פורסמו שאלות ותשובות בנוגע למכרז - חלק א'

[איריס אבידן]

פורסמו שאלות ותשובות בנוגע למכרז - חלק א'

פורסמו שאלות ותשובות בנוגע למכרז - חלק א'
http://elyon1.court.gov.il/heb/manat/faq.htm

 

[שילה1]

כלומר:מגשר שלא קיבל תיקים מבית המשפט,

פורסמו שאלות ותשובות בנוגע למכרז - חלק א'
http://elyon1.court.gov.il/heb/manat/faq.htm

כלומר:מגשר שלא קיבל תיקים מבית המשפט,
(להוציא מכלל זה סטאג'=פרקטיקום)לא יוכל להגיש מועמדותו. ובנינו-כמה מגשרים מקבלים "תקים מורכבים".או תיקים בכלל,ישירות מבתי המשפט? אלו מועברים לעורכי דין,או ל"קרובים לצלחת",שהם שופטיםם בדימוס,וכדומה. צר לי,אבל לפחות באזור שלי-כך פועלים הדברים. וחבל שכך.

 

[חגי סרי לוי]

הסכנה שבריצה המטורפת אחרי בתי המשפט

כלומר:מגשר שלא קיבל תיקים מבית המשפט,
(להוציא מכלל זה סטאג'=פרקטיקום)לא יוכל להגיש מועמדותו. ובנינו-כמה מגשרים מקבלים "תקים מורכבים".או תיקים בכלל,ישירות מבתי המשפט? אלו מועברים לעורכי דין,או ל"קרובים לצלחת",שהם שופטיםם בדימוס,וכדומה. צר לי,אבל לפחות באזור שלי-כך פועלים הדברים. וחבל שכך.

הסכנה שבריצה המטורפת אחרי בתי המשפט
את הדברים שאמרת כולם יודעים אבל כמעט אף אחד לא אומר אותם בקול רם. אני מוכן להעיד שאשה ידועה במערכת המשפט שלמדה איתי גישור אמרה לי את הדברים שאת ציינת בפה מלא. משום כך לא נהירה לי ההסתמכות וההללויה שעושים כולם סביב בתי המשפט כאילו הם אלה שיספקו עבודה למגשרים שרוצים להיות מגשרים כמקצוע ראשי. רבותי בשביל זה אתם צריכים לפעול כמו משרדי עו"ד. במילים אחרות להיות עצמאיים ולגייס לקוחות. קונפליקטים יש בכל חור ממשפחה ועד עסקים וארגונים. במקום לחכות לבתי המשפט גייסו את הלקוחות הפוטנציאליים לפני שהם מגיעים לבית המשפט כי ממילא משם חלק גדול מהמקרים ינותבו אל מגשרים אלא שאז יהיו אלה מגשרים מסוימים מאד. מדוע לאבד את הלקוח? תתפסו אותו עוד לפני שהוא מגיע לבית המשפט. מה שהכי משונה זה שאנשים מטמיעים את הכללים "מיהו מגשר" לפי תקנות רשימת מגשרים של בתי המשפט. ממתי בית המשפט מחליט פה מי יהיה מגשר? ואכן כולם שוכחים שבית המשפט כלל לא התימר לעשות כן. בית המשפט לא החליט מי יהיה המגשר אלא מי יהיו המגשרים מטעמו שאליו הוא יוכל להפנות תיקים . זה הכל. !!!! ומה עם כל הקונפליקטים האחרים שאינם מגיעים לבית משפט? הם לא ראויים לגישור? תארו לעצמכם עורך דין שעומד ליד בית משפט ומחכה שהשופט יפנה אליו תיקים להתדיינות. ככה לא בונים מקצוע! עקרונית כל אחד יכול להיות מגשר (מבחינה חוקית אני מתכוון ואל תאכלו אותי פה עכשיו) אם הוא עבר קורסים של גישור ואפילו אם לא עבר קורסים כאלה . אם אדם מחליט שהוא מעונין להיות מגשר משפחתי אפילו שהוא לא בעל תואר שני במדעי ההתנהגות ואיננו עו"ד חמש שנים אף אחד לא יעצור אותו מלגייס לקוחות ולנהל גישורים השאלה כמובן אם לקוחות יבואו אליו. אני מדגיש שוב שאני מדבר על ההיבט החוקי , לא על הרמה המקצועית. רבותי בית המשפט מבלבל אתכם, ובגלל זה אנשים מאבדים את תחושת היזמות. ביחס לקריטריונים של בתי המשפט אני סובר שהקריטריון של השכלה אקדמית תואר ראשון לגישורים כלליים הוא נכון וראוי, אך ההגבלה לתואר שני בתחום של גישור לגירושין היא מוגזמת. נכון אמנם שרצוי מאד שיהיה תואר טיפולי ובמקרים רבים זה תואר שני, כי כך בנויה המערכת האקדמית. אבל מה רע בעובד סוציאלי עם תואר ראשון? ובכלל כידוע לכולכם עו"ד הוא בעל תואר ראשון בלבד וללא שום הכשרה בתחום טיפולי לא תואר ראשון לא תואר שני ואפילו לא מכינה. וזה פתאם כן בסדר? פתאם נעלמת לה פתאם הרגישות והמורכבות שבשל כך דורשים "לפחות תואר שני" בתחום ההתנהגות? נראה לכם שעו"ד צעיר עם חמש שנות ניסיון נהיה פתאם כל כך רגיש ללקוחותיו? אבל אני לא צריך לספר לכם ששופטים ואנשי משפט הם גם עורכי דין. נכון? תתחילו רבותי להעריך את עצמכם לפי יכולותיכם האמיתיות ולהשתלם בגישור כגישור . משום שגישור הוא מקצוע יחודי בעל מאפינים ברורים . הוא לא פסיכולוגיה מינוס או משפטים פלוס. יש בו כמובן הכל מאלה, אבל גישור הוא בראש ובראשונה מקצוע יחודי של ישוב סכסוכים. את זה טרם הפנימו בארץ. אבל זה יבוא. וזה יגיע מהשטח. ולכן אם אתם תקבלו כמו טעטעלך את הכללים של בית המשפט כמי שמעצבים את המקצוע , הוא לעולם ישאר מקצוע בלתי עצמאי. לכן אל תקראו לעצמכם מהנדס ,עו"ד ומגשר , פסיכולוג מטפל זוגי, יועץ נישואין ומגשר, כלכלן רואה חשבון ומגשר, אלא מ-ג-ש-ר ! כפרופסיה ראשית וכזהות מקצועית תכבדו את עצמכם ואת המקצוע. ככה יתפתחו גם התאוריה והמחקר.

