פחדים, רבותי, פחדים.

poseidon111

Active member
פחדים, רבותי, פחדים.

לכל אחד מאיתנו יש פחד ממשהו או יותר ממשהו.
זה יכול להיות מג'וק וזה יכול להיות מחושך.
זה יכול להיות מטיסה וזה יכול להיות מגובה.
כל בעלי הפחדים שחושבים שדיבור על כך ושיתוף יכול לעזור\לשעשע או השד יודע מה, זה המקום.

לי היה פחד שליווה אותי כל חיי. הכל החל לאחר הצבא, יום בהיר אחד....
(אתם קודם)!
 
פחד הקשור בצבא אבל לא קשור בלחימה דווקא

בצבא התהפכתי עם רכב צבאי(קומנדקר) ונפצעי.
מאז אני מפחד מנסיעה ברכב הנוסע מהר.
 
היררכית הפחד.

ג'וק - המראה הכללי והמחושים הזזים אנה ואנה מספיקים כדי
לחלץ ממני זעקות באוקטבות פלסטיות. (פלסט)

אהבה - אהבה היא כלב מהגיהנום.
יש לה נטיה מוזרה לטרוף אותי.

מוות/אובדן - כי הוא נוכח מדי, ונשף לא פעם בעורפי.
לרבות הפחד שיקרה חלילה משהו/לאבד את אהוביי.
-
וככלל, יש הטוענים כי אדם שאינו חתת מפני דבר,
אינו נופל בכוחו ממי שמטיל חיתתו על הכל.

http://www.youtube.com/watch?v=JuSfhXgPAdg
 

ליבליב1

New member
המממ....

להישאר לבד.
ולא שיש לזה בסיס - כי אני ממש לא לבד. מעולם לא באמת הייתי....
ושמשהו יקרה לאהוביי\יקיריי.....

אה, כן - מנחשים ועקרבים. אבל ממש!!
 

Anna begins cc

New member
כרגיל,

יודע לגעת בנקודות הכי רגישות עם השאלות שלך..

לצערי (באמת באמת לצערי, זה הקושי הגדול בחיי)
אני מוצפת פחדים,
כל יום נוצר לו אחד חדש,
והכי גרוע- אני נותנת להם להוביל אותי.
הם מנהלים אותי במקום שאנהל אותם..

אני מפחדת שמשהו רע יקרה לאהובים עליי,
אני קצת היפוכונדרית
(אם אמא שלי הייתה קוראת את זה היא הייתה אומרת "קצת?! פחחחחח
")
אני נלחצת ממקומות קטנים מדי או ממקומות גדולים הומי אדם,
אני מפחדת ממקומות גבוהים, סולדת ממעליות ולא מוכנה לעלות על אף מתקן בלונה פארק

אני נבהלת בקלות (ובהלה זה אחד הדברים היחידים בחיי שגורמים לי לבכות באופן מיידי)
וכמובן שיש את הפחד הבנאלי אך ההו-כה-מציק: להשאר לבד.
לא להיות מאוהבת, לא להקים משפחה..

חוץ מזה,
הפחד הטיפשי ביותר, אך זה שממוקם די גבוה ברשימת הפחדים:
לטאות.
לטאות הן החיות הכי מיותרות, הכי מפחידות, הכי מחליאות, הכי מגעילות, הכי נוראיות, הכי איכס שיש.
מתעורר לי רפלקס הקאה אפילו כשאני רואה תמונה של לטאה.


(אני ממש בסדר עם כל השאר אגב. נחשים, עקרבים, ג'וקים, עכבישים וכו'..)


נו.. ומה הפחד שלך?..
 
בקשר ללטאות

יש לי באיזור המקלחת לטאה כבר שנה.אני גר בקומת קרקע.לדעתי הם נכנסים דרך הצנרת.
אנחנו חיים בשלום.אני לא חושב להרוג אותה(לא יודע אם אפשר בכלל היא טסה בספיד)
והיא לא מפריעה לי.רוב הזמן לא רואים אותה, היא מתחבאת בכל מיני מקומות.יוצאת בעיקר בלילות.ואני לא מפחד.זה קרוב לחדר השינה וממש לא מטריד אותי.
יש עוד משהו באיזור המקלחת,אבל את זה נשאיר לפעם אחרת.
 

