עשינו טעות או שזה בלתי נמנע?

[La Milagrosa]

אני אמיתית לגמרי.

מה את מצפה שאני אגיד לאגואיסט פחדן ובוגדני כמוהו?

 

[סיגלית 2014]

את האמת

אין כמו האמת. ואפשר לכתוב מה שאת חושבת: שהוא מונע מתוך פחד, שהוא חשב ועדיין חושב רק על עצמו והוא לא יתווכח איתך לגבי הבגידות אז הוא גם בוגדני.

אבל יש הבדל גדול בין לכתוב דברים כאלו לבין לפסוק שלא מגיעה לו אהבה.
לכל אדם מגיעה אהבה!
ואם ימשיך להיות פחדן ואגואיסט הוא יבין בסופו של דבר שמשהו לא בסדר.
ומה את בכלל משווה בינך לבינו? את אדם אחד והוא אחר.

 

[La Milagrosa]

"לכל אחד מגיעה אהבה" זה משפט מטומטם מאין כמוהו.

אהבה גדולה ואמיתית היא פריבילגיה. היא ממש לא מגיעה לכל נאד.
מה זה "לכל אחד מגיעה אהבה"? להיטלר הגיעה אהבה? לערפאת הגיעה אהבה? לצ'ארלס מנסון הגיעה אהבה?
יופי. אז זה ממש לא ש"לכל אחד מגיע". ממש לא.

 

[סיגלית 2014]

ממש לא מטומטם.

תגידי, את אלוהים? מי את שתחליטי למי כן מגיע ולמי לא?
לכל נפש בעולם מגיע שיאהבו אותה. אף נפש בעולם לא מושלמת, בכל אחת תמצאי דפיקות מסוימת, קטנה יותר או גדולה. גם את לא מושלמת. מישהו אחר יכול לכתוב עליך מה שהוא חושב ולהסיק שגם לך לא מגיעה אהבה.
אז תעשי טובה לאנושות ותתחילי לפסוק רק שתגיעי לדרגת מלאך מינימום.

 

[La Milagrosa]

אהבה מגיעה רק לאנשים טובים וישרים.

זה רחוק מ"מושלמים", כאילו שאת לא מבינה את ההבדל בין "מושלם" לבין "אדם ישר וטוב". אנשים רעים, בוגדניים, לא ישרים. זה אנשים שלא מגיע להם שום דבר שדומה לאהבת אמת. למה? כי הם חארות.
לא ענית לי- להיטלר ולערפאת הגיעה אהבה? מעניין למה אין לך ביצים לענות על השאלה הזאת ביושר.

 

[מיתר פורט על אהבה]

לך מגיעה אהבה?

כי לי לא עושה רושם שאת אדם טוב. אז חצי מהמשוואה לא עונה על הדרישות. בלוגיקה זה מבטל גםפ את השני.
מה את משווה להיטלר ולעראפת בכלל? מה הקשר?
אנחנו מדברים על אדם מהיישוב. כמוני כמוך, לא פסיכופטים.

 

[La Milagrosa]

ברור. אני אישה ישרה שמכבדת את בן זוגה

והייתי מעדיפה למות מלבגוד בו ולפגוע בו.
ההתרשמויות שלך לגמרי לא מעניינות אותי.
ומי שלא אכפת לו לבגוד, לנצל ולפגוע במי שהוא חי איתו הוא סוג של פסיכופט.

 

[מיתר פורט על אהבה]

אולי את בעלך את מכבדת

אבל פה ובפרומים אחרים את עושה הכל על מנת לפגוע באחרים.
המקלדת שלך ללא מעצורים והכל תחת הפאסון של
"לא איכפת לי מה אומרים עלי, לא איכפת לי מאף אחד".
מה אגיד לך. אני קורא אנשים מקילומטרים.
אני חושב אחת משלוש:
1. או שאת אדם עם ערך עצמי ברצפה ומנסה בכל הכוח לחפות על זה ביוהרה, חוסר כבוד כלפי כל שמסביבך (חברים בפורום)
2. או שאת סתם משועממת שאוהבת לקבל תשומת לב ולעשות פרובוקציות
3. או שאת פשוט אדם לא נחמד.

אבל אני בטוח שממש לא איכפת לך מה שאני כתבתי פה אז שאי ברכה.

 

[La Milagrosa]

לא רק את בעלי אני מכבדת. אני מכבדת אנשים שמגיע להם כבוד.

ולאגואיסט בוגדני ופחדן לא מגיע שום כבוד.

