלה בוערת/ניתוח התנהגות

בערב חג קניתי לילד סדרת קומיקס(התמכרות חדשה).ביום שישי התעקש לקחת את כולם להשוויץ.טוב...
היום,כאשר הסעה כבר בחוץ שוב הביע רצון לקחת את כל השישה.למה?לקרוא את כולם.הערתי שאפשר לקרוא רק אחד.אבל קיבלתי תגובה מוכרת שאין עם מי לדבר.אם לא רוצים להפסיד את ההסעה צריך לתת לו לעשות מה שהוא רוצה(במקרה הזה לזרום).
האם זה מעיד על חוסר גמישות מחשבתית???
 
זה לא חד-משמעי.

השאלה מה היה קורה אם היית מתעקשת ולא מוותרת.

אפשר לראות את זה כעקשנות, אפשר לראות את זה כילד שלומד לנצל את זה שיודע שאמא לחוצה בבוקר ואז אפשר להשיג מה רוצים וכו'.
 

3מרגו

New member
הוא לא מחושב באותו רגע/מי לחוץ ומי לא

הוא באטרף.
ברור שלא יצא ולא יסע.
הוא צילצל שהייתי עוד בעבודה והתנצל.
רציתי להבין מה גרם לעקשנות.מסתבר שיש חבר וביררתי בן כמה הוא(13!) שהוא ביקש להביא שוב.
המחנך ענה לי שיש להם כאלה חיבורים.מה יש לבן 13 לחפש אצל בן 8?
 
כלומר, הוא הביא את החוברות בגלל שהחבר לחץ עליו?

אני לא בטוחה שהבנתי.

כשחזר מבית הספר התקשר והתנצל, כלומר הבין שעשה משהו לא בסדר?
 

3מרגו

New member
כשהוא נרגע תמיד מבין

זה מרמז שאלה בעיות "רגשיות" ולא ספקטרום?אולי?
חבר ביקש,לא לחץ.הבנתי שממש התחברו.
 
אני לא יודעת, אבל אוטיסטים

בדרך כלל לא מבינים את הקודים החברתיים.

אני לא מאבחנת ולא פגשתי את הבן שלך מעולם, אל תשכחי, ולכן בטח שלא יכולה לומר למה זה מתאים ולאבחן אותו כאן.

אם החבר רק ביקש ולא לחץ - אז למה הילד כל כך נלחץ ודרש להביא את כל החוברות מבית הספר?

את מכירה את החבר הזה?

חברות כזו יכולה להיות טובה לשני הצדדים, אבל אני הייתי מנסה להכיר את הילד הזה כדי לדעת איך הוא ואם יש סיבה לדאגה.
לעתים, בן ה-13 הוא מעט ילדותי ולכן דווקא טוב לו עם ילד צעיר, ולכן אין מה לדאוג, כי הוא ילד טוב.
ולעתים זה לא תמים כל כך.
לדעתי, צריך להיות עם אצבע על הדופק, כדי שלא יקרה שהוא ינצל את הבן שלך.
 

3מרגו

New member
למה כי יש לו קושי אין מה לעשות

כנראה הבטיח לו.
בעבר כל רגע נכנס לאטרף.עכשיו פעם ב.
איך אני מכירה.30 ק"מ בית ספר והוא מגיע אולי מהצפון.המחנך ענה לי שהוא ילד טוב...
אולי עדיף מאלה מהכיתה.אתמול ביום הולדת כיתה "הפושע" שאל למה אני לא מאשרת לבני "לשחק" איתו.הייתי אומרת...לשחק כן,אבל להיות שק התעללות...עניתי שזה היה מזמן.רוצה לספור חודשים אחרונים...
אז בני ענה אחריי להפתעתי שהוא מעדיף את החברה של O. בהפסקה.הייתי ממש גאה בו. איפה כבר "אמא לא מרשה"
 
העובדה שהמצב משתפר כל הזמן וודאי מעודדת,

ואת יכולה להביט אל העתיד בתקווה.

אני חושבת שהתשובה שהבן שלך ענה מקסימה ואת יכולה להיות גאה בו.
 

3מרגו

New member
אמת


וכמו שאמרתי במסר אני אלך לדרוש כיתה רגילה.מקסימום...ערעור...ואחרי זה-מה שיהיה יהיה.
 
למעלה