על קריירה שאיננה מביאה פרנסה

[שמנתולה]

../images/Emo6.gif אלאדין אתה גדול!

 

[לעתעתה]

ובואי לא נקצין ../images/Emo132.gif

את מציינת אנשים בעלי סטטוס חברתי מכובד (ודרך אגב בחישוב מהיר מאה וחמישים אלף שקל זה הרבה יותר מהמשכורת השנתית הממוצעת במשק!!!) חלקם סלבריטאים חלקם פחות, אבל הם היוצאים מן הכלל, ולראייה את יודעת לנקוב בשמם ואני יודעת מי הם. אבל אני התכוונתי לכל אלה שנמצאים מאחורי הקלעים והם הרוב, שעוסקים ומשקיעים את מרצם וזמנם בעיסוק/ משרה/ תפקיד שאותו הם ממלאים, הם מוכרים במעגל החברתי-מקצועי אליו הם משתייכים וזוכים להכרה, אבל אינם נחשבים בעלי קריירה לא בעיניי עצמם.. (כי השכר החודשי שלהם נמוך בהרבה משתיים עשרה אלף שקל בחודש) וגם לא בעיניי עמיתיהם, ושוב בגלל אותה סיבה.., הם עובדים טובים ומסורים, לפעמים הם אפילו מקבלים צל"ש שאותו הם יכולים לתלות מעל הניאגרה בשרותים (ולמזלם אין להם שרותים כפולים.. ולא אני ולא את שמענו עליהם. שהרי כל מי שתביאי כדוגמה עבר כבר את "סף הקבלה למועדון בעלי הקריירה" והוא מתוגמל בהתאם מבחינה חומרית, תשאלי מה קדם למה "הקבלה" או הכיבודים החומריים, אז נכון שאין לעשות הכללות, וישנם גם כאלו שנחשבים בעלי קריירה ואינם סובלים מקרן השפע. אבל אקדמאי שמעדיף לנסוע לחו"ל ולעבוד בחברת הייטק או ביוטכנולוגיה ומתוגמל חומרית בהתאם, במקום לשמש כסגל הוראה זוטר באוניברסיטה ולפרסם מחקרים שרק עיניי חברי הפקולטה תשזופנה בהן, איננו אלא בעל קריירה בפוטנציה שבחר לעתעתה להיות פטריוט.

 

[רוני ספיר]

למה? בואי נקצין, ונשאל הלאה

ואילולא זכתה א. ב. יהושועית בסטטוס שלו היא זוכה כעת, לא היה פועלה נחשב לקריירה? כלומר, כל מי שעושה קריירה - כבר הצליח? אף פעם לא מתחילים? אף פעם לא מנסים ולא מגיעים רחוק? איש היי טק זה, מישהו שמע עליו? מישהו יודע את שמו? מחוץ לגבולות החברה שבה הוא עובד? איי דאוט איט. השאלה הבסיסית בעינה עומדת - השתכרות - זו מהותה של הקריירה?

 

[לעתעתה]

אבלללאט לאט

ישנן מספר סוגיות בדיון הזה, כמו שכבר הוזכר ע"י danio9. קיים הבדל משמעותי בין "פרנסה" כפי שציינת תחילה ובין "הצלחה חומרית", ואכן לא קל להחליט היכן עובר הגבול. בהתייחסותי הראשונית דיברתי על "פרנסה", ופחות על "הצלחה חומרית", ושוב הגבול בין שני המונחים אינו חד משמעי. בהתייחס לשאלתך זו שבה את נוקטת במושג "השתכרות", הרי ששוב ניתן לקיים דיון מעמיק על מהותו של המושג, אבל בקונטקסט אחר, ולא זה המקום והזמן. ולעניינינו, "השתכרות" היא חלק בלתי נפרד מקריירה, במציאות העכשווית זוהי פרספקטיבה חברתית-תרבותית שבה אנו חיים, וממנה אנו מושפעים... "השתכרות" בלבד איננה מהותה של "קריירה" אולם היא חלק בלתי נפרד ממנה וישנם משתנים נוספים שצריכים להתקיים, דוגמת הכרה וסטטוס מקצועי חברתי. אותו איש הייטק זוכה בוודאי להכרה ומעמד אך ללא תגמול חומרי הולם, ספק אם משפחתו וחבריו הקרובים יכלו להתייחס אליו כבעל קריירה. ישנם מקרים לא מעטים שבהם הפרט שזוכה להכרה ציבורית נרחבת ולסטטוס חברתי יוגדר כבעל "קריירה", ללא קשר ל"השתכרותו", אם בכלל, אבל לשם כך נדרשת הכרה ויוקרה מעבר למעגל החברתי המצומצם והיומיומי של הפרט (ועניין זה מוצא את ביטויו בעיקר בקרב אנשי אמנות ותקשורת על סוגיהן השונים, שכל מהות פעילותם מבוססת על החצנה ופרסום , ומעט מאוד בקרב בעלי מקצועות שאינם קשורים ישירות לתחום היצירה.. וגם על זה אפשר להתווכח -יצירה מהי, ושוב לא עכשיו, מוטב.) חשוב גם להבחין בין הדרך ל"קריירה" - "קרייריזם" ובין ההגדרה של "קריירה", שכן קרייריסטים יש רבים ביניינו ללא קשר ל"השתכרות" באשר היא, "קרייריזם" זהו המסלול ל"קריירה - הנסיונות, היוזמות, אפילו ללא תמורה חומרית כלשהיא, ה"קריירה" היא נחלת אלו שכבר הצליחו והגיעו לפרמטרים שציינתי קודם. והאם כל מי שעשה "קריירה" כבר הצליח?? תלוי בעייני מי.... יתכן שהרבה יותר בעיניי החברה ופחות מזה בעיניי עצמו... ותמיד יש שאיפות נוספות ורצונות שעדיין לא הוגשמו (וגם שכר נמוך...יחסית...