 

[מיתר פורט על אהבה]

תשמעי בואי נדבר עכשיו ברצינות

אדם מתאר מערכת יחסים , יש להם שלושה ילדים קטנים.
אני יכול להזדהות איתו. גם לי יש שלושה קטנים.
את ממהרת לשפוט אותו בלי להכיר את העובדות.
יש הבדל כשאתם זוג בלי ילדים ואין לכם שום מחויבות לאף אחד.
לא מתאים, מתחלקים ברכוש והולכים.
כשיש משפחה וילדים בגילאים האלה, יש דינאמיקה במערכת הנישואין שלא תמיד פועלת לטובת כל אחד מהצדדים.
את קובעת בצורה נחרצת שהוא בוגד ופחדן.
אולי לא היתה לו ברירה?
אולי אשתו קרה שנים ולא מתייחסת אליו. למה הוא צריך להיות נשוי ולאונן במקלחת? הוא רוצה אהבה.
הוא לא רוצה להתגרש. לא רוצה לעזוב את הילדים.
גירושין גם עולים הרבה כסף. לא לכל אחד יש אפשרות.
אי אפשר לשפוט אדם לחומרה בלי להבין את המצב שלו.
לפעמים אנשים נמצאים במבוי סתום. נדחפים לפינה.
זה לא שחור ולבן

 

[1Shir]

נראה שאתה מאוד מזדהה איתו

יש לו שני ילדים...

הוא כתב מקסים וגם אני הייתי שמחה לדעת יותר על מה שעבר עליו
אבל בשורה התחתונה הוא באמת בוגד ובאמת מפחד...
זה בסדר, גם אני פחדנית, וכמו שאמרת, לבגידה יש שני צדדים אז לא צריך להוריד את הגרזן (למרות שעקרונית בגידה זה הדבר הכי נורא שיש בעיני, כי זאת הונאה רגשית, אבל כל מקרה לגופו)

 

[מיתר פורט על אהבה]

אני אכן מזדהה איתו ולא כי בגדתי

מעולם לא עשיתי זאת , אבל אני נשוי עשרים שנה עם ילדים ומבין מה זה כשמסתכלים עליך כמובן מאליו בנישואין.
בגידה היא אכן דבר נורא, אבל אני לעולם לא אשפוט מי שעושה את זה, כי לכל מעשה יש גורם.
אני טוען שאוכלוסיית הבוגדים והבוגדות (מתחלק חצי חצי בסטטיסטיקה עם נטייה אפילו לנשים) מתחלקים לכמה קבוצות:
א. כאלה שיש להם עיניים גדולות, יבגדו גם אם טוב להם בנישואין, אפילו בתחילת הקשר. לאלה אין לי רחמים. חארות.
ב. כאלה שרמת הערך העצמי שלהם כל כך נמוך שהם חייבים אישורים שאוהבים אותם. פחות חמור אבל עדיין.
ג. כאלה שלא יבגדו כשטוב להם, אבל נדחקו לפינה עקב הזנחה רגשית בקשר, חלקם נמצאים עם בני/בנות זוגם בקשר אינטימי פעם בחודש חודשיים ומחליטים שלא ימשיכו לחיות במצב זה. כשאני אומר "נדחקו לפינה" זה אומר שאין להם אפשרות להתגרש מכל מיני סיבות שלהם. (מצב כלכלי, אי יכולת להתמודד עם ניתוק מהילדים, פחד משינויים וכו)
שוב אני לא מצדיק, אבל אפשר להבין מה הוביל למה.
אגב במקרה זה, אני מאמין שאדם יעשה הכל על מנת לשמר את המערכת, כולל דרישה מהפרטנר/ית ללכת ליעוץ זוגי. כשמקבלים תשובות כגון "הבעיה היא אתה ולא אני" בסופו של דבר מתייאשים לתקן ועושים מעשה.

 

[חביף]

כבר כתבתי

משועממת.

סתם ווכחנות למען ווכחנות, ומאבקי כוח מיותרים.

 

[La Milagrosa]

כבר כתבתי: סטוקר אובססיבי וטרחן.

 

[גילי1211]

מאיפה השנאה לבוגדים?

חווית בגידה אולי ולכן את כל כך מתעבת אותם?

 

[La Milagrosa]

זה משנה מאיפה היא?

זה לא רלוונטי לשום דבר בדיון הזה.
אבל אם כבר שאלת, השנאה שלי היא לא רק לבוגדים. היא לאנשים לא הגונים ולא ישרים באופן כללי. נבגדתי פעם על ידי בן זוג, אבל עוד לפני שזה קרה החזקתי בדיוק באותן עמדות.
לא נפלתי קורבן למעשי ניצול ורמאות ואני מתעבת את הנוכלים שעוסקים בזה בדיוק כמו שאני מתעבת בוגדים ובוגדות.

 

[כי אני הבוס]

 

[אלי רוזנשטיין]

אני רואה שהשרשור לא הלך למקומות טובים

אז רק לעשות קצת סדר, אולי פרופורציות (כי יתכן, רק יתכן שיש הבדל קטן או שניים ביני לבין היטלר).

באתי לפה לשאול שאלה ולהתייעץ.

סיפרתי את הדברים מבלי לייפות אותם ובלי למסמס את חלקי בעניין.
ברוב שנות הנישואין שלנו, כולל היום, אין דרמות גדולות ואין דמעות או מצוקה גדולה. אז אין צורך להקצין סתם גם.

