אנא דעתכן על העמדה המתגבשת
בשלב הזה, על בסיס הדיון כאן ובקבוצת פייסבוק נגד המילה, מתגבשת לי עמדה בערך כזאת. מחר אני עומד לדון עליה עם עורך דין. אנא הביעו דעתכן.
תביעות מכסימליסטיות, כגון איסור בר"מ, הן צעד של ראווה שאין לו סיכוי להצליח במשפט. וגם בתור צעד ראווה הוא לא יהיה הכי טוב מפני שאין בו חדש, כבר היה צעד כזה בעבר, העתירה של עמותת בן שלם (שאני חבר בה).
לתביעה צנועה, מינימליסטית, לעומת זאת, יש לדעתי סיכוי לא רק להעלות מודעות הציבור, להיות לא רק צעד של ראווה, אלא גם להזיז משהו אמנם קטן, אבל לעניין.
תביעה צנועה יכולה להיות למשל כזאת. בית המשפט יתבקש להורות למשרד הבריאות לכלול את נושא ההבטים הרפואיים של המילה במגוון התחומים שבאחריותו. שהרי אין מחלוקת שלמילה יש השלכות בריאותיות, או שליליות או חיוביות. מחובתו של משרד הבריאות להתיחס גם לדברים המזיקים לבריאות וגם לדברים המקדמים אותה. כך רשום בדף הבית של המשרד, וצריך לעיין בפקודת רופאים וחוקים אחרים מה חובתו של משרד הבריאות בחוק. אודה אם מישהו יתן קישור לחוק או תקנה.
בית המשפט יתבקש גם להורות למשרד הבריאות לערוך מחקר בנושא, לאור העובדה שהנושא שנוי במחלוקת בעולם הרפואה.
כנהוג, כאשר יש נתונים על השלכות לוואי,אפילו נתונים שנויים במחלוקת, על משרד הבריאות לדאוג לכך שכל מי שעושה ברית לילדו או לעצמו יידע על הסיכונים ויחתום על טופס הסכמה לברית מתוך ידיעה ושיקול דעת רציני. אגב, דרישה זו של שיקול דעת רציני וכוונה אמיתית היא גם דרישה מסורתית דתית (ר' אצל רמב"מ בפרט, וכבלל, לתפיסה הדתית, כל מצווה צריכה להיעשות מתוך כוונה מלכתחילה, ורק בדיעבד זה בסדר אם נעשית בלי כוונה (בלי מחשבה או ידיעה ברורה).
נראה לי שתביעה כזאת תיראה מספיק מתונה ומסורתית אפילו ולא כזאת שקוראת אתגר ולכן יש לה סיכוי להתקבל לדיון רציני ואפילו להצליח.
כי הרבה דברים (עורכי דין שמתעסקים בתביעות בנידון) חוזרים על עצמם