Anna begins cc

New member
הייתי מעדיפה לא להתקלח שנה שלמה

(ומקלחות זה אחד הדברים הכי אהובים עליי בעולם)
מאשר להתקלח עם לטאה בקרבתי.
באמת שלקרוא את התיאור שלך העלה בי קבס.
אלוהים ישמור.

פעם אחת הייתה לטאה ליד דלת הכניסה לבית שלי,
ישבתי על ספסל מחוץ לבית עד 4 לפנות בוקר, עד שחבר שלי שסיים לעבוד הגיע כדי לסלק אותה.
 
חחח,שממית מחמד מולי פעמים רבות כשאני במחשב


ואיזה יום דיברתי על כך בטלפון עם חברה והיא נדהמה מהטבעיות שבה דיברתי על אותה שממית ושאלה אם יש רבים שמודעים לכך שאצלינו מגדלים שממית?חחח.
שממית גם אוכלת יתושים,אז מה רע?!
 

רינתי77

Active member
מקומות גבוהים.

זה ממש פיזי. אני מקבלת בחילה וסחרחורת.
מעבר לזה, היות ואני אמא הרבה מאד שנים, רשימת הפחדים
שלי בקשר למשפחה שלי היא אינסופית.
 

poseidon111

Active member
טוב, הגיע תורי. לפני זה רק רציתי לומר שחלק

עירבבו פחדים עם חרדות (כמו חרדה לילדים או לא להישאר לבד, אבל ניחא).

אצלי הסיפור התמצא לפחד חריף אחד: פחד מטיסות. הוא החל לאחר הצבא בטיסתי הראשונה. זו היתה טיסת לילה לניס בצרפת. חלקה
האחרון מתבצע קרוב מאוד לים. יכולתי לראות את קצף הגלים והייתי משוכנע שאנו הופכים להיות צוללת בכל רגע.
מאותה טיסה והלאה הפכתי להיות זומבי רק מהמחשבה. ככל שהתקרבתי לשדה התעופה קיבלתי בחילה איומה יותר.
השתדלתי לטוס כמה שפחות.
היו תקופות שהייתי חייב לטוס מספר פעמים בכל שנה. לא הייתי טס ללא שהייתי מסמם את עצמי לפני כן, וגם כך לא הייתי ידידותי
לסביבה. המחשבה על ההתרסקות הוודאית, על חוסר האונים, על הידיעה שאתה הולך למות, ואינך יכול לעשות כלום היתה משתקת.
כמובן שההסברים על הסיכוי הסטטיסטי ושאר הממבו ג'מבו לא עשו לי כלום. הייתי משוכנע שהמטוס שלי יופיע מחר בחדשות.

יום אחד החלטתי שאיני יכול יותר. זה פגע לי בעבודה ובקידום.
הייתי חייב לטוס לנקודה מסויימת בפינלנד, והחלטתי שזה יהיה יום המפנה. באותו יום, שהיה הארוך בחיי, המראתי שלוש פעמים,
נחתתי שלוש פעמים, והייתי באוויר כ7 שעות. להפתעתי ולשמחתי, כל הטיסות הגיעו ליעדן ביחד איתי.

למעשה עד היום אני לא נהנה מהטיסה. תמיד היא די מתוחה עבורי. ההבדל הוא שהיום אני לא טס מסומם, אני לא חושש, וכמובן
שאיני משנה תכניות בגלל טיסה קרובה.
נגמלתי מהפחד.
 
גבהים

רעמים וברקים..

מדרגות- בעליה או ירידה אני תמיד אוכלת סרט שאני הולכת להתגלגל.
או כשאני רואה מישהו אחר עולה או יורד, שוב.. אותו הסרט.
 

קטניפ

New member
מאז שהתרסקתי במדרגות

בגלל שרוך פתוח אני מקפידה לרדת רק כשאני אוחזת במעקה
שלא לדבר על ירידה במדרגות כשאני נועלת נעלי עקב
 
יפה, כשאני רואה בחורות עם נעלי עקב במדרגות

התסריט שלי בראש זה מתי ואיך הן מתרסקות.
נשבעת לך.
 

קטניפ

New member
התרסקתי דווקא ביום שנעלתי סניקרס

אבל הבאתי אותה בהתרסקות מרשימה במיוחד!
 
למעלה