אם תשובותיי הן התנגחות
אז באמת אני לא יודע אם כך לנהל שיחה סבירה, ככל הנראה. אבל אני נוטה לראות את "תפיסת ההתנגחות" בדבריי בשל העובדה שלכל טענה שלך יש לי תשובה ודי מנומקת, ואולי קצת משכנעת.
לרגע לא סתרתי או החלטתי עבורך מה טוב בשבילך. נהפוך הוא. הדבר היחיד שטענתי הוא, שהנטייה בדבריך להכליל, לראות את ההתנהגות שלך כ"טוב המוחלט" [ בסגנון הציווי הקאנטיאני ] בטעות יסודה, כי היא עיוורת לבני אדם אחרים, לצרכים אחרים ולסגנונות חיים אחרים לגמרי.
לטעמי, לא הצלחת לשכנע אותי בצדקתך, אלא רק להצביע על כך שאתה רואה בחיים מונוגמיים את "שיא החיים" האנושיים. בסדר, מותר לך.
לגבי עמדתי -
עמדתי הוצגה כאן בשרשור אחר. אני לא רואה בשום התנהגות אנושית מבחירה, [אונס, כפייה, החלטה משפחתית-חברתית, איומים, אלימות, יחסי מין עם בעלי חיים, ילדים טרום בגרות מינית, גוויות - כל אלה מחוץ לתחום הנורמטיבי מבחינתי, ואסורים לגמרי.] בעיה מאף סוג. מונואמורה, ביאמורה, תלתאמורה פוליאמורה, חיים עם גבר, חיים עם אשה, חיים עם עץ ◄ מה אכפת לי אני, ולמה אני צריך לצאת כנגד זה? פוליאמורה נראית לי מצב נהדר של חיי קבוצה.