 

[שילה1]

חגי-רגשת אתי "על הבוקר" בתגובתך האוהדת.תודה!

הסכנה שבריצה המטורפת אחרי בתי המשפט
את הדברים שאמרת כולם יודעים אבל כמעט אף אחד לא אומר אותם בקול רם. אני מוכן להעיד שאשה ידועה במערכת המשפט שלמדה איתי גישור אמרה לי את הדברים שאת ציינת בפה מלא. משום כך לא נהירה לי ההסתמכות וההללויה שעושים כולם סביב בתי המשפט כאילו הם אלה שיספקו עבודה למגשרים שרוצים להיות מגשרים כמקצוע ראשי. רבותי בשביל זה אתם צריכים לפעול כמו משרדי עו"ד. במילים אחרות להיות עצמאיים ולגייס לקוחות. קונפליקטים יש בכל חור ממשפחה ועד עסקים וארגונים. במקום לחכות לבתי המשפט גייסו את הלקוחות הפוטנציאליים לפני שהם מגיעים לבית המשפט כי ממילא משם חלק גדול מהמקרים ינותבו אל מגשרים אלא שאז יהיו אלה מגשרים מסוימים מאד. מדוע לאבד את הלקוח? תתפסו אותו עוד לפני שהוא מגיע לבית המשפט. מה שהכי משונה זה שאנשים מטמיעים את הכללים "מיהו מגשר" לפי תקנות רשימת מגשרים של בתי המשפט. ממתי בית המשפט מחליט פה מי יהיה מגשר? ואכן כולם שוכחים שבית המשפט כלל לא התימר לעשות כן. בית המשפט לא החליט מי יהיה המגשר אלא מי יהיו המגשרים מטעמו שאליו הוא יוכל להפנות תיקים . זה הכל. !!!! ומה עם כל הקונפליקטים האחרים שאינם מגיעים לבית משפט? הם לא ראויים לגישור? תארו לעצמכם עורך דין שעומד ליד בית משפט ומחכה שהשופט יפנה אליו תיקים להתדיינות. ככה לא בונים מקצוע! עקרונית כל אחד יכול להיות מגשר (מבחינה חוקית אני מתכוון ואל תאכלו אותי פה עכשיו) אם הוא עבר קורסים של גישור ואפילו אם לא עבר קורסים כאלה . אם אדם מחליט שהוא מעונין להיות מגשר משפחתי אפילו שהוא לא בעל תואר שני במדעי ההתנהגות ואיננו עו"ד חמש שנים אף אחד לא יעצור אותו מלגייס לקוחות ולנהל גישורים השאלה כמובן אם לקוחות יבואו אליו. אני מדגיש שוב שאני מדבר על ההיבט החוקי , לא על הרמה המקצועית. רבותי בית המשפט מבלבל אתכם, ובגלל זה אנשים מאבדים את תחושת היזמות. ביחס לקריטריונים של בתי המשפט אני סובר שהקריטריון של השכלה אקדמית תואר ראשון לגישורים כלליים הוא נכון וראוי, אך ההגבלה לתואר שני בתחום של גישור לגירושין היא מוגזמת. נכון אמנם שרצוי מאד שיהיה תואר טיפולי ובמקרים רבים זה תואר שני, כי כך בנויה המערכת האקדמית. אבל מה רע בעובד סוציאלי עם תואר ראשון? ובכלל כידוע לכולכם עו"ד הוא בעל תואר ראשון בלבד וללא שום הכשרה בתחום טיפולי לא תואר ראשון לא תואר שני ואפילו לא מכינה. וזה פתאם כן בסדר? פתאם נעלמת לה פתאם הרגישות והמורכבות שבשל כך דורשים "לפחות תואר שני" בתחום ההתנהגות? נראה לכם שעו"ד צעיר עם חמש שנות ניסיון נהיה פתאם כל כך רגיש ללקוחותיו? אבל אני לא צריך לספר לכם ששופטים ואנשי משפט הם גם עורכי דין. נכון? תתחילו רבותי להעריך את עצמכם לפי יכולותיכם האמיתיות ולהשתלם בגישור כגישור . משום שגישור הוא מקצוע יחודי בעל מאפינים ברורים . הוא לא פסיכולוגיה מינוס או משפטים פלוס. יש בו כמובן הכל מאלה, אבל גישור הוא בראש ובראשונה מקצוע יחודי של ישוב סכסוכים. את זה טרם הפנימו בארץ. אבל זה יבוא. וזה יגיע מהשטח. ולכן אם אתם תקבלו כמו טעטעלך את הכללים של בית המשפט כמי שמעצבים את המקצוע , הוא לעולם ישאר מקצוע בלתי עצמאי. לכן אל תקראו לעצמכם מהנדס ,עו"ד ומגשר , פסיכולוג מטפל זוגי, יועץ נישואין ומגשר, כלכלן רואה חשבון ומגשר, אלא מ-ג-ש-ר ! כפרופסיה ראשית וכזהות מקצועית תכבדו את עצמכם ואת המקצוע. ככה יתפתחו גם התאוריה והמחקר.

