עשינו טעות או שזה בלתי נמנע?

בגדול נראה לי שקראת אותי יפה

-- אולי זה לא היה כל כך בסדר שהתחתנת עם מישהי כברירת מחדל וגררת אותה לחיים כאלו
בראייה לאחור, זה היה טפשי. מזכיר לי קצת את הסצנה מג'רי מקווייר בו הבחורה אומרת לו משהו כמו - "נבזבז עכשיו 10 שנים על טעות כי רצינו להיות מנומסים?"

-- אולי זה לא היה כל כך בסדר שנתת לקשר ביניכם לדעוך עד לרמה שאתם לא מעניינים האחד את השנייה
יתכן. נראה לי תהליך טבעי אבל. אולי אני טועה.

- אולי זה לא היה כל כך בסדר שבמקום לחשוב איך לשפר את הזוגיות שלך או להוסיף קצת פלפל לזוגיות די יציבה (שהיא לא דבר מובן מאליו), חשבת איך לעזור לעצמך בלבד
לא ראיתי איך.

- אולי זה מאד לא בסדר שבנוסף הזנחת את הקשר עם ילדיך למען ילדונת שרצתה אותך רק לעצמה (ועל פי מה שאתה מספר לא הייתי מגדירה אותה "מדהימה בכל קנה מידה").
זה חד וחלק דבר שאני מאוד מצטער עליו. הייתי מודע לזה ולא יכולתי להתנתק. בעבר לא היו לי בעיות לחתוך קשרים עם חברות. הפעם זאת היתה אובססיה. אני יכול לעשות כל מיני נסיונות לרציונליזציה אבל ת'כלס אני לא יודע למה זה היה כזה חריף. זאת לא היתה הפעם הראשונה שהיו לי דברים פה ושם, אבל במקרים האחרים זה היה ממש חסר משמעות, הייתי בשליטה ולא נתתי לזה להשפיע או להשליך על השגרה התקינה. מדהימה מבחינת האופי היא בטח לא היתה. ההפך. היתה בעייתית מכל מיני היבטים. היו בינינו כסאח ודרמות פי כמה ממה שהיה עם אשתי. גם אם לא הייתי נשוי, בראייה רציונלית היא האחרונה שהייתי נכנס אתה לקשר מחייב. ועדיין לא יכולתי להתנתק. מטורף אני יודע. לטעון לאי שפיות זמנית....?
 
רוברט פרוסט ויימח שמו של מי שהמציא מתקן איות בטלפון


 
תשובה של גרוש

אז ככה, קודם ה"כישורים" שלי. גרוש מזה 8 שנים אחרי 15 שנות נישואין ושני ילדים, הגדול הולך ממש בימים אלה לצבא, הקטנה בתיכון. חי מזה 6 שנים בזוגיות חדשה, גם היא גרושה עם ילדה.

קודם כל מה אל תעשה (לדעתי). אל תשווה את עצמך להוריך. זה היה דור אחר, שחי בעולם שונה מאד מזה שאנחנו חיים בו. סתם דוגמא, היה להם בטחון תעסוקתי שלנו אין, אנשים הלכו לעבוד אחרי הבי"ס או האוניברסיטה במקום מסוים ונשארו שם עד הפנסיה. וגם הייתה להם פנסיה. אבא שלי עבד באותו מקום עבודה עד הפנסיה ואמי החליפה רק פעם אחת מקום עבודה במהלך כל החיים. איפה יש לך את זה היום? ועוד הרבה הבדלים שלא אמנה פה את כולם. השורה התחתונה שאתה חי בעולם שונה מהוריך אז אל תשווה את עצמך אליהם.

הדבר השני, שאני נגד רומאנים מהצד. איזה חפוז מהצד בלהט היצרים זה נסלח (לדעתי). רומן מתמשך במעורבות רגשית גבוהה זה לא. זה רע מכל כך הרבה בחינות שאפילו לא אתחיל למנות את כולן. הכי גרוע שזה פוגע באינטגריטי שלך, כי ברגע שאתה לא שלם עם עצמך ולא גאה במי שאתה, זה יפגע בך וביכולת שלך לגדול ולצמוח כאדם טוב יותר. ואתה לא רוצה להגיע לגיל מבוגר עם תחושה של חיים מפוספסים. במאמר מוסגר, הרומן שניהלת מועד לכישלון ב"חיים המיתיים". אתם נמצאים בשלבים שונים בחיים וזה לא היה עובד. ותחסוך ממני ובעיקר מעצמך את הססמאות המטופשות וריקות מתוכן בסגנון "האהבה מתגברת על הכל". היא ממש לא.

