פורים, משפטי נירנברג
פורים, 1. משפטי נירנברג, ב-"מגילת אסתר", האמנם?! 16 לאוקטובר 1946 סוכנות ידיעות אמריקאית מדווחת: "גרניג התאבד, 10 ניתלו". אלה היו החדשות החמות ביותר, דיווח שטח אחרון מתאי הנידונים למוות של "משפטי נירנברג". האם משפטים אלו וההוצאה להורג נחזו 2300 שנה מראש?! מגילת אסתר נכתבה לפני כ - 2300 שנה, בכתב אשורי ובאופן מאד מסויים. ישנה חשיבות לניסוח ולמראה האותיות, ולכו עלינו לדייק את הנאמר במגילה ולראות, האם "משפטי נירנברג" נחזו מראש ב"מגילת 2. "מגילת אסתר" חוזה את העתיד!! סוכנויות הידיעות בשושן הבירה מדווחות: בשושן נהרגו 500 איש, עשרה מבניו של המן ביניהם. <> מגילת אסתר נכתבה לפני כ - 2300 שנה, בכתב אשורי ובאופן מאד מסויים. ישנה חשיבות לניסוח ולמראה האותיות, ולכו עלינו לדייק את הנאמר במגילה ולראות, האם "משפטי נירנברג" נחזו מראש ב"מגילת אסתר" או לא?! כן! המשפטים נחזו מראש! כיצד?! במגילת אסתר נכתבו שמותיהם של עשרת בני המן באופן מיוחד, יש בשמות אותיות קטנות ואותיות גדולות . האותיות האלו מציינות את התאריך, ו' גדולה לציון של האלף השישי לבריאת העולם, ת' ש' ז' קטנות לציון של השנה, נשים לב לתאריך ההוצאה להורג 16 לאוקטובר 1946 שהוא כא' בתשרי ה'תש"ז. התאריך: מגילת אסתר נכתבה לפני כ - 2300 שנה, בכתב אשורי ובאופן מאד מסויים. ישנה חשיבות לניסוח ולמראה האותיות, ולכו עלינו לדייק את הנאמר במגילה ולראות, האם "משפטי נירנברג" נחזו מראש ב"מגילת אסתר" או לא?! כן! המשפטים נחזו מראש! כיצד?! במגילת אסתר נכתבו שמותיהם של עשרת בני המן באופן מיוחד, יש בשמות אותיות קטנות ואותיות גדולות . האותיות האלו מציינות את התאריך, ו' גדולה לציון של האלף השישי לבריאת העולם, ת' ש' ז' קטנות לציון של השנה, נשים לב לתאריך ההוצאה להורג 16 לאוקטובר 1946 שהוא כא' בתשרי ה'תש"ז. התאריך: 354 שנה לפני הספירה, סוכנויות הידיעות בשושן הבירה מדווחות מארמון המלוכה: המלך אחשוורוש מקבל דיווחים על הנעשה בשושן הבירה, ושואל את אסתר המלכה, מה שאלתך וינתן לך, ומה בקשתך עוד ותעש?אסתר המלכה מבקשת: לתת גם מחר לעשות כדת היום, ולתלות את עשרת בני המן. ותאמר אסתר, אם-על-המלך טוב--יינתן גם-מחר ליהודים אשר בשושן, לעשות כדת היום; ואת עשרת בני-המן, יתלו על-העץ. יד ויאמר המלך להיעשות כן, ותינתן דת בשושן; ואת עשרת בני-המן, תלו. טו וייקהלו היהודים אשר-בשושן, גם ביום ארבעה עשר לחודש אדר, ויהרגו בשושן, שלוש מאות איש; ובביזה--לא שלחו, את-ידם. http://www.mechon-mamre.org/i/t/k/k3309.htm דיוקים בנוסח המגילה: "המלך", מיהו ה"מלך"? "ואת", כל "את" בא לרבות משהו נוסף, מה ה"ואת" בא לרבות? "גם מחר" המילה גם באה גם היא לרבות, איזה "מחר" היא באה לרבות? "כדת היום" מהי "דת" זו? מדוע לתלות את