על בדסמ וטראומות עבר
אז בואו נעמיד כמה דברים על דיוקם בקשר לנושא הזה של בדסמ ועד כמה הוא נובע מטראומות עבר:
בהיסטוריה הפסיכו-סקסואלית היה נהוג לחשוב שיש סוג מסויים של התנהגות מינית "נורמלית"- שהיא כמובן סטרייטית ונילית- ובמהלך התפתחות האדם, טראומות שעבר "שיבשו" את ההתפתחות הנורמלית, וכך נוצרו לנו מינים שונים ומשונים של סוטים.
זה מה שהיה נהוג לחשוב (ולהגיד) על הומוסקסואלים, טראנסג'נדרים, אל-מיניים ובעצם כל מי שלא נופל במדוייק למשבצת הונילית-סטרייטית- בוודאי היתה טראומה מסויימת בעברו שהסיטה אותו מהמקום ה"נורמלי"
התפיסה הזו מסוכנת משני טעמים-
האחד- היא מניחה שיש התפתחות נורמלית ותקינה אחת, וכל היתר אינן תקינות
השני- היא מניחה ש(לפחות בחלק מהמקרים)פתרון הטראומה שגרמה לי להיות גיי/בדסמי/קוויר/טראנס/(מלא את הסטיה החביבה על סמוטריץ' היום)- יפתור גם את הנטיה עצמה, העץ העקום יתיישר וכולנו נחייה בגנעדן סטרייטי ונילי- וזה חלק מהבסיס לטיפולי ההמרה ה"אהובים" עלינו כל כך.
אז:
1. בדסמ- כמו הומוסקסואליות, טרנסטווטיזם, קוויריות לסוגיה וכיוב- היא נטיה מינית. ככזו היא קיימת עם או בלי טראומת עבר.
2. מחקרים שנעשו בנושא גילו שאין מיתאם בין טראומות עבר לעיסוק בבדסמ (ז"א- אם בדסמ היה מונע מטראומות עבר, סביר שאחוז העוסקים בבדסמ שחוו טראומות עבר היה גבוה מאוד, וזה, לפי המחקרים, כנראה אינו המצב. אחוז העוסקים בבדסמ שחוו טראומות עבר דומה לחלקם באוכלוסיה)
3. מתישאול שערכתי (וזה לחלוטין לא שום מדגם מייצג, אבל מתבסס על בדיקה אישית של כמה וכמה שנים) עולה שכמובן שיש כאלו שעוסקים בבדסמ וחוו טראומות עבר, אבל להערכתם או שהעיסוק בבדסמ היה קורה בין כה וכה בלי קשר, או שהם חוו טראומה אבל לא חושבים שהטראומה הזו היתה מה שהוביל אותם לבדסמ
4. כמובן שיש גם כאלו שאומרים שהטראומה היא שגרמה להם להיכנס לבדסמ, אבל יש גם הומוסקסואלים ולסביות שמייחסים את נטייתם המינית לפגיעה שעברו- וזה בסדר גמור, אבל אי אפשר להסיק ממקרים אלו על הכלל.
"האם יש קשר בין תקיפה מינית לזהות מינית לאחר מכן? האם תקיפה מינית יכולה לשנות את הזהות המינית של האדם? אחרי בדיקה של מאמרים רבים בנושא, ניתן לסכם ולומר – לא" (מתוך אתר מקום- אתר לעזרה לנפגעי תקיפה מינית, בנוגע לזהות מינית להטבקית
http://www.macom.org.il/aftermath/topic_sexual_identity/).
5. ישנם מחקרים (שמגובים גם בהסתכלות האישית שלי) שחוקרים ספציפית אנשים שנפגעו בעבר, ועוסקים בבדסמ. הרבה מאוד מהם טוענים שהם משתמשים בבדסמ כמקום בטוח בו הם יכולים לעבד את הטראומה שעברו ועקב כך לחיות חיים שלמים ומלאים יותר. אז בעצם הבדסמ משמש לאנשים הללו מקום בטוח לעיבוד הטראומה והתגברות עליה- מה רע?