חגי-רגשת אתי "על הבוקר" בתגובתך האוהדת.תודה!
סבורה כמוך,אלא שבעלי הדעה סבורים אחרת.ולצערי-הם המחליטים בנושא. ואגב-את הדברים שכתבתי לא רק חשתי,אלא שהם אושרו על ידי מי מבעלי התפקידים בבית המשפט,ועל ידי עורכי דין חברים ומכרים. ואני מאוד מצרה על כך.

 

[חגי סרי לוי]

שילה שילה, אין בעלי דעה! תקראי שוב

חגי-רגשת אתי "על הבוקר" בתגובתך האוהדת.תודה!
סבורה כמוך,אלא שבעלי הדעה סבורים אחרת.ולצערי-הם המחליטים בנושא. ואגב-את הדברים שכתבתי לא רק חשתי,אלא שהם אושרו על ידי מי מבעלי התפקידים בבית המשפט,ועל ידי עורכי דין חברים ומכרים. ואני מאוד מצרה על כך.

שילה שילה, אין בעלי דעה! תקראי שוב
אני שמח ששמחתי אותך ובזה יהיה שכרי, אולם אני מבקש שתשימי לב שוב כי לא סתם כתבתי את כל המגילה הזו. : כמו שאני חוזר ואומר בתי המשפט קובעים רק לעצמם וזה כמובן בסדר גמור ואפילו הגיוני. אני לכשעצמי מתקומם על כך שבגלל שבתי המשפט קובעים דברים אז כולם מישרים קו לפי החלטות שלהם שכלל לא נוגעות אלי כמגשר. אינני כועס על בתי המשפט , זו בוודאי זכותם ואפילו חובתם. אני מתפלא על קהילית המגשרים. תארי לעצמך שלשכת רואי החשבון היו מפרסמים תקנות משלהם ואיגוד הבנקים האם גם אז הייתי חייב ללכת על פי הקריטריונים שלהם? לא ולא!! נכון אמנם שבתי המשפט מנקזים אליהם את התביעות של כולם, אבל כל עוד הסכסוכים לא מגיעים לבתי המשפט, זה השטח של כולנו. אם זוג הבאים לגישור בכל נושא שהוא עוברים תהליך גישור מוצלח ורוצים הסכם, הם יביאו אותו לבית המשפט לאישור ובשביל זה את לא צריכה להיות מגשרת על פי כללי בית המשפט או על פי כל גוף אחר. ישנה איזושהיא תפיסה לקויה של המרחב התעסוקתי- חוקי במקצוע הגישור כאילו תקנות בית המשפט הם דוקטורינה מחייבת. למותר הוא להזכיר שילה, כי בית המשפט איננו כנסת ישראל. אם וכאשר יבוא חוק שיתיחס למקצוע הגישור ויאושר בשלש קריאות ויכנס לרשומות ויהיה בתוקף, או אז נצטרך כולנו לנהוג על פיו. עד אז מדובר ברשימות של גופים ותו לא , מכובדים ככל שיהיו. (וכמו שציינת בצדק , גם הרשימות האלה חסרות ערך)

 

[גדי רונן]

