על לידה פעילה ואסרטיביות

מה שהתכוונתי זה שאם המיילדת

מרגישה שבתנוחה מסויימת היא תוכל להגן עליך מפני קריעה אז אולי כדאי ללכת איתה. לא אמרתי לרגע שהלידה צריכה להתנהל עלפי מה שנח למיילדת, אלא שאפשר גם להיות קשובים לצד שלה, כמו שאנחנו מצפות ממנה להיות קשובה לרצונות ולצרכים שלנו. לצערנו הרב רוב המיילדות לא מיומנות ביילוד בכל תנוחה שהיא, ולכןלנו,כנשים, כדאי להיות מודעות לזה כדי שנוכל לשמור על גופנו מפני מה שאנחנו לא רוצות שיקרה לו. מי אמר שבתנוחות שאינן על הגב הפירנאום לא נקרע? הוא עלול להקרע בכל תנוחה. נכון שיש תנוחות שמפחיתות את החשש לכך, אבל אין בטחון, ולכן, מבחינתי, אם מיילדת יכולה לעזור לי אשמח לשתף איתה פעולה. אני ילדתי שתי לידות ללא קרעים, ותאמינו לי שזה שווה גם את "המחיר" של לשכב על הגב או לשבת חצי ישיבה בזמן יציאת הראש.
 

debby12

New member
מנהל
על לידה בבית חולים

כידוע אני ילדתי בבית חולים - ולא מרצון...וחוץ מזה אני קוראת אובססיבית של סיפורי לידה (מודה באשמה) לגבי חתך הפרינאום - אני רוצה לחדד משהו. זה נכון שזו פעולה פולשנית על גבול האונס וש"זכותך לסרב" (בעיני זה בכלל כמו mutilation של איבר המין שלך בלי הסכמתך). אבל... בואו נתחבר רגע למציאות בבתי חולים. קראתי המון סיפורי לידה שבהן היולדת ביקשה שלא יחתכו אותה ו...מה לעשות? חתכו אותה מפה עד באר שבע - לפעמים בלי לשאול אותה, ולפעמים תוך כדי מילמול תוך כדי החתך "אין מה לעשות - חייבים לחתוך". זה המצב. אני יכולה להביא פה הרבה קישורים לסיפורים כאלה - אחד מהם הוא אפילו מקרה של מישהי שהיתה "פרסונל" באותו בית חולים - כך שאם כבר אז היא קיבלה יחס טוב במיוחד. אבל בעבר ביקשו פה שלא אביא קישורים לסיפורי לידה שהנשים שכתבו אותם לא בחרו לפרסם אותן בפורום הזה ולכן אני נמנעת (אם את רוצה - תשלחי לי מסר). אז כן - את יכולה לבקש, אבל את צריכה לקוות לטוב. אני יכולה לספר שבלידה שלי אחרי שעות רבות של מלחמת עולם ביקשתי שלא יחתבו, והסברתי שאני מעדיפה להיקרע באופן ספונטני אם בכלל. "הצליח לי" (תודה באמת....) אבל זה לא תמיד קורה. ולבעלך לא ירשו לעמוד מהצד "ההוא" ולשמור - זה בטוח. הם פורשים לך סדין על הברכיים כדי שגם את לא תראי בדיוק מה קורה שם ולו בודאי שאסור להתקרב. יעיפו אותו (לפחות ככה היה אצלנו) וחוץ מזה אין כל כך מקום. לגבי השכיבה על הגב - למיטב ידיעתי כמעט כל היולדות בבתי חולים לוקחות אפידורל (מכל מיני סיבות) ואז מכיון שהרגליים משותקות זה משאיר ממילא רק שכיבה על הגב ושכיבה על הצד. דווקא קראתי סיפור לידה של מישהי מלפני שבועיים שלושה בתל השומר שילדה שם בשכיבה על צד שמאל כשאת רגל ימין הם תלו לה על ריתמה. והיא היתה מאוד מרוצה מהתנוחה - שהם יזמו. [שלא תגידו שאני רק משמיצה
]
 

טלימה

New member
אם הבעל רואה

כחלק מתפקידו - להיות אסרטיבי בשביל שלושה ולדאוג לשמור על שניים. איך אפשר למנוע ממנו לעמוד איפה שבא לו בזמן הלידה?
 

debby12

New member
מנהל
רק יכולה לתאר מה היה אצלנו...

גמישה גדולה אני לא... בטח לא עם אפידורל. מהצד ה"הוא" שלי עמדו לפחות חמישה אנשי צוות (שתי מיילדות, שתי רופאות, ורופא ילדים - וזה בלי לספור את הסטאזר של רופא הילדים שהיה גם הוא בחדר - למה לא? משעמם במסדרון...- אבל לא בשורה הראשונה אלא בתצפית אלכסונית מהצד, ועוד כמה פרצופים שהשקיפו מהדלת (הייתי אפופה - לא זיהיתי מי]. החמישיה הזו (נשמע כמו קבוצת כדורסל) היתה כולה מהצד ה"הוא" שלי כשהם דחוקים שכם אל שכם ומכוונים את הפרוז'קטור הגאוני שלהם למרכז הבמה. על הברכיים פרשו לי סדין כדי שגם אני וגם בן הזוג לא נראה מה קורה [תנו לי סיבה הגיונית אחרת לסדין המטומטם הזה?]. נסיונות שלו להתקרב לצד של ה"אקשן" נתקלו בנהמות סירוב [ע"ע: זוז, אתה מפריע לנו]. ואגב, גם אם הוא היה מנסה בכוח - תאמיני לי שלא היה לו פשוט איפה לעמוד [החמישה האלה בעצמם נדחקו זה אל זו כמו שורת הגנת צפופה ברוגבי...]
 
