פגמים, מקובל,אסור ומה שבינהם

[שוש מהדואר]

אין הרבה דברים שמעניינים אותי פחות

ממה שאתה חושב על כמה אני מעניינת או לא מעניינת.
כתבתי פה טיעונים כבדי משקל למה לא להיות עם אנשים שיש להם בעיות נפשיות. זה שאתה ושכמותך מתעקשים "לא להבין" אותם זו לא בעיה שלי.
אגב, שגיאות הכתיב שלך ממש מביכות.

 

[noamlah]

לוקח לתשומת לבי יקירה

אבל שתדעי שגם לך יש שגיאות כתיב, בדקתי עכשיו במילון אבן שושן והמילה "פח" כתובה עם ח' אחת והפירוש שלה הוא "כלי למילוי אשפה", בנוסף להגיד "פח איזה סרט ערבי דפקת לי פה" זה להשתמש במילה מחוץ לקונטקסט שלה, נהוג יותר לאמר "זרוק בבקשה את הסרט הערבי לפח", זכרי את זה להבא ותלמדי את כל חברותיך בדואר ישראל

להתראות אהובה

 

[שוש מהדואר]

אגב, אינך יודעת מי אני ואת מי אני מכירה

והאם יש או אין לי אנשים מאד קרובים שלקו בדכאונות, חרדות ואפילו מחלות נפש.

 

[מילי1991]

נכון

אני לא באמת יודעת. ואולי הרקע האישי שלי הוא זה שגורם לי לקרוא את הדברים שלך ולהתכווץ כולי. ולא - זה לא שאני חיה בסרט שהל טוב ומושלם אצלי כשזו בעצם לא המציאות.פשוט באמת קשה לחיות עם המחשבה או הידיעה שאנשים יפסלו אותי על דברים כאלה (אפילו אם אני בעצמי מדברת על זה בפורום בפתיחות). מתנצלת אם הוצאתי את דברייך מהקשרם אבל זה היה כמעט מתבקש (חוצמזה, הרגשה אישית שלי- ואולי שוב מוטעית - לא נראה לי שאת ראויה להתנצלות הזאת - אבל אני הרי בכלל חולת נפש אז אולי הכל דפוק אצלי בפרשנות גם ככה.)

 

[שוש מהדואר]

המשפט האחרון שלך היה מטומטמם

כל השאר בסדר.

 

[מילי1991]

סליחה מראש

מהמלכה אליזבת השניה. עצוב שיש אנשים שחושבים כמוך...מבחינתי להתרחק מאנשים שיש להם חרדות או שעברו בעבר דברים מהסוג,מעבר לעוול, זו לגמרי הכללה. זה הכללה של אנשים חשוכים בדיוק כמו להגיד ש "כל הערבים מחבלים" ושטויות מהסוג הזה. לא כ-ל המתמודדים עם בעיה רגשית או נפשית הם בעייתיים המערכות יחביפ בטח שלא בהכרח יותר מאנשים נורמלים

 

[מילי1991]

התכוונתי לרשום

בעייתיים במערכות יחסים *

 

[שוש מהדואר]

חחח אתם כאלה דראמה קווינס פה!!!

לא חייבים להתרחק מהם חברתית, רק לא הייתי נכנסת לזוגיות איתם. זה כל מה שאמרתי, לא פחות, לא יותר.
כמו שברור שיש ערבים מוסלמים הם אחלה אנשים (מכירה לא מעטים. אני חיפאית), מה שלא אומר, כמובן, שהייתי מוכנה לצאת איתם.
כל שאר המסקנות שלך מדבריי הם פרי דימיונך הפרוע, ועליו אני כבר לא אחראית. שאי ברכה.

 

[turangaleela1]

יש בזה משהו

בחלק מהדברים לפחות.
בנושאי בריאות הנפש יש הרבה השפעות חברתיות. עם זאת, אי אפשר להתעלם מראיות מדעיות של איזונים כימיקליים במוח. דברים כמו דיכאון, סכיזופרניה ומאניה דיפרסיה.
חלק מהדברים בDSM בהחלט מושפעי תרבות, אבל כמה מהם לא בהכרח.
מה שכן, היחס כלפי תשושי נפש הוא תרבותי לחלוטין וזה משהו שבהחלט יכול להשתנות!

 

[noamlah]

בוודאיי שיש שוני במוח

גם להומוסקסואלים על פי בדיקות יש מוח שונה מאשר להטרוסקסואלים
העניין הוא שהיום השינוי במוח הזה מקובל על החברה
לא מזמן הייתי במסיבה בדרום תל אביב והייתה שם מישהי שבזמן שכולם רקדו גנחה על הבמה ומייד אחריי זה נבחה כמו כלב, הסתכלתי בהתחלה וחשבתי מי זו ההזויה הזו ועוד יותר הפתיע אותי שכולם רוקדים כרגיל ואף אחד לא מתייחס אליה, ההתייחסות היחידה אליה באה מאיזו אישה מבוגרת שאמרה לה "אני אשמח אם תהיי קצת יותר בשקט כי אני רוצה לשמוע את המוזיקה" והיא אכן הנמיכה את הווליום
ואז הבנתי שמי שמחליט שהיא הזויה זה אני, מי שמחליט שהיא לא בסדר זה אני, לאף אחד אחר זה לא מפריע ואם כן מפריע אז הוא מציין נקודתית את העניין (כמו האישה המבוגרת) בלי לשפוט. הבנתי שלפחות במתחם הזה חולת נפש היא לא ובעולם אידיאלי היא הייתה יכולה לעשות כרצונה גם בחוץ
קצת מצחיק שאנחנו בתור חברה נאורה ומתקדמת מתגאים במי שגילה שהוא אישה בתוך גוף של גבר אבל מכניסים מהר לבית חולים לחולי נפש את מי שגילה שהוא חתול בגוף של אדם, יש בזה קצת צביעות
כמובן שאם יש בהתנהגות שלי סכנה לעצמי או לסביבה מן הראוי לעצור אותי מכך אבל המונח "חולה נפש" שמתיימר להגיד שמשהו לא בסדר עם נפש של מישהו (מונח פשטני בפניי עצמו שאף אחד לא יודע להגדיר איפה הוא נמצא) נובע בעיקר מתוך פחד