לגבי גירושין, יש הרבה אגדות אורבניות שצריך להפריך. הראשונה שזה פוגע בילדים. אז בד"כ זה לא. החריג זה המקרים של גירושין מכוערים בהם המריבות של ההורים גולשות לילדים והם הופכים כלי ניגוח במלחמה של ההורים ביניהם. יש טייסים בחה"א שההורים שלהם גרושים ומהנדסים בהיי טק ורופאים בבתי חולים וחוקרים. אגדה שנייה, שזה דן את שניכם לחיי עוני כי מאותה הכנסה צריך לקיים שני משקי בית והנפגע העיקרי זה הגבר שצריך גם לשלם מזונות. כמו בנישואין, גם בגירושים המצב הכלכלי תלוי בעיקר בך. אם לא תשנה כלום אז באמת ההכנסה הפנויה שלך תצנח ואלא אם אתה עשיר מאד אז רמת החיים שלך תפגע. אבל זאת בדיוק ההזדמנות שלך לשנות דברים. למשל במקרה שלי היה לי חשוב מאד להקים משהו משלי. זה משהו מאד בסיסי באופי שלי. אשתי דאז התנגדה. אמרה שיש לי משרה טובה בחברה טובה ועשתה לי את המוות כל פעם כשרציתי לשנות משהו. אז אחרי שהתגרשתי התחלתי כל מיני מיזמים. בהתחלה במקביל לעבודה כי בימים בהם הילדים לא היו אצלי, היה לי זמן פנוי. שלושת המיזמים הראשונים דשדשו. הרביעי אבל שם אותי בכיסא יו"ר חברה המוערכת כיום בלמעלה מ 200 מיליון דולר. אז הכל תלוי בך ובגישה שלך. ואגב מזונות, אם כבר הזכרנו אותם, ביולי האחרון הייתה פסיקה של העליון שקובעת שמגיל 6 ומעלה האחריות על המזונות תתחלק שווה בשווה בין שני ההורים במשמורת משותפת. זה יוריד הרבה מאד עומס מהאבות שיפסיקו להיות ארנק מהלך. אגדה שלישית שאחרי הגירושין תאבד קשר עם הילדים. שוב, זה תלוי. המודל המקובל היום ובאופן גורף הוא של משמורת משותפת. כמות הזמן שאתה איתם תרד אבל איכות הזמן תעלה. כי הם יהיו איתך בדיוק את פרק הזמן שבו אתם מבלים זמן איכות ועושים דברים משמעותיים. ומה שיפה שזה נכון לגבי שני ההורים. לא כתבת בני כמה ילדיך אבל כשהם מגיעים לגיל ההתבגרות הם כבר יחליטו איפה הם רוצים להיות ומתי. אגדה שלישית שגירושין זה סיפור יקר ומכוער. שוב, זה יכול להיות אבל זה לא חייב. רוב הזוגות שמים את האגו בצד, הולכים למגשר וסוגרים הסכם תוך כמה פגישות. נכון, נעים זה לא, אבל גם לא חייבת להיות מלחמה מהסרטים בבתי משפט. ממש לא. אגדה אחרונה שרוב הנישואין מתפרקים בגלל בגידות ומריבות. בפועל רובם מתפרקים בגלל נתק והתרחקות. ואני מדבר כרגע רק על גירושין ממש. לא מדבר על נישואין שכבר מתים מוות קליני אבל בני הזוג לא מוכנים לעזוב וחיים בתוך פרידה רגשית מוחלטת.

לסיכום מה כן לעשות. אתה צריך להחליט בעצמך ועבור עצמך איפה אתה רוצה להיות, מה התכניות והשאיפות שלך לעתיד ומה אתה רוצה לעשות. עזוב את הוריך, זה לא רלוונטי. עזוב את חבריך, הם לא אתה. אתה צריך לקחת את עצמך בידיים. אם תחליט להישאר עם אשתך אז תתחיל לעבוד על הזוגיות. עזוב טיפול זוגי, זה סתם חרטא. אתם אלה שצריכים ויכולים לחולל את השינוי. אם תחליט להיפרד, זכור שכל סוף זאת התחלה וזאת גם הזדמנות גדולה מבחינתך. מבחינת שניכם. תתחיל לחיות בהווה ובעתיד ולא בעבר. אתה חייב לשבור את מסלול הדעיכה האיטי הזה שאתה גולש בו.

בהצלחה.
 
נעשתה פה טעות רצינית

אישתו ראויה למישהו טוב יותר ממך. אתה מדבר עליה כעל חפץ שהשתמשת בו ומעולם לא עניינה אותך בכלל. כל אשה, אפילו המכוערת ביותר או המשעממת ביותר ראויה ליותר מזה. אם היית דואג להשקיע במקום לחפש מה לא בסדר היית מגלה עולם קסום באשתך. קח אחריות ועוף ממנה! תתן לה לפרוח כי אצלך היא רק נובלת.
 