תחושה קשה מציפה אותי

כל פעם שאני קוראת הודעות שאת כותבת על החוויה העגומה שעברת. צר לי כל כך שנאלצת לחוות כזה דבר.
 
אי אפשר למנוע

אפשר לצעוק עליו "אתה-שם!" ולהצביע עם האצבע על ראש היולדת עם תנועה חזקה של "עוף מכאן, ושלא אראה אותך יותר" (האיש עמד ליד האגן שלי, איפה שהוא תפקד כמשכך-כאבים, אבל בעיני מנהלת המחלקה מקוו של הבעל האו ליד ראש היולדת, שותק, לכל היותר מלטף לה את המצח או נותן לה יד).
 

rnati

New member
מה../images/Emo35.gif../images/Emo70.gif

בתור מישהיא שקוראת מלא סיפורי לידה אני מופתעת שאת אומרת שלא ירשו לבעל לעמוד מהצד "ההוא" וששמים סדין כדי שאת לא תראי. אני לא אומרת שזה לא היה בלידה שלך, אני כן אומרת שרוב הלידות הן לא ככה. בן זוגי עמד בצד "ההוא" עם מצלמת וידאו. מנגד, הם העמידו מראה כדי שאני גם אראה מה קורה שם (לא הסתכלתי כי זה הצריך זוית של הראש שכאבה לי, ראיתי את הסרט בבית).
 

debby12

New member
מנהל
אין לי מושג - מידע ממקור ראשון יש

לי רק על הלידה שלי. "ליס" - אפריל 2004. סיפור הלידה איננו סיפור שמח והיה שם הרבה לחץ מצד הצוות בגלל הנסיבות שאפפו אותה. אני שמחה שבעלך נהנה מיותר חופש תנועה.
 

טלימה

New member
לא שברור לי לגמרי ההבדל

בין אפידורל רגיל לאפידורל מהלך, אבל- חברה שילדה בשבוע שעבר בהר הצופים ביקשה אפידורל ודיווחה שלא איבדה כלל תחושה בפלג הגוף התחתון וגם לא את האפשרות להפעיל אותו. היא אמרה שהכל היה אותו דבר רק שלא הרגישה את הכאבים וזה איפשר לה לנוח.
 
זה הוצע חלקית באיכילוב

אבל עד כמה שידוע לי הפסיקו עם זה (גרם ליותר מידי בירוקרטיה)... לפי מה שידוע לי, ההבדל העיקרי בין אפידורל רגיל ל"אפיקל" הוא שעם האפיקל אפשר להסתובב מבלי להיות מקובעת למיטה והמינון יחסית נמוך.
 

שָׂרָה

New member
מה זה 'לא יכולה לקבל לידה'?

זה עוד יותר מחזק את הדחיה שלי ממילדות. זה רק מראה שהן משתלטות על איך שהתינוק אמור לצאת כנגד הטבע, מה שגורם לקרעים ולסיבוכים. מה יותר פשוט מלתת ללידה להתרחש טבעי, ופשוט לתת לתינוק לצנוח לידיים? בשביל זה לא צריך תנוחה מסויימת. ולגבי אסטרטיביות בלידה בבית חולים, תוכלו לראות בסיפורי לידה איך היתה הלידת בית חולים שלי. הם פשוט משכיבים אותך אחורה בכוח, בהתעלמות מוחלטת מהמחאות שלך! יש לי מזל גדול שיצאתי בזול ולא חתכו לי. (אבל כמה שנקרעתי, מהאגרסיביות של המיילדת.)
 

osnat2

New member
אני רק יכולה להוסיף עוד סיפור חתך

על הבקשה שלא לחתוך. היתה לי לידה מאוד מאוד מאוד מהירה. המיילדות היו כ"כ בלחץ שאני אקרע והדבר היחיד שאני כל הזמן מלמלתי/ביקשתי/צעקתי זה "אל תחתכו אל תחתכו" וממש לפני שהוא יצא לא היתה ברירה והמיילדת הרימה קול (כנראה שלא היתה דרך אחרת להשיג את תשומת ליבי) "אסנת, אם את כ"כ מבקשת שלא נחתוך אז תקשיבי לי ותפסיקי ללחוץ מיד !" כלומר הן כן היו קשובות, רק אני הייתי בכזה טירוף שיחתכו אותי שלא הקשבתי חזרה....בסוף לא חתכו
סה"כ זמן הלידה היה 9 דקות בתוך תל השומר, ולמזלי היו 3 מיילדות פנויות וכולן היו איתי.
 

