על לידה פעילה ואסרטיביות
הי לכולן! קראתי את "לידה פעילה" בזכות המלצותיכן הטובות ומאז חל שינוי דרמטי ביחסי לנושא הלידה. לפני מספר שבועות כתבתי לכן כאן כולי מבוהלת ומכווצת על פחדיי מהלידה, על תסריטי הזוועה שאני קוראת ועל תחושת חוסר האונים שעוטפת אותי. במהלך הקריאה בספר פתאום קלטתי שלידה איננה צריכה להיות חוויה משפילה וטראומטית, שיש לי (לנו) את הכוח והיכולת להפוך את הלידה לחוויה עצומה ופמיניסטית! ועכשיו להתייעצותי איתכן- למרות הכל אני עדיין אלד בבית חולים. בגלל החשש הקטן הזה ברקע שלא מרפה ממני והצורך "להיות קרובה לטיפול נמרץ יילודים". אז לא זה הנושא. יחד עם זאת, על גופתי המתה (תרתי משמע) שאתן למישהו לבצע בי חתך חיץ ואני לא מוכנה בשום פנים ואופן ללדת בשכיבה. אני שואפת ללידה טבעית ולמינימום התערבויות. השאלה היא האם אני יכולה באמת להתעקש כל כך? אני מתכוונת כרגע ללדת בתל השומר עם מיילדת פרטית. האם יכול להיות מצב שהיא תסרב לעזור לי ללדת בתנוחה שאיננה שכיבה על הגב? האם יכולים פשוט "להכריח" אותי לבצע חתך חיץ תוך השמעת איומים (גם אם אין בהם ממש) שמדובר בהכרח רפואי? בקיצור ברור לי שאסרטיביות זה המון (וזה לא חסר לי בדרך כלל) ועדיין-האם בבית חולים יכולים לסרב לתנוחות לידה שאינן על הגב? (משהו בסגנון-"אם ככה אז תלדי לבד ולנו אין אחריות"). ספרו לי קצת מנסיונכן. אני מרגישה שחתך חיץ ושכיבה פסיבית על הגב הן הפעלת אלימות לשמה כלפי, חוסר כבוד ובטח לא דאגה אמיתית לשלומי (כן למה לא, שאסבול אחר כך מנזקים שונים ומשונים לרצפת האגן). מה אתן אומרות? איך ממזערים נזקים?
הי לכולן! קראתי את "לידה פעילה" בזכות המלצותיכן הטובות ומאז חל שינוי דרמטי ביחסי לנושא הלידה. לפני מספר שבועות כתבתי לכן כאן כולי מבוהלת ומכווצת על פחדיי מהלידה, על תסריטי הזוועה שאני קוראת ועל תחושת חוסר האונים שעוטפת אותי. במהלך הקריאה בספר פתאום קלטתי שלידה איננה צריכה להיות חוויה משפילה וטראומטית, שיש לי (לנו) את הכוח והיכולת להפוך את הלידה לחוויה עצומה ופמיניסטית! ועכשיו להתייעצותי איתכן- למרות הכל אני עדיין אלד בבית חולים. בגלל החשש הקטן הזה ברקע שלא מרפה ממני והצורך "להיות קרובה לטיפול נמרץ יילודים". אז לא זה הנושא. יחד עם זאת, על גופתי המתה (תרתי משמע) שאתן למישהו לבצע בי חתך חיץ ואני לא מוכנה בשום פנים ואופן ללדת בשכיבה. אני שואפת ללידה טבעית ולמינימום התערבויות. השאלה היא האם אני יכולה באמת להתעקש כל כך? אני מתכוונת כרגע ללדת בתל השומר עם מיילדת פרטית. האם יכול להיות מצב שהיא תסרב לעזור לי ללדת בתנוחה שאיננה שכיבה על הגב? האם יכולים פשוט "להכריח" אותי לבצע חתך חיץ תוך השמעת איומים (גם אם אין בהם ממש) שמדובר בהכרח רפואי? בקיצור ברור לי שאסרטיביות זה המון (וזה לא חסר לי בדרך כלל) ועדיין-האם בבית חולים יכולים לסרב לתנוחות לידה שאינן על הגב? (משהו בסגנון-"אם ככה אז תלדי לבד ולנו אין אחריות"). ספרו לי קצת מנסיונכן. אני מרגישה שחתך חיץ ושכיבה פסיבית על הגב הן הפעלת אלימות לשמה כלפי, חוסר כבוד ובטח לא דאגה אמיתית לשלומי (כן למה לא, שאסבול אחר כך מנזקים שונים ומשונים לרצפת האגן). מה אתן אומרות? איך ממזערים נזקים?