מילים כדורבנות

שילה שילה, אין בעלי דעה! תקראי שוב
אני שמח ששמחתי אותך ובזה יהיה שכרי, אולם אני מבקש שתשימי לב שוב כי לא סתם כתבתי את כל המגילה הזו. : כמו שאני חוזר ואומר בתי המשפט קובעים רק לעצמם וזה כמובן בסדר גמור ואפילו הגיוני. אני לכשעצמי מתקומם על כך שבגלל שבתי המשפט קובעים דברים אז כולם מישרים קו לפי החלטות שלהם שכלל לא נוגעות אלי כמגשר. אינני כועס על בתי המשפט , זו בוודאי זכותם ואפילו חובתם. אני מתפלא על קהילית המגשרים. תארי לעצמך שלשכת רואי החשבון היו מפרסמים תקנות משלהם ואיגוד הבנקים האם גם אז הייתי חייב ללכת על פי הקריטריונים שלהם? לא ולא!! נכון אמנם שבתי המשפט מנקזים אליהם את התביעות של כולם, אבל כל עוד הסכסוכים לא מגיעים לבתי המשפט, זה השטח של כולנו. אם זוג הבאים לגישור בכל נושא שהוא עוברים תהליך גישור מוצלח ורוצים הסכם, הם יביאו אותו לבית המשפט לאישור ובשביל זה את לא צריכה להיות מגשרת על פי כללי בית המשפט או על פי כל גוף אחר. ישנה איזושהיא תפיסה לקויה של המרחב התעסוקתי- חוקי במקצוע הגישור כאילו תקנות בית המשפט הם דוקטורינה מחייבת. למותר הוא להזכיר שילה, כי בית המשפט איננו כנסת ישראל. אם וכאשר יבוא חוק שיתיחס למקצוע הגישור ויאושר בשלש קריאות ויכנס לרשומות ויהיה בתוקף, או אז נצטרך כולנו לנהוג על פיו. עד אז מדובר ברשימות של גופים ותו לא , מכובדים ככל שיהיו. (וכמו שציינת בצדק , גם הרשימות האלה חסרות ערך)

מילים כדורבנות
הדברים שאתה מעלה מוכרים לי היטב מתחום ההתמחות שלי (עבודה קהילתית) בעבודה סוציאלית. בשנים עברו בכינו וייללנו שלא מתייחסים אלינו ברצינות עד שאמרנו עד כאן. אף אחד לא יעשה בשבילנו מה שלא נעשה לבד ואז החל השינוי. כך אני פועל גם בתחום הגישור מתוך הכרה עצמית וערך עצמי ביכולותיי ובמה שאני יכול לתת. מתוך הכרה זו החלטתי במודע לא לגשת למכרז בגלל הדברים שהעלית והתחושה שעושים לנו טובה והכל פוליטיקה, ולקדם את עצמי בפרקטיקה ואת התחום כולו באמצעות עבודה במרכז גישור קהילתי. אין לי בעיה עם ריבוי תארים בחתימה. אני פשוט מדרג אותם על פי מה שחשוב לי. גדי רונן מגשר ועו"ס קהילתי

 

[שילה1]

תודה גדי.ואוסיף דבר מה חשוב מאד:

מילים כדורבנות
הדברים שאתה מעלה מוכרים לי היטב מתחום ההתמחות שלי (עבודה קהילתית) בעבודה סוציאלית. בשנים עברו בכינו וייללנו שלא מתייחסים אלינו ברצינות עד שאמרנו עד כאן. אף אחד לא יעשה בשבילנו מה שלא נעשה לבד ואז החל השינוי. כך אני פועל גם בתחום הגישור מתוך הכרה עצמית וערך עצמי ביכולותיי ובמה שאני יכול לתת. מתוך הכרה זו החלטתי במודע לא לגשת למכרז בגלל הדברים שהעלית והתחושה שעושים לנו טובה והכל פוליטיקה, ולקדם את עצמי בפרקטיקה ואת התחום כולו באמצעות עבודה במרכז גישור קהילתי. אין לי בעיה עם ריבוי תארים בחתימה. אני פשוט מדרג אותם על פי מה שחשוב לי. גדי רונן מגשר ועו"ס קהילתי

תודה גדי.ואוסיף דבר מה חשוב מאד:
ערכתי בדיקה מקיפה.הוברר כי: א.בבית משפט לתביעות קטנות היה מכרז.חברה סיימת קבלה המכרז,ומקבלת משם תיקים.אותםמעבירה לבתי הספר השונים,צרך פרקטיקום. "המתגשרים" אינם משלמים,ואילו יחסי השכר בי החברה שקבלה המכרז ובתי הספר השונים-לא ידועים. ב.לכל שופט ,עוזר משפטי, שהוא עורך דין בהכשרתו,והוא מבצע את כלל הגישורים של אותו שופט.לא ברור אם העוזר הנ מגשר,שעבר קורס כנדרש. כל האמור לכיל-נכו לגבי אזר מגורי,כמובן. וכעת-צא ולמד מדוע מבית המשפט-לא תגיע הישועה!

 

[שילה1]

תיקון:כל האמור לעיל נכון לגבי אזור מגורי.

תודה גדי.ואוסיף דבר מה חשוב מאד:
ערכתי בדיקה מקיפה.הוברר כי: א.בבית משפט לתביעות קטנות היה מכרז.חברה סיימת קבלה המכרז,ומקבלת משם תיקים.אותםמעבירה לבתי הספר השונים,צרך פרקטיקום. "המתגשרים" אינם משלמים,ואילו יחסי השכר בי החברה שקבלה המכרז ובתי הספר השונים-לא ידועים. ב.לכל שופט ,עוזר משפטי, שהוא עורך דין בהכשרתו,והוא מבצע את כלל הגישורים של אותו שופט.לא ברור אם העוזר הנ מגשר,שעבר קורס כנדרש. כל האמור לכיל-נכו לגבי אזר מגורי,כמובן. וכעת-צא ולמד מדוע מבית המשפט-לא תגיע הישועה!

תיקון:כל האמור לעיל נכון לגבי אזור מגורי.