 

[חנה בית הלחמי]

קריירה היא תהליך

הצלחה ניתן לקבוע אבסולוטית רק ברגע הפרידה מהחיים, ברטרוספקטיבה, וגם היא יחסית ואישית. תלוי מי בודקת, מתי, למה ולאיזו מטרה. המשוואה של קריירה=הצלחה היא לכן לא רלוונטית בעיני. בעיני בת דודי למשל, אני דוגמה ומופת לקריירה מבריקה ומוצלחת. בעיני מישהו שלא הצלחתי למכור את המוצר שלו - הקריירה שלי היא כשלון חרוץ. אז מה ? אז אין לי קריירה ? ומה בעיני ? בעיני, אם הצלחתי לבנות תהליך ולהיות באותו זמן מולטי-דיסציפלינרית תוך עיסוק בתחומים נוספים, בניית משפחה, מעורבות חברתית ויכולת השפעה חיובית על סביבותי - זו הצלחה. הדרך שלי, הקריירה שלי, מוצלחת גם אם יש לי נפילות וכשלונות ויש נקודות בהן בתחום ספציפי זה או אחר אני מרגישה לא ממומשת או בקונפליקט קשה.

 

[חנה בית הלחמי]

ועוד משהו כללי

אני לא מרוויחה פרוטה באינטרנט - אפילו משלמת. ובכל זאת - זו הקריירה הוירטואלית שלי, שיש לה אג´נדה ומסלול התפתחות ויעדים.

 

[לעתעתה]

ו....

פרסום?... הכרה ציבורית?... יוקרת סטטוס?... קשרים חברתיים?... המממ..

 

[חנה בית הלחמי]

בואי נתחיל מקשרים חברתיים

כאלו יש לי מכל עבודה, חציית כביש או הקפצה של הילדים לגן. שבוע אחרי שעברתי לרעננה כבר הכרתי את כל השכונה והיה לי קשר עם כל מי שפגשתי ברחוב, למשל. שאלה של טיפוס. זה חלק מהדרייב הפרטי שלי בחיים, בלי קשר לקריירה - ואני מכירה לא מעט דרך האינטרנט שלא זה מה שהאינטרנט שינה להם/ן - אז בואי לא נהיה קטנוניות בבקשה וניצמד למה שחשוב - ובהיות האינטרנט ערוץ תקשורת נפלא, הרי שחלק מחשיבותו היא....נחשי מה...תקשורת

הכרה ציבורית וסטטוס הם אמצעי עשייה ואחת הבעיות שלנו כנשים היא שחונכנו להתייחס אליהם כאל "איכס" (בדומה לכסף ורכוש, אגב - שהם חשובים לא פחות). אני מנסה - ואולי פה ושם בהצלחה - לשנות את האימג´ הזה. בלי עוצמה ציבורית, לא עשינו כלום למען עצמינו כקבוצה מופלית באוכלוסיה, כרוב שהוא מיעוט. בלי פרסום לא תגיעי להכרה וססטוס. אז לא הבנתי עד הסוף - מה רצית לומר לי בעצם ?

