אלי רוזנשטיין
New member
בגדול נראה לי שקראת אותי יפה
-- אולי זה לא היה כל כך בסדר שהתחתנת עם מישהי כברירת מחדל וגררת אותה לחיים כאלו
בראייה לאחור, זה היה טפשי. מזכיר לי קצת את הסצנה מג'רי מקווייר בו הבחורה אומרת לו משהו כמו - "נבזבז עכשיו 10 שנים על טעות כי רצינו להיות מנומסים?"
-- אולי זה לא היה כל כך בסדר שנתת לקשר ביניכם לדעוך עד לרמה שאתם לא מעניינים האחד את השנייה
יתכן. נראה לי תהליך טבעי אבל. אולי אני טועה.
- אולי זה לא היה כל כך בסדר שבמקום לחשוב איך לשפר את הזוגיות שלך או להוסיף קצת פלפל לזוגיות די יציבה (שהיא לא דבר מובן מאליו), חשבת איך לעזור לעצמך בלבד
לא ראיתי איך.
- אולי זה מאד לא בסדר שבנוסף הזנחת את הקשר עם ילדיך למען ילדונת שרצתה אותך רק לעצמה (ועל פי מה שאתה מספר לא הייתי מגדירה אותה "מדהימה בכל קנה מידה").
זה חד וחלק דבר שאני מאוד מצטער עליו. הייתי מודע לזה ולא יכולתי להתנתק. בעבר לא היו לי בעיות לחתוך קשרים עם חברות. הפעם זאת היתה אובססיה. אני יכול לעשות כל מיני נסיונות לרציונליזציה אבל ת'כלס אני לא יודע למה זה היה כזה חריף. זאת לא היתה הפעם הראשונה שהיו לי דברים פה ושם, אבל במקרים האחרים זה היה ממש חסר משמעות, הייתי בשליטה ולא נתתי לזה להשפיע או להשליך על השגרה התקינה. מדהימה מבחינת האופי היא בטח לא היתה. ההפך. היתה בעייתית מכל מיני היבטים. היו בינינו כסאח ודרמות פי כמה ממה שהיה עם אשתי. גם אם לא הייתי נשוי, בראייה רציונלית היא האחרונה שהייתי נכנס אתה לקשר מחייב. ועדיין לא יכולתי להתנתק. מטורף אני יודע. לטעון לאי שפיות זמנית....?
-- אולי זה לא היה כל כך בסדר שהתחתנת עם מישהי כברירת מחדל וגררת אותה לחיים כאלו
בראייה לאחור, זה היה טפשי. מזכיר לי קצת את הסצנה מג'רי מקווייר בו הבחורה אומרת לו משהו כמו - "נבזבז עכשיו 10 שנים על טעות כי רצינו להיות מנומסים?"
-- אולי זה לא היה כל כך בסדר שנתת לקשר ביניכם לדעוך עד לרמה שאתם לא מעניינים האחד את השנייה
יתכן. נראה לי תהליך טבעי אבל. אולי אני טועה.
- אולי זה לא היה כל כך בסדר שבמקום לחשוב איך לשפר את הזוגיות שלך או להוסיף קצת פלפל לזוגיות די יציבה (שהיא לא דבר מובן מאליו), חשבת איך לעזור לעצמך בלבד
לא ראיתי איך.
- אולי זה מאד לא בסדר שבנוסף הזנחת את הקשר עם ילדיך למען ילדונת שרצתה אותך רק לעצמה (ועל פי מה שאתה מספר לא הייתי מגדירה אותה "מדהימה בכל קנה מידה").
זה חד וחלק דבר שאני מאוד מצטער עליו. הייתי מודע לזה ולא יכולתי להתנתק. בעבר לא היו לי בעיות לחתוך קשרים עם חברות. הפעם זאת היתה אובססיה. אני יכול לעשות כל מיני נסיונות לרציונליזציה אבל ת'כלס אני לא יודע למה זה היה כזה חריף. זאת לא היתה הפעם הראשונה שהיו לי דברים פה ושם, אבל במקרים האחרים זה היה ממש חסר משמעות, הייתי בשליטה ולא נתתי לזה להשפיע או להשליך על השגרה התקינה. מדהימה מבחינת האופי היא בטח לא היתה. ההפך. היתה בעייתית מכל מיני היבטים. היו בינינו כסאח ודרמות פי כמה ממה שהיה עם אשתי. גם אם לא הייתי נשוי, בראייה רציונלית היא האחרונה שהייתי נכנס אתה לקשר מחייב. ועדיין לא יכולתי להתנתק. מטורף אני יודע. לטעון לאי שפיות זמנית....?