 

[איריס אבידן]

שילה, זוהי הפעם השניה שאת מדברת על חברה שזכתה

תודה גדי.ואוסיף דבר מה חשוב מאד:
ערכתי בדיקה מקיפה.הוברר כי: א.בבית משפט לתביעות קטנות היה מכרז.חברה סיימת קבלה המכרז,ומקבלת משם תיקים.אותםמעבירה לבתי הספר השונים,צרך פרקטיקום. "המתגשרים" אינם משלמים,ואילו יחסי השכר בי החברה שקבלה המכרז ובתי הספר השונים-לא ידועים. ב.לכל שופט ,עוזר משפטי, שהוא עורך דין בהכשרתו,והוא מבצע את כלל הגישורים של אותו שופט.לא ברור אם העוזר הנ מגשר,שעבר קורס כנדרש. כל האמור לכיל-נכו לגבי אזר מגורי,כמובן. וכעת-צא ולמד מדוע מבית המשפט-לא תגיע הישועה!

שילה, זוהי הפעם השניה שאת מדברת על חברה שזכתה
במכרז, מתפרנסת מהגישורים, אולם המגשרים מגשרים בהתנדבות.

 

[שילה1]

נכון.וחבל שכך.אבל איך אפשר למנוע את

שילה, זוהי הפעם השניה שאת מדברת על חברה שזכתה
במכרז, מתפרנסת מהגישורים, אולם המגשרים מגשרים בהתנדבות.

נכון.וחבל שכך.אבל איך אפשר למנוע את
התופעה,שיש בה לעניות דעתי,זילות המקצוע?

 

[איריס אבידן]

להפעיל לחץ בתקשורת.

נכון.וחבל שכך.אבל איך אפשר למנוע את
התופעה,שיש בה לעניות דעתי,זילות המקצוע?

להפעיל לחץ בתקשורת.
הנושא נובע מהעובדה שיש הרבה מגשרים, אולם אין הרבה עבודה. ישנם מגשרים שהם עמוסים אבל הרוב, לא, וכמו שאמרו חברי כאן, הרוב עובדים גם בעבודה נוספת, וחלק אפילו נוטשים את המקצוע. לכן, יש כאלו שמנצלים את המצב, הם יודעים שמגשרים מחפשים הזדמנות לגשר, הם רוצים להתמקצע, וגם רוצים לקבל הזדמנויות כדי שבכלל תהיה להם ההזדמנות ליצור לעצמם מוניטין.(ואני לא מדברת על מרכזים ששם נושא ההתנדבותטהור הינו עקרון מרכזי, אני מדברת על אותם מרכזים שאת מציגה). לדעתי, צריך להתאגן. דיברתי עם דוד סילורה, והוא אמר לי שבקרוב תצא איגרת אודות פעילות העמותה. צריך להפעיל לחץ חוץ-פרלמנטרי, לפנות לחברי כנסת, לועדת חוקה חוק ומשפט, שר המשפטים, ולמדיה. אני מקוה שלחץ ציבורי יוכל להזיז את הדברים. אולי צריך לדבר בתקשורת על אותם מרכזים מנצלים שאת מתארת.

 

[שילה1]

מסכימה איתך.שוחחתי גם אני עם דוד על אותם

להפעיל לחץ בתקשורת.
הנושא נובע מהעובדה שיש הרבה מגשרים, אולם אין הרבה עבודה. ישנם מגשרים שהם עמוסים אבל הרוב, לא, וכמו שאמרו חברי כאן, הרוב עובדים גם בעבודה נוספת, וחלק אפילו נוטשים את המקצוע. לכן, יש כאלו שמנצלים את המצב, הם יודעים שמגשרים מחפשים הזדמנות לגשר, הם רוצים להתמקצע, וגם רוצים לקבל הזדמנויות כדי שבכלל תהיה להם ההזדמנות ליצור לעצמם מוניטין.(ואני לא מדברת על מרכזים ששם נושא ההתנדבותטהור הינו עקרון מרכזי, אני מדברת על אותם מרכזים שאת מציגה). לדעתי, צריך להתאגן. דיברתי עם דוד סילורה, והוא אמר לי שבקרוב תצא איגרת אודות פעילות העמותה. צריך להפעיל לחץ חוץ-פרלמנטרי, לפנות לחברי כנסת, לועדת חוקה חוק ומשפט, שר המשפטים, ולמדיה. אני מקוה שלחץ ציבורי יוכל להזיז את הדברים. אולי צריך לדבר בתקשורת על אותם מרכזים מנצלים שאת מתארת.

מסכימה איתך.שוחחתי גם אני עם דוד על אותם
נואי. נראה לי שהעמותנ תהווה ,"בית חם למגשרים",וככזו-תנסה לתת פתרון לבעיות אותן העלית.

 

[שילה1]

גדי-אין כל סתירה בין הדברים.