debby12

New member
מנהל
ועוד טיפ על מיילדת פרטית בתה"ש

יש לנו זוג חברים שילד שם בסידור הזה של המיילדת הפרטית. מסתבר שיש שם איזושהי שעה קבועה שבה המיילדות הפרטיות מחליפות משמרת (או אולי כמה ביום?) בקיצור, כשהחברים שלנו הגיעו לשם הסתבר שזה היה בדיוק שעתיים-שלוש לפני שעת החלפת המשמרת (לא זוכרת מתי בדיוק - נדמה לי שהם הגיעו בסביבות 3 בבוקר ושעת החלפת המשמרת היא 6 - אבל אני לא 100% בטוחה בשעות). מכיון שזו היתה לידה ראשונה הצוות שם הפעיל עליהם לחץ-איתנים שלא להזמין את המיילדת הפרטית כי "זו ממילא לידה ראשונה, זה ייקח עוד המון שעות, אז חבל שסתם תטרידו אותה שתבוא לפה לשעתיים כשאת עדיין כל כך רחוקה מללדת". למרות הלחץ מצד הצוות, שהיה כבד, כאב לאישה מאוד והם החליטו בסוף כן להזעיק את המיילדת הפרטית (בחושבם - במילא זה עולה לנו הרבה כסף, והאישה סובלת - למה בעצם לא?) המיילדת הגיעה, הצוות שנא אותם על שהם "נודניקים שמתעקשים להזמין אותה למרות שהסבירו להם שזה סתם מטריד", ו.....היא ילדה את התינוק בערך שעתיים אחר כך. כך שאם הם היו מקשיבים להוראות המאוד-אסרטיביות של הצוות לא היה יוצא להם בכלל להנות משירות המיילדת הפרטית. מוסר השכל: אם את שם ומרגישה צורך -- זו זכותך להזמין את המיילדת הפרטית - אל תתני לצוות לרפות את ידיך.
 

valeta

New member
הסיפור שלך מאוד לא סימפטי

ועדיין קשה לי להאמין שבהכרח כל לידה בבית חולים היא חוסר התחשבות אחת גדולה. אולי זה נשמע נאיבי, אבל אני מתכוונת להודיע שאם יחתכו לי בלי הסכמתי המפורשת, אני אתבע אותם (זה אגב יכול להיות תקדים חשוב). האם אתן יודעות למשל שאסור לבצע באישה ניתוח קיסרי, גם אם מדובר בקיסרי חירום, אם היא לא נותנת את הסכמתה? גם אם היא מסכנת את תינוקה, גם אם זו הדרך היחידה שלו לשרוד. בחוק זה מוגדר כתקיפה של חולה. כנ"ל בעצם כל פעולה רפואית-מהקלה ביותר ועד הקשה ביותר. ובאשר למיילדת הפרטית-נאמר לי שמשלב של לידה פעילה (מבחינתם-3-4 ס"מ פתיחה)-הם קוראים למיילדת הפרטית. ההתנגדות לא מובנת לי, הרי זה אינטרס של בית החולים שמרוויח על לידה פרטית הרבה כסף (הרי ממש לא הכל הולך למיילדת-אלא פחות מחצי). בקיצור-ברור שיש אלמנט ענק של "לא נודע", וגם מזל וגם עוד כל מיני תרחישים לא צפויים-אבל אני בטוחה שאפשר מאוד להתעקש והבעל שלי בהחלט שם כדי לשמור.
 

debby12

New member
מנהל
הסיפור על המיילדת הפרטית איננו שלי

הוא של חברים. ההגיון היה כלכלי/נוחותי ברור. על המיילדת הפרטית משלמים סכום קבוע X. השירות מסופק לכמה זמן שלוקחת הלידה. אם במקרה הגעת שעתיים לפני סוף המשמרת ואת דורשת את המיילדת הפרטית שלך, זה אומר שהם צריכים להעיר אותה ולהקפיץ אותה מהבית רק בשביל שעתיים ואחרי שעתיים היא הולכת הביתה ומגיעה המחליפה שלה. לא יותר שווה להם לחסוך את המאמץ הזה בשביל אותו כסף ולהביא כבר רק את זו של המשמרת של 6:00? הם עדיין יקבלו את ה-X כסף וחסכו טירחה למיילדת של השעתיים [בהנחה הבסיסית המנחה אותם כמובן שהם "לא טועים"]. אינני יודעת מה היה המצב שם בדיוק. אני מניחה שאולי היתה לה פתיחה רק של 2 ס"מ כך שמבחינתם זו עדיין לא נחשבה לידה פעילה. אני יודעת מנסיון אישי שאסור לבצע קיסרי חירום בלי הסכמה - נראה לי שאני היחידה במדינה שבדקה את זה על בשרה. אני סירבתי לקיסרי חירום שנועד "להציל את חיי ואת חיי התינוקת". בואי נגיד שאם את מתכוונת ללכת על המסלול הזה תתכונני לטראומת חייך ותכיני אטמי אוזניים בשביל הצעקות שירוצו שם בחדר [ולא שלך].
 
למעלה