 

[turangaleela1]

לא, המציאות היא שאת לא מכירה אותי

ולכן לא יודעת מה יהיה לי טוב ומה לא

 

[שוש מהדואר]

חחח בסדר, אז תתחתני עם חולה נפש. מזל טוב

 

[Berethor]

על בעיות פיזיות או/ו נפשיות קשות, במיוחד אלו שהכי מפריעות לי

זה עובד אצלי על עקרון דומה לשל חסרונות באופן כללי, רק שברוב המקרים האלו מדובר בחסרונות שלא ניתנים לתיקון, ולכן גם בעלי חשיבות גדולה יותר מבחינתי. יש בעיות שיכולה להיות עליהן פסילה על הסף, ויש כאלה שאפסול עליהן במיוחד אם בנוסף עליהן יש עוד שלל דברים בעייתים אחרים שלא מתאימים לי. בכל אופן אני באופן אישי לא מתכוון לציין פה את הרשימה של כל הבעיות שאפסול עליהן, על הסף או במצטבר, משום שיש הרבה כאלה.

 

[גברת ע]

אפשר להוסיף שאלה שחצי קשורה/לא קשורה?

ראיתי שאלות בנושא פגמים או בעיות פיזיות/נפשיות ותמיד תהיתי, איך ומתי אמורים לספר על פגם/בעיה כלשהי שאולי יש לנו או דברים שקרו לנו.
אני הייתי שמחה לשמוע תשובה משני הצדדים, מהצד המספר ומהצד שמקבל את המידע.
אני לא מדברת רק על מחלות כרוניות או נכויות לכל החיים או מחלות נפשיות אלא גם על דברים שונים כמו ניתוחים משמעותיים אבל שלא ממש משפיעים או פוגעים היום נניח ניתוח לב שמישהו עבר פעם לתיקון משהו קטן והיום הוא בסדר, ניתוח קיצור קיבה שאנשים שמנים עוברים לפעמים והיום הם רזים או בנורמה ובריאים, ניתוח פלסטי כלשהו.
האם ומתי הייתם מספרים? ואם הייתם הצד שמקבל את המידע הזה מתי הייתם רוצים לשמוע על המידע הזה או אם לא הייתם יודעים על מידע כזה עד שלב יחסית מתקדם של כמה חודשים נניח לתוך קשר, האם זה היה מפריע או משהו שיכול להיות DEAL BRAKER?
&nbsp
סתם תהייה שעלתה לי

 

[Shamy]

אני בדכ מספרת

דייט ראשון או שני כדי שלצד השני תהיה תמונה ומלאה ושיחליט אם הוא בעניין או לא...

לא בא לי להתחיל להכנס לקשר עם אנשים שיפסלו על הסף אחכ כי זה לא באג'נדה שלהם

 

[רואה 6 6]

רק למי ששווה.

אם יצאת לשניים ,שלושה דייטים עם מישהו והוא לא מתאים לך ברור שלא תספרי לו גם אם הוא חושב שצריך להגיד את זה עוד לפני הדייט הראשון.
אני מוצאת שאנשים עם לקות או מחלה הרבה פעמים חושבים שהם צריכים להעניש את עצמם עם איזה פרשנות מטופשת ל"גילוי נאות" ו"כנות" כאילו הם תת קטגוריה במין האנושי .יש גם את אלה שחושבים שאם לא סיפרו להם על הרגע הראשון את כל הרקע הרפואי אז "שיקרו" להם,באההההההה!!!!

אף אחד עוד לא קיבל שום זכויות יתר רק כי הוא עושה טובה ויוצא לדייט עם מישהו ומי שהוא בעל הלקות אין לו פחות זכויות מהשני.

 

[גברת ע]

אני ממש לא חושבת ככה

ואני מנסה לחשוב על עצמי בסיטואציה הפוכה שמישהו מספר לי משהו, לא חושבת שהייתי כועסת אם לקח לו יותר מ2-3 דייטים לספר והוא מספר לי משהו רק אחרי כמה חודשים, שוב אם מדובר על דברים כמו שציינתי ניתוחים למינהם וכו
אם מדובר על לקות או מחלה רצינית יותר אז כן הייתי רוצה לדעת לפני (שוב לא בדייט ראשון) כדי להחליט אם זה משהו שאני רוצה או מוכנה להתמודד איתו.
אבל נניח אם עברתי ניתוח כלשהו (לכל הדואגים לא לדאוג, חוץ מניתוח כיס מרה קליל לא היה לי כלום ), שהיו לא משפיע על החיים שלי חוץ מאולי צלקת כזאת או אחרת, האם זה משהו שיש 'חוק' לגבי מתי לספר,? או מתי הייתם מרגישים נוח לספר או הייתם רוצים לשמוע על זה מהצד השני?

 

[רואה 6 6]

אנחנו אומרות פחות או יותר אותו דבר

והוא-לא בדייט ראשון (וברור שאחרי כמה דייטים יודעים אם רוצים להמשיך לצאת עם מישהו ואם לא רוצים להמשיך לא חייבים למסור לו שום דבר).
הסייג היחידי זה מחלה מידבקת.