יכול להיות שראויה לטוב יותר

אבל אני לא מחזיק אף אחד באזיקים. לדעתי את זו שמדברת עליה כאיזה חפץ או אולי שבויה שאני צריך לשחרר. היא חופשייה לעשות כרצונה...
 

alongrin

New member
לא טעית שהתחתנת

ולא סתם התחתנת.
התחתנת כי אהבת את אותה אחת שהיא היום אשתך.
לא סתם גרתם ביחד שנתיים.
כן יש שחיקה... זה קורה לכולם.
וגם נוטים לשכוח למה אתה נמצא עם מי שאתה נמצא וכמה אתם חייבים אחד לשני.
&nbsp
ואותו רומן עם מישהי צעירה ממך ב-20.
זו אשליה שמעוותת לך את ראיית המציאות..
אתה לא יכול להסיק מכמה שעות חטופות של סקס בצימר על חיים שלמים.
על הקמת בית, משפחה, ילדים, מחלות וכו.
&nbsp
&nbsp
 
נקודה טובה

לגבי הפסקה השנייה, זה היה הרבה יותר מ"כמה שעות בצימר" מדי פעם, אני לא רוצה לפרוש את כל הסיפור, עדיף לא לחיות את זה שוב, לא היה פשוט להמשיך הלאה והמשכתי הלאה, חוץ מזה, היו סיטואציות כל כך הזויות שאתה לא תאמין שקרו.
 
בעידן של שיירינג בלתי נשלט

ברגע שאוציא את הפרטים זה במוקדם או במאוחר יגיע למישהו שיזהה את עצמו בסיפור..
אולי בשרשור אחר, בשם אחר, בלי כל הפרטים שכבר נתתי פה.
 

ai21

New member
נשמע שהטעות העיקרית היתה בשלב שבו הכל דעך

והחלטת "לסבול בשקט" ובהמשך לבגוד ולחפש ריגושים במקום לטפל בעניין כזוג.
זוגות חברים שלי מתחלקים ל2:
אלו שנתנו לדעיכה להתרחש עד לקריסה הבלתי-נמנעת,
ואלו שסירבו, ונמצאים היום בקשר טוב יותר ממה שהיה בזמן החתונה.


גם אני ואשתי לא תמיד ישנים ביחד בחדר - וזה בכלל לא סיפור,
אבל תמיד מנסים לרגש ולעניין אחד את השני,
גם אחרי 10 שנות נישואין.

זוגיות של בן 40 עם בת 22 - מדהימה ככל שתהיה, לרוב אינה רלוונטית.
היא רק התחררה מהצבא, סטודנטית או לפני התואר, בתקופה מעניינת שיש בה הרבה חידושים.
כנראה לא הסתכלה קדימה מעבר לשנה, והייתה זורקת אותך בכל מקרה.
אובססיה נשמע כמו תיאור מתאים.

בכל הנוגע לאשתך,
אם אתה רוצה להישאר - להיות זוג פולנים שסובלים בשקט רק ירע את המצב.
עדיף שכן תנסו למצוא דרך להנות ביחד - זה מזו,
לעורר את מה שהיה ונתתם לו לדעוך.
אם לא - תתכונן לכך שהמצב יורע, ולחתוך לפני שלילדים יגרם יותר מדי נזק.
כי משמורת משותפת כזוג גרוש עדיף על זוג נשוי שמרגיש כלוא
 

שירה190

New member
נגיד שעשית טעות

הרי עכשיו לא תוכל להחזיר את הזמן לאחור. המצב הקיים הוא מה שיש :)
נשמע שאתה בחיפוש אחרי עצמך ואחרי מה שיספק אותך. החלפת מקום מגורים, החלפת עבודה, האם עכשיו צריך להחליף את בת הזוג? התשובה היא שלא בהכרח. אנשים משתנים ומתפתחים עם השנים, מה שמתאים לנו בגיל 24 לא חייב להתאים לנו בגיל 44, אבל יש דברים שחבל לאבד וטיפול טוב יעזור.
תמצא מטפל טוב, עדיף אחד שהוא גם מטפל זוגי, ולך אליו לטיפול פרטני. רק אחרי שתגמור לברר עם עצמך מה אתה מחפש ולמה נכנסת לרומן שסיכן את הקשר עם הדבר שהכי יקר לך, ילדיך, תדע האם אתה באמת מעוניין להמשיך בנישואים.
וכמה מילים על בגידות - אני חושבת שלפעמים הן נחוצות, רק צריך לברור טוב מי הפרטנר/ית. הבחירה שלך מדליקה אינסוף אזעקות, כי נראה שבשלב כלשהו חיפשת להתפס, שזו הדרך הקלה אך גם הקשה ביותר לצאת מנישואים.
 
למעלה