באתי מהעמוד הראשי
והפתיע אותי לא לראות שום דעה דומה לשלי. אותי אישית המעמד מגעיל (לא אכפת לי שאחרים עושים את זה, אבל לא אצלי, גם לא על גופתי המתה) אני מבינה את עניין החתונה כדי לתת בטחון לילדים ולמנוע בעיות רכוש בלה בלה בלה אבל אני חילונית (מאוד), לא נראה לי שאיזה איש עם אג'נדה דתית שלא מדברת אלי בכלל יבוא וינהל מו"מ (מלאכותי וסמלי ככל שיהיה) ועוד כל עניין הכתובה, מה אני בית שחותמים עלי חוזה? לא נראה לי שאם אהוב נפשי יבעט בכוס זה יעשה את החיים שלי מתוקים יותר, לא נראה לי שלהתחיל זוגיות באוברדראפט שלי או של ההורים מביא מזל שמחה או ששון, ביחוד משום שרוב הגרושים נובעים מבעיות כלכליות ואחרי כל אלו, ממש מגעיל אותי לחשוב שבטקס שנועד לחגוג זוגיות שזה משהו אינטימי מאוד, צריך את כל החברה מהמשרד של ההורים, שאפילו לא סובלים אחד את השני, לא צריך את השכנים שחוץ מבוקר טוב אין לי הרבה מה להגיד להם או מה לחלוק איתם, לא נראה לי שאני צריכה קרובים רחוקים שאפילו לא תמיד מתקשרים להגיד חג שמח או מזל טוב ביומולדת זה נראה לי קרקס שמשלב מסרים דתיים שרחוקים ממני 1000 שנות אור, ומשהו "נוצץ" שבנוי מצביעות שקרים ונפנוף בעאלק עושר אושר ותהילה שבכלל לא נמצאים שם. מממש ממש לא יקרה אצלי.. אם כבר להחליט להנשא בדרך כזו או אחרת הסכם ממון או חתונה אזרחית (שלצערי דורשת יציאה לירח דבש עוד לפני הטקס) נראים לי די והותר