 

[לעתעתה]

אני אבוא מאוחר

אולי אפילו מחר אם עדיין יהיה אפשר לעתעתה, נבצר

 

[לעתעתה]

ונמשיך..

שיופי לך הגביע הוא שלך ושאם נחזור לשאלה המקורית ששאלה רוני ספיר בעניין של קריירה ללא תמורה וללא הצלחה כלכלית ולאחר שכבר דובר על "יחסיותו של המושג", טענתי כי קריירה יכולה אכן להחשב ככזו עם צמודים אליה לא רק כיבודים חומריים, אלא בנוסף, ואף, רק כיבודים רוחניים כלומר: "ישנם מקרים לא מעטים שבהם הפרט שזוכה להכרה ציבורית נרחבת ולסטטוס חברתי יוגדר כבעל "קריירה", ללא קשר ל"השתכרותו", אם בכלל, אבל לשם כך נדרשת הכרה ויוקרה מעבר למעגל החברתי המצומצם והיומיומי של הפרט" וקריירה וירטואלית יכולה להיות מאוד ריאלית אז הנה לי ולך דוגמא לקריירה שמוגדרת ככזו, שכן היא עונה על הפרמטרים שצויינו לעיל. ויש לי עוד כל כך הרבה דברים לומר אבל כבר נורא מאוחר והמלאכה מרובה והיום (כמו כל יום קצר יומצויין אייקון של גלידה

 

[חנה בית הלחמי]

../images/Emo135.gif תרחיבי את הרעיון...?

 

[לעתעתה]

תקצר היריעה אבל אני חובבת מתיחות

המושג "קריירה" הוא תלוי חברה ומקום, כלומר הוא מושג תרבותי בעיקרו וככזה אנו כפרטים עוברים סוציאליזציה שלו. כבר מלכתחילה בתגובתי הראשונה לרוני ספיר, הבאתי את דעתי ולעניותה של זו, הרי שהתייחסותי למושג היתה מושפעת מראייתה של החברה הסובבת אותנו את המונח "קריירה", כלומר כיצד היא נתפשת בעיניי האנשים שאיתם אנו מקיימים אינטראקציות ופעילויות גומלין. "קריירה" אינה מושג שעומד בפני עצמו, אין לה ערך מוחלט כמו אחוז השומן בגלידה או משקלה, וכפי שציינת קריירה היא תהליך שניתן לעמוד על קיומו בפרספקטיבה של תקופת זמן, ויתר על כן היא עשוייה לעבור שלבים של עליות וירידות. ובכל זאת אישה יכולה להחשב לבעלת קריירה לפי קודים ברורים למדיי (שדרך אגב זהים לאינדיקציות לפיהן ישפט הגבר) וגם המילונים השונים בהגדרותיהם היבשות, כפי שציינתי בתחילת השרשור, מסייעים לנו לבחון בעלת קריירה - מיהי? וקריירה וירטואלית זו כנראה הקריירה האולטימטיבית , הטרנד החדש פרסום, יוקרה, והכרה, - תני לאצבעות ללכת במקומך אחר כך יגיעו גם התגמולים היותר ממשיים ותוכלי לענות על שני הקריטריונים, הווה אומר תהיי בעלת קריירה תרתי משמע... ונכון אפשר לפצוח בקריירה של גידול עשבי מרפא או לחילופין לפתח קריירה של בניית מיניאטורות מעיסת נייר משובחת להפליא, זה טוב לגוף וזה טוב לנשמה.. אבל כל עוד עשבי המרפא יצמחו פרא במרפסת או בחצר האחורית, והמיניאטורות יקשטו לתפארת את חדר הילדים שלי ושל אחותי....וכן, בדפי זהב תהיה מודעת פרסום לכל דיכפין, אבל אינטרנט הס מלהזכיר, בטח לא ניהול פורום או קבוצת דיון (שטומנת בחובה את אותם קשרים, סטטוס ופרסום, ולאו דווקא בקרב המתדיינים שבאים והולכים, אלא דווקא במרחבים שמאחורי הקלעים (וכבודם של המשתתפים במקומם מונח, שגם אני כמותם - שחור על גבי אפור לבן..), אזי אולי זו קריירה? אך היא מועדת להיות בחזקת נעלם... וזו לא את שנכשלת - זו רק הקריירה, שגם היא לא נכשלה, היא פשוט לא התקיימה, אפשר להיות ולחיות גם ללא הטייטל הזה, שככל הנראה נועד להבחין ביניינו רובנו שנמצאים דיי קרוב לענבל ההוא של עקומת הפעמון, ולאו דווקא בשוליה, מתפרנסות מי יותר ומי פחות, ועושות, כן עושות. ונכון אם אין אני לי מי לי, וגם יגעתי ומצאתי תאמין, ואין דבר העומד בפני הרצון (גם לא הרזון אבל לעיתים זה גם להיות במקום הנכון ובזמן הנכון ואני, לא בעלת קריירה אבל יש לי חזון ועכשיו אני פשוט אסתום שיהיה לילה - חלום