היתה תקופת שפל בה בהחלט לא נתתי את תשומת הלב שלדעתי מגיעה למשפחה שלי. לא הייתי בסדר. אין לי בעייה להגיד את זה בפה מלא. אשתי לא היתה מרוצה. הילדים התגעגעו. הבחורה שהייתי בקשר אתה גם מטבע הדברים העדיפה קשר מלא ונורמטיבי ולא סיפור כזה. היא לחצה עלי שוב ושוב לעזוב אותם ולעבור אליה. ההחלטה שלי לא לעשות את זה ולא לפרק נראית בעיני החלטה נכונה. היה קל מאוד להיסחף עם ההתלהבות ולזרוק הכל. אם כבר את זה אני מחשיב כאגואיזם. אבל לא עשיתי את זה והקשר הזה הסתיים.

התקופה הזו נגמרה.

היום אני מרוצה מהמצב בהרבה מובנים - הילדים רואים אותי בבוקר, בערב, כל סוף השבוע, אנחנו יוצאים לטיולים משותפים (כולל אשתי), יוצאים לארוחות ערב ביחד בחוץ, כשצריך לעזור בשיעורים לילדים אני תמיד נמצא. כשיש בעייה מכל סוג שהיא אני יכול לסייע. אני באמת לא יודע עד כמה אפשר יהיה לשמור את זה לאחר גירושין.

בחצי שנה האחרונה עברנו הרבה. עברנו מעיר אחת לשניה, הבן שלי התחיל בית ספר חדש עם קשיי קליטה לא קלים, סגרתי עסק שהפעלתי והתחלתי משהו חדש. אז באמת לא מפריע לי שאומרים לי שאני מזכיר את המלט, כי אני כן רוצה לשמוע פרספקטיבות כאלה גם, אם הייתי חושב שאני יודע הכל לא הייתי בא להתייעץ. ואם למישהו נראה שההתלבטות הזאת היא פחדנות אז סבבה, לא מפריע לי גם. אם כבר אני מתחרט על דברים בעבר אז זה כשפעלתי מהר מדי ולא לאט מדי.
ואם אתגרש כשהילדים יהיו גדולים בכמה שנים טובות יותר גם לדעתי עדיף.

אם אני מרוצה לגמרי? ברור שלא. בגלל זה כתבתי שאני מרגיש תקוע. אני באמת שמח אם לאחרים ההתלבטות הזאת קלה.

 

[סיגלית 2014]

אני לא חושבת כמוך

טוב שיש מגוון של דעות וכל הכבוד שאתה מוכן לקבל כל דעה, לא ממהר להתקיף ועדיין שומר על סגנון כתיבה מכבד.
פרסת את הקלפים על השולחן, סיפרת והורדת את הראש כשהגיעו הגלים למען מטרה אחת : להבין מה עושים עכשוו.

אם מנסים לנתח את כל מה שכתבת, יהיו שיגידו שהמצב שהגעת אליו היום הוא תוצאה של חוסר תשומת לב, של הזנחה ושל טיפה אגואיזם:
אולי זה לא היה כל כך בסדר שהתחתנת עם מישהי כברירת מחדל וגררת אותה לחיים כאלו,
אולי זה לא היה כל כך בסדר שנתת לקשר ביניכם לדעוך עד לרמה שאתם לא מעניינים האחד את השנייה,
אולי זה לא היה כל כך בסדר שבמקום לחשוב איך לשפר את הזוגיות שלך או להוסיף קצת פלפל לזוגיות די יציבה (שהיא לא דבר מובן מאליו), חשבת איך לעזור לעצמך בלבד,
אולי זה מאד לא בסדר שבנוסף הזנחת את הקשר עם ילדיך למען ילדונת שרצתה אותך רק לעצמה (ועל פי מה שאתה מספר לא הייתי מגדירה אותה "מדהימה בכל קנה מידה").

לדעתי, עשית החלטה נכונה שמראה שעלית על הגל ואתה כבר בסוג של תהליך. הבנת מה באמת חשוב לך בחיים. המשפחה שלך עוברת תהפוכות ואתה לא רק שם בשבילה אלא אתה חלק ממנה.
כעת, כאשר אתה עדיין מרגיש שחסר משהו, עומדות בפניך מס' אפשרויות. אני חושבת שנתנו לך כאן נקודות לחשיבה. מה עדיף אתה צריך להחליט. אם באמת יש בעיה להגיע להחלטה, שווה לחשוב על האופציה לערב איש מקצוע. איתו תוכל להבין מדוע זוגיות יציבה כמו שלך (שאנשים אחרים משוועים לאחת כזו) אינה מספקת אותך, מדוע אתה מרגיש שאתה חייב להתרגש בקשרים קצת אחרים שגורמים לך לזרוק הכל, האם ניתן לעשות משהו ומה.

בהצלחה

 

[מיתר פורט על אהבה]