עשרת בני המן שנהרגו כבר? האם יש משמעות לתאריך העברי של יום ההוצאה להורג? "המלך", קבלה היא בידי רבותינו שכל מקום שמוזכר במגילה "המלך" הכוונה היא למלכו של עולם, וכל מקום שמוזכר המלך אחשוורוש הכוונה היא למלך אחשוורוש. אם כן כאשר אסתר המלכה מבקשת מ"המלך" היא למעשה מבקשת מהקב"ה. "ואת", בא לרבות עשרה אחרים, נשים לב לריבוי ה"את"ים בסיפור עשרת בני המן, כל אלו לא באו אלא לרבות עשרה אחרים. "גם מחר", ישנו מחר שהוא למחרת היום, וישנו מחר שהוא לאחר זמן, כמו שכתוב: "כי ישאלך בנך מחר לאמר" (מכאן שיש מחר שהוא לאחר זמן). יום ההוצאה להורג הוא המחר שאליו התכוונה אסתר המלכה, והמילה "גם" באה לרבות מחר זה. "כדת היום", דת היא מילה הבאה לבטא חוק, ואכן, המלך היה ה"חוק" ב"שושן הבירה", ו"משפטי נירנברג" היו ה"חוק" בזמנם. את עשרת בני המן ביקשה אסתר לתלות, והרי הם נהרגו כבר?! אין בקשתה זו אלא בסימן של מעשה אבות סימן לבנים, שעתידים להתלות עוד עשרה אחרים. מדי שנה בשנה ישנו יום "ראש השנה", ביום זה נגזרות הגזירות על כל העולם, הן נחתמות ביום הכיפורים, ותחילת ביצוען הוא ביום "הושענה רבא". יום זה מקובל מדורי דורות כיום חיתום הדין שנפסק בראש השנה, היינו שעד אז ניתן לשנות. יום ההוצאה להורג של 10 הנאצים היה יום הושענא רבה יום חיתום הדין. סגירת מעגל היסטורי! http://www.hidabroot.org/chagim/purim2.1.htm . אכן, סגירת מעגל היסטורי! גמרא מסכת מגילה "ואמר רבי יצחק, מאי דכתיב: אל תתן ה' מאויי רשע זממו אל תפק ירומו סלה,? אמר יעקב לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, אל תתן לעשו הרשע תאות לבו, זממו אל תפק זו גרממיא של אדום שאלמלי הן יוצאין מחריבים כל העולם כולו. ואמר רבי חמא בר חנינא, תלת מאה קטירי תנא איכא בגרממיא של אדום, וכו'(עיין שם). תרגום: "זמם", הוא הטבעת התלויה באפה של הנאקה ובאמצעותה שולטים בה. "אל תפק", היינו "אל תשחרר" ששיחרור הזמם מ"עשו" דומה לשחרור הטבעת מאף הנאקה. וכך היה, גרמניה יצאה למחלמה שסחפה את כל העולם והשאירה אחריה חורבן גדול. עוד בגמרא שם: "תלת מאה קטירי", על שלוש מאות נסיכויות שהיו בגרמניה שכל זמן שאינן מאוחדות הן נלחמות זו בזו, ואיחודן יביא את החורבן הגדול כפי שקרה.(עיין ערך היסטוריה של גרמניה באינציקלופיה) ביום ההוצאה להורג של הנידונים ממשפטי נירנברג היו נוכחים במקום 8 עיתונאים שייצגו את העיתונות העולמית, אלה תיעדו את רגעיהם האחרונים של הנידונים. הרי לפניכם תרגום של חלק מתיאורים אלה: http://www.hidabroot.org/chagim/purim2.4.htm יוליוס שטרייכר ימ"ש לא קיבל את הדין ובעלייתו לגרדום הוא קרא לעבר קציני צבא בנו הברית ושמונה העיתונאים ועדי הראיה, דבר לא ברור (להזכירכם אותו יום אחרון דסוכות תש"ז – הושענה רבה) וכך צעק: חג פורים 1946.