 

[tookmy]

הערת ביניים קטנה:

"רק ברגע הפרידה מהחיים" ... לפעמים אחרי דווקא. ואן גוך, מכירה? יש עוד כמוהו. הקריירה התחילה אחרי מותם? לא חושבת. הם היו עסוקים בקריירה שלהם, אבל היא תרמה להם פרסום תהילה וכסף רק כשכבר לא יכלו להנות מהם.

 

[Aladdin Sane newnic]

לדעתי

הצלחה בקריירה - הצלחה בפעילות בתחום מקצועי כפי שהיא נתפסת על ידי החברה (בדר"כ כסף, אבל גם מעמד, כוח והשפעה) יש כאלה שאצלם מימוש עצמי == הצלחה בקריירה ויש אחרים.

 

[amonit]

אפשר לעשות קרירה בכל דבר!

קרירה היא הגדרה טכנית לדעתי= השקעה ,זמן ,מרץ , דבקות במטרה ועוד ועוד. אבל הצלחה בכלל היא מושג מאוד אישי. תהיתי רבות על המושג החמקמק....הצלחה. הצלחתי מאוד בעסק שהיה לי, כסף היה [ותמיד שואפים ליותר] קשרים נוצרו, הפירסום ברמה המקצועית עבר מפה לאוזן, כבר לא היה תלוי בי. מעמד טוב נו, זה כמו כסף ... באותה ההגדרה מימוש עצמי היה -בתחומים מקצועיים ואישיים שנבעו מתוך ההתקדמות . אז הצלחתי? היו לי עוד צרכים שלא התממשו, שרציתי להמשיך הלאה,רציתי לנסות ולחוות ולא להיות כבולה לעיר הגדולה, להיות כבולה לעסק. אז נכשלתי? את התחושה הזו של מימוש וויתור על דברים מסויימים מתוך צרכים חדשים, לקחתי איתי מתוך תחושה של עוצמה. אז הצלחתי בקרירה או נכשלתי?

 

[רוני ספיר]

מבחינתי, הצלחת

ויש לי תחושה שגם נגעת בנקודה הקריטית - מה שנעשה מתוך תחושת עוצמה, בלי קשר לאיך קוראים לו (הצלחה / קריירה / אחרת לגמרי), הוא הדבר בעצמו. גם אם בתנאים אחרים, הוא היה לגמרי משיק, או שכן, או בכלל זר גמור. הצלחת פעמיים.

 

[חנה בית הלחמי]

לאחר שאמרו כאן הרבה ממחשבותי

אוסיף בכל זאת... רוני, קריירה היא תחום עיסוק שיש בו תזוזה קדימה במסלול היררכי כלשהו - כלכלי, תדמיתי, מעמדי וכדומה. כל תחום שאת עוסקת בו ברצץ וזזה איתו קדימה הוא קריירה. הגמול הוא כסף או שווה כסף - ושווי הכסף בעינינו שונים כגודל השונות שבין האנשים עצמם. לואן גוך היתה קריירה אומנותית נפלאה והוא רעב ללחם. קריירה מקבלת את משמעותה האמיתית כשיש הכרה חיצונית - מה שאכן קורה אצל רוב הסופרות והסופרים כך ששכרם לא יוצא בהפסדם. מה היעדים שלך ? האם בחרת מסלול מתוכנן (לפחות באופן בסיסי" ושכולל התקדמות כלשהי ? אם כן, את במסלול קריירה. עכשיו מתערבל לי המח, אמשיך מחר

 

[רוני ספיר]

איך זה קשור אלי?

אני לא חושבת שלציירים - כושלים או מצליחים - היתה רשימת יעדים ומסלול שהם בחרו מראש. כשהם מצליחים, אנחנו אומרים שהיתה להם קריירה. כשהם נכשלים - לא. אלא שמראש הם לא יודעים אם יצליחו. ובכל זאת, ככל הנראה, הם מציירים.