מילים כדורבנות
הדברים שאתה מעלה מוכרים לי היטב מתחום ההתמחות שלי (עבודה קהילתית) בעבודה סוציאלית. בשנים עברו בכינו וייללנו שלא מתייחסים אלינו ברצינות עד שאמרנו עד כאן. אף אחד לא יעשה בשבילנו מה שלא נעשה לבד ואז החל השינוי. כך אני פועל גם בתחום הגישור מתוך הכרה עצמית וערך עצמי ביכולותיי ובמה שאני יכול לתת. מתוך הכרה זו החלטתי במודע לא לגשת למכרז בגלל הדברים שהעלית והתחושה שעושים לנו טובה והכל פוליטיקה, ולקדם את עצמי בפרקטיקה ואת התחום כולו באמצעות עבודה במרכז גישור קהילתי. אין לי בעיה עם ריבוי תארים בחתימה. אני פשוט מדרג אותם על פי מה שחשוב לי. גדי רונן מגשר ועו"ס קהילתי

גדי-אין כל סתירה בין הדברים.
יכל לפעל מתך הכרת עצמך וערכך,ובנוסף לפנות ל"מכרז" המדובר,וממנו למנף את עצמך. ואגב-אשמח לשמוע על העבודה במרכז גישור קהילתי.איך מתנהלת,על ידי מי,והיכן פיזית.

 

[גדי רונן]

מרכז הגישור הקהילתי

גדי-אין כל סתירה בין הדברים.
יכל לפעל מתך הכרת עצמך וערכך,ובנוסף לפנות ל"מכרז" המדובר,וממנו למנף את עצמך. ואגב-אשמח לשמוע על העבודה במרכז גישור קהילתי.איך מתנהלת,על ידי מי,והיכן פיזית.

מרכז הגישור הקהילתי
יש היום כמה עשרות מרכזי גישור קהילתיים ששמו לעצמם כמטרה ליצור תרבות אחרת של פתרון קונפליקטים בקהילה. המרכזים הנמצאים בערים ובמועצות איזוריות מביאים את בשורת הדיאלוג וההסכם לתושבים שלא היו נחשפים לזה בצורה אחרת. הגישורים נעשים ע"י מתנדבים מהקהילה שעברו קורסי גישור ופרקטיקום בדגש קהילתי ומלווים מקצועית ע"י מחלקה למרכזי גישור קהילתי שקמה במשרד המשפטים. הגישורים במרכזים אלו הם החל מסכסוכי שכנים דרך סכסוכי תביעות קטנות וגישורי משפחה ועד לגישורים רב צדדיים בנושאים קהילתיים ובין תרבותיים, כל מרכז על פי מיומנויות המגשרים שבו והחזון שלו. המגשרים מתנדבים והמגושרים מקבלים את השירות תמורת סכום סמלי. יש מרכזים שמרכזים פרוייקטים שונים בתחום הגישור באיזור שלהם כמו למשל הקניית שפה גישורית בבתי הספר. יש מרכזים שהם עמותות ויש המופעלים ע"י הרשות המקומית בעצמאות מלאה. גם בחיפה יש מרכז כזה. במידה ויהיו שאלות נוספות אשמח לענות

 

[חגי סרי לוי]

שלום גדי מספר שאלות ברשותך

מרכז הגישור הקהילתי
יש היום כמה עשרות מרכזי גישור קהילתיים ששמו לעצמם כמטרה ליצור תרבות אחרת של פתרון קונפליקטים בקהילה. המרכזים הנמצאים בערים ובמועצות איזוריות מביאים את בשורת הדיאלוג וההסכם לתושבים שלא היו נחשפים לזה בצורה אחרת. הגישורים נעשים ע"י מתנדבים מהקהילה שעברו קורסי גישור ופרקטיקום בדגש קהילתי ומלווים מקצועית ע"י מחלקה למרכזי גישור קהילתי שקמה במשרד המשפטים. הגישורים במרכזים אלו הם החל מסכסוכי שכנים דרך סכסוכי תביעות קטנות וגישורי משפחה ועד לגישורים רב צדדיים בנושאים קהילתיים ובין תרבותיים, כל מרכז על פי מיומנויות המגשרים שבו והחזון שלו. המגשרים מתנדבים והמגושרים מקבלים את השירות תמורת סכום סמלי. יש מרכזים שמרכזים פרוייקטים שונים בתחום הגישור באיזור שלהם כמו למשל הקניית שפה גישורית בבתי הספר. יש מרכזים שהם עמותות ויש המופעלים ע"י הרשות המקומית בעצמאות מלאה. גם בחיפה יש מרכז כזה. במידה ויהיו שאלות נוספות אשמח לענות

שלום גדי מספר שאלות ברשותך
ראשית ציינת שישנם גם גישורי משפחה במרכזים הקהילתיים. אשמח אם תבהיר מהו השוני אם בכלל ישנו כזה, בין גישור משפחתי במסגרת מרכז קהילתי , לבין גישור משפחתי "רגיל". האם הכוונה לגישור שעיקרו הוא סכסוכים בתוך המשפחה כמו בן וחמות או אחים וכיוצא באלו? גם אם נניח ישנו גישור לגירושין במסגרת המרכז הקהילתי באיזה אופן מוצא את ביטויו ה"דגש הקהילתי" שאותו הזכרת? בקהילות "בעיתיות" (סליחה על הדימוי הבעיתי) שבהם ישנה אלימות פלילית ויחסי משטרה- קהילה קשים האם נעשו אי- פעם ניסיונות גישור בין המשטרה לבין האוכלוסיה? האם הגישה השולטת בכיפה במסגרת הקהילתית היא טרנספורמטיבית? (נכון שהזכרת את "כל אחד והחזון שלו" ) ובכל זאת אשמח אם תתיחס. תודה!