פורים, 1. משפטי נירנברג, ב-"מגילת אסתר", האמנם?! 16 לאוקטובר 1946 סוכנות ידיעות אמריקאית מדווחת: "גרניג התאבד, 10 ניתלו". אלה היו החדשות החמות ביותר, דיווח שטח אחרון מתאי הנידונים למוות של "משפטי נירנברג". האם משפטים אלו וההוצאה להורג נחזו 2300 שנה מראש?! מגילת אסתר נכתבה לפני כ - 2300 שנה, בכתב אשורי ובאופן מאד מסויים. ישנה חשיבות לניסוח ולמראה האותיות, ולכו עלינו לדייק את הנאמר במגילה ולראות, האם "משפטי נירנברג" נחזו מראש ב"מגילת 2. "מגילת אסתר" חוזה את העתיד!! סוכנויות הידיעות בשושן הבירה מדווחות: בשושן נהרגו 500 איש, עשרה מבניו של המן ביניהם. <> מגילת אסתר נכתבה לפני כ - 2300 שנה, בכתב אשורי ובאופן מאד מסויים. ישנה חשיבות לניסוח ולמראה האותיות, ולכו עלינו לדייק את הנאמר במגילה ולראות, האם "משפטי נירנברג" נחזו מראש ב"מגילת אסתר" או לא?! כן! המשפטים נחזו מראש! כיצד?! במגילת אסתר נכתבו שמותיהם של עשרת בני המן באופן מיוחד, יש בשמות אותיות קטנות ואותיות גדולות . האותיות האלו מציינות את התאריך, ו' גדולה לציון של האלף השישי לבריאת העולם, ת' ש' ז' קטנות לציון של השנה, נשים לב לתאריך ההוצאה להורג 16 לאוקטובר 1946 שהוא כא' בתשרי ה'תש"ז. התאריך: מגילת אסתר נכתבה לפני כ - 2300 שנה, בכתב אשורי ובאופן מאד מסויים. ישנה חשיבות לניסוח ולמראה האותיות, ולכו עלינו לדייק את הנאמר במגילה ולראות, האם "משפטי נירנברג" נחזו מראש ב"מגילת אסתר" או לא?! כן! המשפטים נחזו מראש! כיצד?! במגילת אסתר נכתבו שמותיהם של עשרת בני המן באופן מיוחד, יש בשמות אותיות קטנות ואותיות גדולות . האותיות האלו מציינות את התאריך, ו' גדולה לציון של האלף השישי לבריאת העולם, ת' ש' ז' קטנות לציון של השנה, נשים לב לתאריך ההוצאה להורג 16 לאוקטובר 1946 שהוא כא' בתשרי ה'תש"ז. התאריך: 354 שנה לפני הספירה, סוכנויות הידיעות בשושן הבירה מדווחות מארמון המלוכה: המלך אחשוורוש מקבל דיווחים על הנעשה בשושן הבירה, ושואל את אסתר המלכה, מה שאלתך וינתן לך, ומה בקשתך עוד ותעש?אסתר המלכה מבקשת: לתת גם מחר לעשות כדת היום, ולתלות את עשרת בני המן. ותאמר אסתר, אם-על-המלך טוב--יינתן גם-מחר ליהודים אשר בשושן, לעשות כדת היום; ואת עשרת בני-המן, יתלו על-העץ. יד ויאמר המלך להיעשות כן, ותינתן דת בשושן; ואת עשרת בני-המן, תלו. טו וייקהלו היהודים אשר-בשושן, גם ביום ארבעה עשר לחודש אדר, ויהרגו בשושן, שלוש מאות איש; ובביזה--לא שלחו, את-ידם. http://www.mechon-mamre.org/i/t/k/k3309.htm דיוקים בנוסח המגילה: "המלך", מיהו ה"מלך"? "ואת", כל "את" בא לרבות משהו נוסף, מה ה"ואת" בא לרבות? "גם מחר" המילה גם באה גם היא לרבות, איזה "מחר" היא באה לרבות? "כדת היום" מהי "דת" זו? מדוע לתלות את עשרת בני