 

[amonit]

אתן מבלבלות!!

קרירה היא מסלול, דרך, טכניקה וכ. לתוך קרירה אפשר להכניס- כישרון, תוכן, רצון, יכולות שונות ומשונות. כשאתן בוחנות ציירים, פסלים, משוררים ואמנים על כל המגוון ובודקות את מסלול ההתקדמות שלהם זאת לא בהכרח קריירה! הדרייב של יוצרים יכול להיות דומה- להגיע להכרה, להגיע למעמד להגיע לשמיים שזהו אותו הדרייב כמו של קריירה לא "יצירתית" [וזה במרכאות מכוון שיצירתיות לא נמדדת ביכולת לצייר את את האלוהים נוגע באדם בלבד- מיכאלאנג´לו.... אבל זה לצורך הדיון בלבד וההפרדה.] המניע של אמן הוא קודם כל מניע בסיסי הרבה יותר. מניע שאינו קשור למושג קרירה המניע הוא עמוק וראשוני- ליצור, לצייר, לכתוב, לפתח שפה ויזואלית ליצור טקסטים והקשרים כמו ללדת. בשלב הראשוני הזה של הדרייב העמוק- שם, במקום הזה אין משמעות לקריירה. זהו המקום הראשוני של הבריאה, של היצירה. בשלב השני אפשר להפוך את זה לקריירה. אם את האמנית מעניין "להצליח" ולא מעניין קודם כל ליצור מתוך תחושה פנימית עבודותיה ריקות מתוכן [ויש כאלה אנו קוראים להם "אמנים מסחריים"] קריירה יכולה להיות יצירתית במובנים רבים אך נא להפריד בין דחף אמנותי לבין יצירתיות אחרתשיכולה להיות נפלאה, מוצלחת ועוד אך היא שונה מהדוגמאות שהבאתן.

 

[amonit]

חנה,

את מתארת "קרירה עיסקית" דרך להשגת יעדים, כתכנית עסקית. קרירה ניהולית. כאשר מערבים כשרון אמנותי כמו של רוני, או ציירת או שחקנית זה מסובך קצת יותר. לא סתם לשחקנים יש מנהל אישי וסוכן, או לציירים- סוכנים. יש בעיתיות מסויימת וקונפליקט בין השקט שאמנית זקוקה לו לבין המרוץ העיסקי. זה לעשות דבר והיפוכו בעת ובעונה אחת. קשה גם ליצור- וגם למכור-וגם לקדםרעיונות ונושאים. זו קרירה כפולה ומשולשת שלושה מקצועות. לא סתם אמנים חולמים על ספונסר או על מישהוא שיגלה אותם, ויסיר את האחריות הכלכלית מהיצירה עצמה. אני גיליתי שברגע שהפרדתי את הצורך להתפרנס מהיצירה עצמה, ז"א לא הפכתי את היצר האמנותי שלי לקריירה אני נהנת ליצור ונהנת לעבוד. כשהייתי אמורה ליצור אמנות עבור כסף זה פתאום הפך בלתי אפשרי. לא יכולתי ליצור מכל מה שרציתי וכשזה לא נקנה ע"י העולם בכמויות מסחריות "נתקעתי" עם סחורה לא יכולתי לקרוא לעבודותי "סחורה ולא יכולתי לנתק את היצירה מהצורך שתמצא חן לכן החלטתי להפריד. אמנות וקריירה . ברגע שניסיתי למכור וליצור הרגשתי שהפכתי למפעל.... ברגע שפרנסתי הובטחה במסלול התקדמות מקביל- יכולתי להשתמש בעוד כשרונות שהיו חבויים בי, ולפנות משאבים ליצירה. שוב זה לא החלום הרטוב של האמן, זה לא הפנטזיה,, המוסכמת שאמן אמור להתפרנס מאמנותו- אני אתן דוגמא: יצרתי יצירה, היא נמכרה יצרתי עוד אחת והיא לא, מה עכשו? ליצור עוד אחת כמו זו שנמכרה? או בכל פעם ליצור משהוא חדש? איך אפשר ליצור משהוא שוב ושוב רק בגלל שהוא נמכר.. זה הופך למפעל... וזו כבר קרירה ניהולית עיסקית המוסכמה הזו יצרה אצלי סבל פנימי כה רב ששיניתי אותה וההגשמה העצמית שלי הופרדה מהאמנות. יש לי כמה מסלולים מקבילים אך כך הם אינם מתנגשים.