עד כאן- החפירה בנושא
אז בואו נעמיד כמה דברים על דיוקם בקשר לנושא הזה של בדסמ ועד כמה הוא נובע מטראומות עבר:
בהיסטוריה הפסיכו-סקסואלית היה נהוג לחשוב שיש סוג מסויים של התנהגות מינית "נורמלית"- שהיא כמובן סטרייטית ונילית- ובמהלך התפתחות האדם, טראומות שעבר "שיבשו" את ההתפתחות הנורמלית, וכך נוצרו לנו מינים שונים ומשונים של סוטים.
זה מה שהיה נהוג לחשוב (ולהגיד) על הומוסקסואלים, טראנסג'נדרים, אל-מיניים ובעצם כל מי שלא נופל במדוייק למשבצת הונילית-סטרייטית- בוודאי היתה טראומה מסויימת בעברו שהסיטה אותו מהמקום ה"נורמלי"
התפיסה הזו מסוכנת משני טעמים-
האחד- היא מניחה שיש התפתחות נורמלית ותקינה אחת, וכל היתר אינן תקינות
השני- היא מניחה ש(לפחות בחלק מהמקרים)פתרון הטראומה שגרמה לי להיות גיי/בדסמי/קוויר/טראנס/(מלא את הסטיה החביבה על סמוטריץ' היום)- יפתור גם את הנטיה עצמה, העץ העקום יתיישר וכולנו נחייה בגנעדן סטרייטי ונילי- וזה חלק מהבסיס לטיפולי ההמרה ה"אהובים" עלינו כל כך.
אז:
1. בדסמ- כמו הומוסקסואליות, טרנסטווטיזם, קוויריות לסוגיה וכיוב- היא נטיה מינית. ככזו היא קיימת עם או בלי טראומת עבר.
2. מחקרים שנעשו בנושא גילו שאין מיתאם בין טראומות עבר לעיסוק בבדסמ (ז"א- אם בדסמ היה מונע מטראומות עבר, סביר שאחוז העוסקים בבדסמ שחוו טראומות עבר היה גבוה מאוד, וזה, לפי המחקרים, כנראה אינו המצב. אחוז העוסקים בבדסמ שחוו טראומות עבר דומה לחלקם באוכלוסיה)
3. מתישאול שערכתי (וזה לחלוטין לא שום מדגם מייצג, אבל מתבסס על בדיקה אישית של כמה וכמה שנים) עולה שכמובן שיש כאלו שעוסקים בבדסמ וחוו טראומות עבר, אבל להערכתם או שהעיסוק בבדסמ היה קורה בין כה וכה בלי קשר, או שהם חוו טראומה אבל לא חושבים שהטראומה הזו היתה מה שהוביל אותם לבדסמ
4. כמובן שיש גם כאלו שאומרים שהטראומה היא שגרמה להם להיכנס לבדסמ, אבל יש גם הומוסקסואלים ולסביות שמייחסים את נטייתם המינית לפגיעה שעברו- וזה בסדר גמור, אבל אי אפשר להסיק ממקרים אלו על הכלל.
"האם יש קשר בין תקיפה מינית לזהות מינית לאחר מכן? האם תקיפה מינית יכולה לשנות את הזהות המינית של האדם? אחרי בדיקה של מאמרים רבים בנושא, ניתן לסכם ולומר – לא" (מתוך אתר מקום- אתר לעזרה לנפגעי תקיפה מינית, בנוגע לזהות מינית להטבקית
http://www.macom.org.il/aftermath/topic_sexual_identity/).
5. ישנם מחקרים (שמגובים גם בהסתכלות האישית שלי) שחוקרים ספציפית אנשים שנפגעו בעבר, ועוסקים בבדסמ. הרבה מאוד מהם טוענים שהם משתמשים בבדסמ כמקום בטוח בו הם יכולים לעבד את הטראומה שעברו ועקב כך לחיות חיים שלמים ומלאים יותר. אז בעצם הבדסמ משמש לאנשים הללו מקום בטוח לעיבוד הטראומה והתגברות עליה- מה רע?
עד כאן- החפירה בנושא