המן שנהרגו כבר? האם יש משמעות לתאריך העברי של יום ההוצאה להורג? "המלך", קבלה היא בידי רבותינו שכל מקום שמוזכר במגילה "המלך" הכוונה היא למלכו של עולם, וכל מקום שמוזכר המלך אחשוורוש הכוונה היא למלך אחשוורוש. אם כן כאשר אסתר המלכה מבקשת מ"המלך" היא למעשה מבקשת מהקב"ה. "ואת", בא לרבות עשרה אחרים, נשים לב לריבוי ה"את"ים בסיפור עשרת בני המן, כל אלו לא באו אלא לרבות עשרה אחרים. "גם מחר", ישנו מחר שהוא למחרת היום, וישנו מחר שהוא לאחר זמן, כמו שכתוב: "כי ישאלך בנך מחר לאמר" (מכאן שיש מחר שהוא לאחר זמן). יום ההוצאה להורג הוא המחר שאליו התכוונה אסתר המלכה, והמילה "גם" באה לרבות מחר זה. "כדת היום", דת היא מילה הבאה לבטא חוק, ואכן, המלך היה ה"חוק" ב"שושן הבירה", ו"משפטי נירנברג" היו ה"חוק" בזמנם. את עשרת בני המן ביקשה אסתר לתלות, והרי הם נהרגו כבר?! אין בקשתה זו אלא בסימן של מעשה אבות סימן לבנים, שעתידים להתלות עוד עשרה אחרים. מדי שנה בשנה ישנו יום "ראש השנה", ביום זה נגזרות הגזירות על כל העולם, הן נחתמות ביום הכיפורים, ותחילת ביצוען הוא ביום "הושענה רבא". יום זה מקובל מדורי דורות כיום חיתום הדין שנפסק בראש השנה, היינו שעד אז ניתן לשנות. יום ההוצאה להורג של 10 הנאצים היה יום הושענא רבה יום חיתום הדין. סגירת מעגל היסטורי! http://www.hidabroot.org/chagim/purim2.1.htm . אכן, סגירת מעגל היסטורי! גמרא מסכת מגילה "ואמר רבי יצחק, מאי דכתיב: אל תתן ה' מאויי רשע זממו אל תפק ירומו סלה,? אמר יעקב לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, אל תתן לעשו הרשע תאות לבו, זממו אל תפק זו גרממיא של אדום שאלמלי הן יוצאין מחריבים כל העולם כולו. ואמר רבי חמא בר חנינא, תלת מאה קטירי תנא איכא בגרממיא של אדום, וכו'(עיין שם). תרגום: "זמם", הוא הטבעת התלויה באפה של הנאקה ובאמצעותה שולטים בה. "אל תפק", היינו "אל תשחרר" ששיחרור הזמם מ"עשו" דומה לשחרור הטבעת מאף הנאקה. וכך היה, גרמניה יצאה למחלמה שסחפה את כל העולם והשאירה אחריה חורבן גדול. עוד בגמרא שם: "תלת מאה קטירי", על שלוש מאות נסיכויות שהיו בגרמניה שכל זמן שאינן מאוחדות הן נלחמות זו בזו, ואיחודן יביא את החורבן הגדול כפי שקרה.(עיין ערך היסטוריה של גרמניה באינציקלופיה) ביום ההוצאה להורג של הנידונים ממשפטי נירנברג היו נוכחים במקום 8 עיתונאים שייצגו את העיתונות העולמית, אלה תיעדו את רגעיהם האחרונים של הנידונים. הרי לפניכם תרגום של חלק מתיאורים אלה: http://www.hidabroot.org/chagim/purim2.4.htm יוליוס שטרייכר ימ"ש לא קיבל את הדין ובעלייתו לגרדום הוא קרא לעבר קציני צבא בנו הברית ושמונה העיתונאים ועדי הראיה, דבר לא ברור (להזכירכם אותו יום אחרון דסוכות תש"ז – הושענה רבה) וכך צעק: חג פורים 1946.