Raindrop23
New member
עצובה ועצבנית
אנשים מאכזבים, נצלנים וכפויי טובה, זו מנת חלקי. במשפחה שלי רגילים שאני נותנת להם דברים במתנה, דברים שקשורים לרוב לטכנולוגיה ושווים כסף, ואני נותנת להם.
אם אני משדרגת, הם מקבלים את הישן ומרוויחים. אז כנראה שראו כי טוב ומצפים ליותר מדי. בשבוע שעבר האחיינית שלי בת ה-12 שאלה אם יש לי אוזניות שאני לא צריכה.
אתמול אחותי הגדולה שאלה אם יש לי DVD מיותר. מה אני נראית לכם, חנות?
עניתי בשלילה לשתיהן. בפעם האחרונה שהשאלתי לאחיינית אחרת שלי, בת 18, אוזניות, היא הרסה אותן.
אם אני נותנת משהו, זה מיוזמתי ומשיקולי וכשיש לי מה לתת ואני רוצה לתת. אני אוהבת לעזור ולתת אבל יש גבול לכל תעלול
קודם היו לי אנרגיות ומצב רוח די טוב אבל זה כנראה היה בזכות הואבן. עכשיו אני עייפה, חסרת מנוחה ועצובה.
וגם יש לי חברה אחת טובה "במציאות" ואי אפשר לסמוך עליה. כן, יש לה צרות משלה אבל שוב, יש גבול.
היה לי יום הולדת לפני מעל לחודשיים ועד עכשיו היא לא מצאה לנכון להיפגש איתי. היא הציעה שניפגש בחגים ולא יצא מזה כלום. כמה מפתיע.
לה היה יום הולדת החודש. לא אכפת לי. אם היא לא מוצאת לנכון להתייחס ליום הולדת שלי, אז שתחפש את החברות שלה.
תמיד היא אומרת לי שאני כמו אחות בשבילה ושהיא סומכת עלי בניגוד לאחותה (יש לה אחות בעייתית, סיפור ארוך שאני לא רוצה להיכנס אליו פה).
You can talk the talk, but can you walk the walk? Probably not
Talk is cheap. מה הטעם במילים יפות כאשר אין להן כיסוי.
אנשים מאכזבים, נצלנים וכפויי טובה, זו מנת חלקי. במשפחה שלי רגילים שאני נותנת להם דברים במתנה, דברים שקשורים לרוב לטכנולוגיה ושווים כסף, ואני נותנת להם.
אם אני משדרגת, הם מקבלים את הישן ומרוויחים. אז כנראה שראו כי טוב ומצפים ליותר מדי. בשבוע שעבר האחיינית שלי בת ה-12 שאלה אם יש לי אוזניות שאני לא צריכה.
אתמול אחותי הגדולה שאלה אם יש לי DVD מיותר. מה אני נראית לכם, חנות?
עניתי בשלילה לשתיהן. בפעם האחרונה שהשאלתי לאחיינית אחרת שלי, בת 18, אוזניות, היא הרסה אותן.
אם אני נותנת משהו, זה מיוזמתי ומשיקולי וכשיש לי מה לתת ואני רוצה לתת. אני אוהבת לעזור ולתת אבל יש גבול לכל תעלול
קודם היו לי אנרגיות ומצב רוח די טוב אבל זה כנראה היה בזכות הואבן. עכשיו אני עייפה, חסרת מנוחה ועצובה.
וגם יש לי חברה אחת טובה "במציאות" ואי אפשר לסמוך עליה. כן, יש לה צרות משלה אבל שוב, יש גבול.
היה לי יום הולדת לפני מעל לחודשיים ועד עכשיו היא לא מצאה לנכון להיפגש איתי. היא הציעה שניפגש בחגים ולא יצא מזה כלום. כמה מפתיע.
לה היה יום הולדת החודש. לא אכפת לי. אם היא לא מוצאת לנכון להתייחס ליום הולדת שלי, אז שתחפש את החברות שלה.
תמיד היא אומרת לי שאני כמו אחות בשבילה ושהיא סומכת עלי בניגוד לאחותה (יש לה אחות בעייתית, סיפור ארוך שאני לא רוצה להיכנס אליו פה).
You can talk the talk, but can you walk the walk? Probably not
Talk is cheap. מה הטעם במילים יפות כאשר אין להן כיסוי.