 

[שילה1]

האם תרשה לי לענות על שאלתך בנושא "גישורים

שלום גדי מספר שאלות ברשותך
ראשית ציינת שישנם גם גישורי משפחה במרכזים הקהילתיים. אשמח אם תבהיר מהו השוני אם בכלל ישנו כזה, בין גישור משפחתי במסגרת מרכז קהילתי , לבין גישור משפחתי "רגיל". האם הכוונה לגישור שעיקרו הוא סכסוכים בתוך המשפחה כמו בן וחמות או אחים וכיוצא באלו? גם אם נניח ישנו גישור לגירושין במסגרת המרכז הקהילתי באיזה אופן מוצא את ביטויו ה"דגש הקהילתי" שאותו הזכרת? בקהילות "בעיתיות" (סליחה על הדימוי הבעיתי) שבהם ישנה אלימות פלילית ויחסי משטרה- קהילה קשים האם נעשו אי- פעם ניסיונות גישור בין המשטרה לבין האוכלוסיה? האם הגישה השולטת בכיפה במסגרת הקהילתית היא טרנספורמטיבית? (נכון שהזכרת את "כל אחד והחזון שלו" ) ובכל זאת אשמח אם תתיחס. תודה!

האם תרשה לי לענות על שאלתך בנושא "גישורים
בין אוכלוסיה ומשטרה"? כמי שבאה מהתחום "ההוא"-אסביר מעט. תפקידה של המשטרה לשמור על החוק ,הסדר,והבטחון,וזאת באופן כללי. במסגרת עבודתה נחשפת המשטרה לארועים מסוג זה או אחר,שטיפול לא נכון בהם,קרי:הערכת מצב שגויה ו/או מודיעין חסר או לא מדויק,יכול להביא להתלקחות ולשרשרת של ארועם אלימים וחריגים,ראה מקרה פקיעין,לאחרונה. על כן-גם המשטרה משתמשת בכלים "גישוריים"כאלה ואחרים.בדרך כלל מייצג את המשטרה קצין/נה מקובל על שני הצדדים,ולא מן הנמנע שיהיה זה מי שאינו קצין,המעורה היטב בנושא ובקהילה המדוברת. נציגי האוכלוסיה יהיוףאנשי דת,ראשי מועצות,נציגי פועלים,מנהי בתי ספר,וכדומה.שוב-אנשים המעורבים בקהילה. גישור שכזה נעשה כמעט תמיד בלחץ של זמן בשל ארועים שעשויים להתפתח,והוא ממוקד וקצר,ומכנה לעיתם בתיקשורת "סולחה". בנוסף,מדי פעם יש צורך בגישור בין בודד/ת והמשטרה.למשל:אד עלה על גג בית,מאיים לקפוץ אם לא יטופלו ילדיו במסגרת מסויימת. כאן-יש למשטרה איש מקצוע,פסיכולוג בהכשרתו,שמתמחה בגישור מסוג זה לעיתים קרה שנציגיאוכלוסיה נפגשים עםמפקד משטרה כדי להעלות בעיה מסויימת.או אז ממנה מפקד זה שוטר/ת,כדי לבדוק ולנסות לפתור את הבעייה,תוך התעמקות בה. המתמנה נוהג בכלים גישוריים קלסיים,גם אם אינו מגשר מוכר שעבר קורס גשור. ובשולי הדברים-אם בעבר התערבה המשטרה בעבירת קטנת כמוסכסוכי שכנים,הרי שהיום,בשל מטלות רבות,אינה עוסקת בכך,ועל כן כות הגישורי די קטנה,ורק בנושאים מאוד מהותיים . מקוה שעניתי לך על השאלה,וסליחה על "ההתפרצות לדלת פתוחה".

 

[גדי רונן]

תשובה לחגי

שלום גדי מספר שאלות ברשותך
ראשית ציינת שישנם גם גישורי משפחה במרכזים הקהילתיים. אשמח אם תבהיר מהו השוני אם בכלל ישנו כזה, בין גישור משפחתי במסגרת מרכז קהילתי , לבין גישור משפחתי "רגיל". האם הכוונה לגישור שעיקרו הוא סכסוכים בתוך המשפחה כמו בן וחמות או אחים וכיוצא באלו? גם אם נניח ישנו גישור לגירושין במסגרת המרכז הקהילתי באיזה אופן מוצא את ביטויו ה"דגש הקהילתי" שאותו הזכרת? בקהילות "בעיתיות" (סליחה על הדימוי הבעיתי) שבהם ישנה אלימות פלילית ויחסי משטרה- קהילה קשים האם נעשו אי- פעם ניסיונות גישור בין המשטרה לבין האוכלוסיה? האם הגישה השולטת בכיפה במסגרת הקהילתית היא טרנספורמטיבית? (נכון שהזכרת את "כל אחד והחזון שלו" ) ובכל זאת אשמח אם תתיחס. תודה!

תשובה לחגי
חגי שלום, אין הבדל בגישורי המשפחה בראיה הכוללת. המרכזים מיועדים לאנשים שאין ביכולתם לרכוש את השירות מעין הסיוע המשפטי למעוטי יכולת. יש גם הכשרות מגשרים רגישות תרבות כגון קבוצות עולים מאתיופיה, ערבים וכו,. הזכרתי דוקא את אלו כי יש במסורת שלהם גישורים מסורתיים (אנשי סולחה אצל הערבים ושמגלוץ' אצל האתיופים שאנו עובדים איתם בשילוב כלי גישור ומסורת משולבים). יש הרבה גישורי משפחה שאינם לגירושין כמו שהזכרת. גם המשטרה מפנה אלינו גישורים בסכסוכים שמגיעים אליהם. מעבר לכך יש "גישורי ית"צ" (יחידה לתלונות הציבור שמפנים לגישורים בשכר לגופים שזכו במכרז של המשטרה לביצוע גישורים אלו וזה בתלונות של אזרחים נגד שוטרים. גישורים פליליים אינם מבוצעים במסגרת המרכזים (לפחות באלו שאני מכיר). הגישה אכן טרנספורמטיבית ומכוונת בעיקר ללמד את האוכלוסיה שיש גם דרך אחרת ובאמצעות זה להעצים אותם

 

[שילה1]

אין כל מכרז של המשטרה.חקירות של אזרחים כנגד

תשובה לחגי
חגי שלום, אין הבדל בגישורי המשפחה בראיה הכוללת. המרכזים מיועדים לאנשים שאין ביכולתם לרכוש את השירות מעין הסיוע המשפטי למעוטי יכולת. יש גם הכשרות מגשרים רגישות תרבות כגון קבוצות עולים מאתיופיה, ערבים וכו,. הזכרתי דוקא את אלו כי יש במסורת שלהם גישורים מסורתיים (אנשי סולחה אצל הערבים ושמגלוץ' אצל האתיופים שאנו עובדים איתם בשילוב כלי גישור ומסורת משולבים). יש הרבה גישורי משפחה שאינם לגירושין כמו שהזכרת. גם המשטרה מפנה אלינו גישורים בסכסוכים שמגיעים אליהם. מעבר לכך יש "גישורי ית"צ" (יחידה לתלונות הציבור שמפנים לגישורים בשכר לגופים שזכו במכרז של המשטרה לביצוע גישורים אלו וזה בתלונות של אזרחים נגד שוטרים. גישורים פליליים אינם מבוצעים במסגרת המרכזים (לפחות באלו שאני מכיר). הגישה אכן טרנספורמטיבית ומכוונת בעיקר ללמד את האוכלוסיה שיש גם דרך אחרת ובאמצעות זה להעצים אותם

אין כל מכרז של המשטרה.חקירות של אזרחים כנגד
שוטרים מבוצעות על ידי מח"ש או קת"ץ,או על ידי מי שממונה על ידי מפקד המרחב ,ונקרא "קצין בודק".הכל בהתאם לעניין. אנשי מח"ש שיכים למשרד המשפטים,מקבלים שכרם מהמשטרה.אלו עובדות הידועת לי אישית,ובדוקות מאוד. ואגב-מעולם לא נתקלתי בשוטר שנחקר על ידכם.ואני מכירה המון שוטרים,ושנים רבות,ואיש מהם לא יגיע לגישור עם אזרח,ולא יקבל אישור לכך. ודי לחכימא... ובנוסף-את ה"עובדה", הזו כבר שמעתי ממישהי שקבלה מכרז לערוך גישרים באזור מגורי.אחרי ששוחחנו-הודתה שלא כך הם פני הדברים,בלשון עדינה.

 

[גדי רונן]

חקירות?!

אין כל מכרז של המשטרה.חקירות של אזרחים כנגד
שוטרים מבוצעות על ידי מח"ש או קת"ץ,או על ידי מי שממונה על ידי מפקד המרחב ,ונקרא "קצין בודק".הכל בהתאם לעניין. אנשי מח"ש שיכים למשרד המשפטים,מקבלים שכרם מהמשטרה.אלו עובדות הידועת לי אישית,ובדוקות מאוד. ואגב-מעולם לא נתקלתי בשוטר שנחקר על ידכם.ואני מכירה המון שוטרים,ושנים רבות,ואיש מהם לא יגיע לגישור עם אזרח,ולא יקבל אישור לכך. ודי לחכימא... ובנוסף-את ה"עובדה", הזו כבר שמעתי ממישהי שקבלה מכרז לערוך גישרים באזור מגורי.אחרי ששוחחנו-הודתה שלא כך הם פני הדברים,בלשון עדינה.

חקירות?!
מי דיבר על חקירות, דיברתי על גישורים! יש מושג שנקרא גישורי ית"צ. לא הזכרתי חקירות ולא מתיימר לחקור! אני מציע שתקראי שוב את תשובתי לחגי ואם את עדיין לא מסכימה אשמח אם תאירי את עיניי

 

[שילה1]

גדי-במשטרת ישראת חוקרים כל תלונה של אזרח כנגד

חקירות?!
מי דיבר על חקירות, דיברתי על גישורים! יש מושג שנקרא גישורי ית"צ. לא הזכרתי חקירות ולא מתיימר לחקור! אני מציע שתקראי שוב את תשובתי לחגי ואם את עדיין לא מסכימה אשמח אם תאירי את עיניי

גדי-במשטרת ישראת חוקרים כל תלונה של אזרח כנגד
שוטר,והכללים אידים בכ הארץ. בכל מקרה-מעולם לא שמעתי על שטר שעבר הליך גישור עם אזרח שהתלונן נגדו,וגם אחרים לא שמעו. אם אכן מבוצעים גישורים שכאלה-אשמח לשמוע פרטים.